אחרי שבועיים של טיפולים, האתלטית הישראלית האגדית, אסתר רוט שחמורוב (71) שוחררה היום (ראשון) לביתה מבית החולים בילינסון.
רוט שחמורוב קיבלה טיפול בבית החולים והיא תקבל את המשך הטיפול התרופתי בביתה. בהמשך היא תעבור סדרה של בדיקות במערך נפרולוגיה בהנהלת פרופ' רותי רחמימוב. "אסתר הגיעה עם החמרה קשה בתיפקוד הכליה על רקע דחיה חריפה. היא קיבלה בבית החולים טיפול תרופתי ואנחנו ממתינים לתוצאות בדיקות נוספות", אמר ד"ר אביתר נשר, מנהל מחלקת השתלות בבית החולים בילינסון.
2 צפייה בגלריה
אסתר רוט שחמורוב
אסתר רוט שחמורוב
"יש המון תקווה. זה לא כמו פעם, יש אפשרויות". רוט שחמורוב
(צילום: יונתן בלום)
כזכור, לפני שבועיים הובהלה רוט שחמורוב לבית החולים, שם התברר שהכליה שהושתלה בה לפני 14 שנה כבר לא מתפקדת. "אני באמת הייתי גמורה ולא יודעת מה יהיה ומה עושים. הייתי באי־ספיקת כליות", היא סיפרה בסוף השבוע בראיון למוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות". "יש המון תקווה. זה לא כמו פעם, יש אפשרויות".
לאשפוז קדמו שבועיים במהלכם היא לא הרגישה טוב. "לא הבנתי למה לייחס את זה, כי 14 שנה אני מושתלת כליה, עושה ספורט, החיים שלי רגילים. לאחרונה הרגשתי תשישות, בערבים היה לי חום. לא גבוה, אז לא נבהלתי. עשיתי ספורט גם עם חום, הכל כרגיל כמו לפני ההשתלה, רק נחה יותר. ובכל זאת, ראיתי שזו לא אני. מרוב שהכל היה כל כך טוב כל השנים, היה לי קשה לקבל שאולי הבעיה בכליה".
2 צפייה בגלריה
חשיפת “ידיעות אחרונות", ספטמבר 2009
חשיפת “ידיעות אחרונות", ספטמבר 2009
חשיפת "ידיעות אחרונות" על השתלת הכליה שעברה רוט-שחמורוב, ספטמבר 2009
(צילום: צילום מסך)
רוט שחמורוב סובלת ממחלה גנטית בכליות, ממנה נפטרו גם אמה וסבתה. גם אחיה ובנה הבכור ירון חולים בה.
בספטמבר 2009 נחשף ב"ידיעות אחרונות" כי רוט שחמורוב נאלצה לעבור השתלת כליה בחו"ל לאחר שהוועדה בארץ לא אישרה לה השתלה, אלא דרשה שתעבור דיאליזה. "למרות שנולדתי כאן נאלצתי לטוס לחו"ל כדי להציל את חיי", אמרה אז לעיתונאי משה שיינמן. "אם לא הייתי בכושר גופני טוב לא הייתי שורדת את הסבל".
רוט שחמורוב הפכה לסמל בעקבות אולימפיאדת מינכן, שם העפילה לחצי גמר ריצת 100 מטר משוכות, אך פרשה מהתחרות בעקבות הטבח המחריד בו שנרצחו 11 חברים במשלחת הישראלית, ביניהם גם המאמן שלה עמיצור שפירא ז"ל. ההישג הגדול ביותר שלה נרשם ארבע שנים לאחר מכן, באולימפיאדת מונטריאול, אז הייתה הספורטאית הישראלית הראשונה שעלתה לגמר אולימפי והגיעה למקום השישי.