ברמה האישית, גם לאחר לילות פחות מוצלחים, דני אבדיה מראה שהוא שייך לרמות הגבוהות ביותר, בצורה שאף אחד לא ציפה שהוא יכול. מבחינת המספרים, מבחינת לקיחת המשחק לידיים שלו, מבחינת תשומת הלב שהוא מקבל מהגנת היריבה, מבחינת זה שברוב הדקות שלו על הפרקט העונה הוא השחקן הכי טוב על המגרש.
לצערו, ובצל מכת הפציעות שתקפה את כוכבי הקבוצה (ג'רו הולידיי, סקוט הנדרסון, שיידון שארפ שרק חזר), הצוות המסייע לו לא גומל ביכולת גבוהה. כמות המבטים לטבעת שחבריו של אבדיה מקבלים ממנו, ביחד עם הכדור ביד וסיטואציה אידיאלית לזריקה פנויה, לעומת כמות הפעמים שהם מנצלים את זה - היא מקור לתסכול רב. אבדיה מקבל טיפול מלא מההגנה, רואה איך שניים-שלושה שחקנים נותנים לו יחס אישי של עזרות והשאר מצופפים סביבו, וברגע של החלטה (נכונה) מוציא כדור לחבר פנוי. הכדור נזרק ונוחת על הטבעת, ממנה הלאה - והחוצה. פעם אחר פעם אחר פעם.

1 צפייה בגלריה
שחקן פורטלנד טרייל בלייזרס דני אבדיה
שחקן פורטלנד טרייל בלייזרס דני אבדיה
דני אבדיה
(צילום: AP Photo/Ali Gradischer)

ישנו נתון מתקדם ב-NBA שנקרא Potential Assists (אסיסטים פוטנציאלים). מטרתו לעקוב אחרי כמות המסירות של שחקן מסוים שהניבו זריקה לסל, בלי להתחשב באם נכנסה או לאו. לאבדיה יש 12.8 אסיסטים פוטנציאלים למשחק (מדורג 21 בליגה) לעומת 5.8 אסיסטים מנוצלים (מדורג 3724. זהו פער אדיר לכל הדעות. יצאתי לבדוק, ובקרב 145 האסיסטרים הטובים בליגה (כאלה עם 2.7 אסיסטים למשחק ומעלה), זה היחס השני הגבוה ביותר, אחרי אייזיאה קולייר של יוטה. במילים פשוטות יותר - חבריו של אבדיה הם מהמנצלים הכי פחות טובים בליגה של מסירות לסל. בעולם שבו לאבדיה יש צוות מסייע איכותי יותר, גם מדד האסיסטים שלו יזנק לטופ 20 בליגה, כמו זה של הנקודות.
גם אם ניקח בחשבון את דמיאן לילארד שישוב רק בשנה הבאה, הרוטציה של פורטלנד (כמות שחקני ה-NBA הלגיטימיים, לא כולל כאלה מזדמנים) כוללת, בחישוב רחב, 12 שחקנים בערך. מהם היו פצועים במשחקים האחרונים חמישה שחקנים. כולם גארדים. זה כפה על אבדיה להיות גם גארד וגם פורוורד. גם המנהל, גם היוצר וגם המוציא לפועל. גם התוקף וגם המגן. להיות הכול מהכול, בכל זמן ובכל מקום. והוא ידע לתעל את זה למספרים ולנצל את זה לשיפור, גם מקצועית וגם תדמיתית. חבל כל כך רק שחבריו לא עוזרים לו לתרגם את זה לנצחונות.
לצערנו, כל השיח סביב אולסטאר, השחקן המשתפר של העונה ושאר הישגים אישיים תלויים גם בהצלחה קבוצתית. העונה עוד ארוכה, אנחנו רק בתחילתה, אבל כל עוד הגורל של פורטלנד יהיה תלוי ביכולות של שחקנים כמו גרנט, סיסוקו ולאב, אז היא - ואבדיה - יהיו בבעיה. כל עוד פורטלנד לא תעלה את הרמה, קשה יהיה לראות את אבדיה מתברג בין 12 השחקנים הטובים במערב הקשוח, או שמונת הזרים הטובים ביותר. כל עוד פורטלנד לא תשתפר, לא ברור מה יהיה הקייס שלו בדבר השחקן המשתפר, בטח לעומת כוכבים עולים כמו גידי, מקסי, ריבס ודורן.
אני מקווה שאתבדה. ביחד עם הולידיי ושארפ, הטרייל בלייזרס כבר הוכיחו שהם יכולים להתמודד מול כל קבוצה, אפילו הלייקרס, דנבר - ואוקלהומה סיטי. אם וכאשר כולם יחזרו לכשירות מלאה, הקבוצה הזו שווה לפחות פליי-אין. אם פורטלנד תשוב למסלול הנצחונות, אין סיבה שלא נראה את דני מלהטט גם באולסטאר. כי מסתבר שהחוט שמקשר בין בית זרע לפרקט בקליפורניה, בין כל היוקיצ'ים והיאניסים של העולם, עובר בידיו של אבדיה. וחבריו. בהצלחה.
גם לכם יש מה להגיד? כתבו לנו טורים לכתובת: kick@ynet.co.il
גם אתם רוצים להיות פרשנים? איך זה עובד? פשוט מאוד:
כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ Word לכתובת: kick@ynet.co.il, בצירוף שם מלא
אורך הטקסט הרצוי: 250–800 מילים
אין לצרף תמונות, טבלאות או גרפים
אם הטקסט מתייחס לאירוע עתידי – שלחו אותו מספר ימים מראש