דייקוואן רייט שיחק שנתיים בקבוצות הפוטבול של אוניברסיטת וירג'יניה טק ואחר כך עוד שנתיים במיסיסיפי. למרות שלא נבחר בדראפט האחרון ל־NFL, הוא הוחתם לשלוש שנים על ידי פילדלפיה איגלס. די מהר החליטו האיגלס שהטייט אנד בן ה־22 לא מספיק טוב להם, ורייט שוחרר. קליבלנד בראונס החליטה לקלוט אותו והוא עבר אליה עם החוזה. הוא התאמן שבועיים ולא הופיע באף משחק אימון – ובוקר אחד הופיע שמו במערכת ההעברות של המכללות בזמן שהוא עדיין רשום כשחקן NFL. הבראונס כמובן חתכו אותו מיד, החוזה בוטל ורייט הודיע כי הוא חוזר לעונה חמישית במכללות, הפעם בלואיזיאנה סטייט.
ה־NCAA, ארגון ספורט המכללות לא ראה את זה בא. בחודש יוני שינה הארגון את החוקים וקבע חלון זכאות של חמש שנות משחק במכללה – בכל הענפים, גם כדורסל. שחקנים רבים שהגיעו לקולג' ב־2022, למדו ושיחקו ארבע שנים ויצאו ל־NFL, טענו שנלקחה מהם השנה החמישית. שופטים פדרליים העניקו להם צווים זמניים שפתחו עבורם חלון מיוחד לחזרה למכללות. רייט היה אחד מהם. שחקן נוסף הוא זקסביאן האריס, שחקן הגנה שכבר התאמן הקיץ עם ניו־אורלינס סיינטס, ואף הוא רוצה לחזור עכשיו ללואיזיאנה. שניהם טוענים כי אין להשתמש בעצירה הקצרה שלהם ב־NFL כדי למנוע מהם לשחק עוד עונה במכללות, משום שהם קיבלו את החלטתם להפוך למקצוענים בתקופה שבה הכללים לא היו ברורים.
בית דין שדה
מיד כשנודע על החלטתו של רייט, קבעה ליגת ה־SEC, שבה נכללת LSU, כי מי שעברו לספורט מקצועני לא יכולים לחזור אליה. כל הליגות הגדולות האחרות הצטרפו אליה, וה־NCAA החליטה באופן גורף על איסורים לשתף שחקנים כאלה, ואיתם גם איומים בעונשים קשים מאוד – כולל השעיית מאמנים לחצי עונה וקנס בגובה 50 אחוז מתקציב הספורט של האוניברסיטה. מהצד השני, גם ה־NFL הגיבה מיד בנקיטת צעדים שימנעו משחקנים שמחליטים פתאום לחזור למכללה מלהיבחר שוב בדראפט או לשחק בליגה בעונה הקרובה.
עורכי הדין של השחקנים רצו כמובן בחזרה לבית המשפט, ובסוף השבוע שעבר אסר שופט במדינת לואיזיאנה על ה־SEC ונציב הליגה, גרג סנקי, להפעיל את העונשים האלה. "אם סנקי יופיע לדיון הבא, אשמח לשמוע את טיעונו", אמר טוני קלייטון, אחד מעורכי הדין המייצגים קבוצה של 42 ספורטאים הרשומים בתיק, "מה נותן לו את הזכות למשוח את עצמו לאלוהים ולקחת את הזכויות החוקתיות של הילדים האלה?".
על פניו, ההחלטה לאסור על מי שכבר הלכו למקצוענים לחזור פתאום למכללות נראית סבירה לגמרי. שחקן שחותם על חוזה ב־NFL מסיים את קריירת הקולג' שלו. הרי כך זה היה תמיד. לא עוד. עכשיו יש ויכוח סביב מה זה בכלל ספורטאי מכללות היום ומה מגדיר אותו. כולם תקועים בלימבו שכנראה רק בתי המשפט יכולים לפתור, ואלה אכן דנים בשפע תביעות ותביעות נגד. מצד אחד ספורטאים שכבר סיימו קולג' והלכו לליגות מקצועניות, אבל כנראה הבינו שהם לא מספיק טובים ל־NFL, וגם כלכלית יהיה להם יותר טוב חזרה בקמפוס (רייט עשוי להרוויח מיליון דולר בשנה הקרובה). ומהצד השני, ה־NCAA והליגות הרבות שלו, שגם ככה עדיין זועמות על סיום העידן החובבני והחופש שהיה להן לעשות מיליארדים על גבם של ספורטאים צעירים.
ביצת הזהב
במשך עשרות שנים ספורטאי מכללות היו חובבנים. זה לא היה נתון לוויכוח. לא היו להם סוכנים, הם לא יכלו להרוויח מחסויות, לא יכלו לעבור בחופשיות לאוניברסיטה אחרת, וכמובן לא קיבלו דולר. ענף ספורט המכללות בארה"ב מגלגל למעלה מ־20 מיליארד דולר בשנה, ושווי השוק של 75 תוכניות הספורט המובילות עולה על 50 מיליארד. מאמנים הרוויחו מיליונים, אוניברסיטאות בנו מתקנים משוכללים, כולם מיקסמו את הערך הכלכלי של תעשיית הענק. חוץ מהאנשים שעשו את המוצר ורבים מהם גם הגיעו מרקע סוציו־אקונומי נמוך. הם הושעו אם קיבלו ארוחה בחינם מאוהד.
שנים של מאבקים הביאו בסופו של דבר את ה־NCAA להסכים לפתוח את ביצת הזהב גם למי שמטילים אותה. ב־2014 תבע הכדורסלן אד אובאנון את ה־NCAA על שימוש בדמותו במשחקי וידיאו ללא פיצוי. בית המשפט קבע לראשונה שחוקי החובבנות מפרים את חוקי ההגבלים העסקיים. ואילו ב־2021 פסק בית המשפט העליון פה אחד נגד ה־NCAA והכריח את הארגון לאפשר לשחקנים להרוויח כסף. תוך עשור עברה המערכת ממצב שבו שחקן הושעה כי מישהו קנה לו המבורגר, למצב שבו שחקן NFL לשעבר חוזר לאוניברסיטה כדי להרוויח מיליונים.
ספורטאי מכללות יכולים כעת להרוויח כסף מהמותג האישי שלהם, להחזיק סוכן, להחליף אוניברסיטאות ולחתום על חוזי חסות ופרסום. סביר להניח שבסופו של דבר יצויר קו אדום ברור שימנע חזרה של שחקנים מליגות מקצועניות למכללות, אבל השאלה הגדולה תישאר: אם בתי ספר חולקים מיליוני דולרים עם ספורטאים, אבל אלה לא נחשבים "עובדים" לפי הגדרה חוקית ואין להם זכויות, אז מה בדיוק הקשר של הספורטאי עם המוסד המשלם לו? לבית המשפט פתרונים.







