נתחיל בשורה התחתונה: דני אבדיה מעולם לא היה מוקף בכל כך הרבה כישרון כפי שיהיה בעונה הבאה. פורטלנד השלימה בשני בלילה טרייד מסעיר על הנייר, שהנחית אצלה את ג'ה מוראנט תמורת מחיר נוח למדי: החוזה הענק והמופרך של ג'רמי גרנט שעובר לממפיס יחד עם קריס מארי הבינוני ומטה. הבלייזרס יהנו כעת מקו אחורי מטורף למדי, שכולל גם את דמיאן לילארד שחוזר מפציעה, ג'רו הולידיי, שיידון שארפ וסקוט הנדרסון.
אבל מעל לשורה האחרונה יש עוד המון טקסט. פורטלנד לקחה על עצמה לנסות ולביית את השחקן הבעייתי ביותר ב־NBA, שקבוצות רבות חששו לגעת בו. וממילא, היה קשה לראות איך הולידיי ולילארד יצליחו לשחק יחד, אז עכשיו עוד נוחת להם על הראש רכז שלישי שאוהב מאוד את הכדור. ולא לשכוח – כדי לקצץ בעלויות, הבעלים טום דאנדון לא נלחם לשמור על המאמן טיאגו ספליטר שהתחבר טוב עם השחקנים והצליח מעבר לצפוי, ואת כל הסגל המשונה הזה יצטרך להוביל מייקה נורי בשנתו הראשונה כמאמן ראשי. אין שום דרך שזה יהיה משעמם. פורטלנד יכולה להתחבר למשהו מרתק, או להתפרק מבפנים.
לג'ה יש אקדח
מוראנט, הבחירה השנייה בדראפט 2019, הדליק את הליגה מהרגע שנכנס אליה. הוא נבחר פעמיים לאולסטאר, היה רוקי השנה, השחקן המשתפר של 2022 וגם חבר בחמישייה השנייה של אותה עונה. בשיאו, הוא אולי השחקן הכיף ביותר לצפייה ב־NBA, בגלל היכולת האתלטית הפנומנלית שמסדרת לו הטבעות על־אנושיות ומהלכים אקרובטיים. הוא קלע בממוצע 22.4 נקודות בשבע עונותו בליגה, וגם כשהקליעה לא הייתה טובה (מתקשה משלוש, בדיוק כמו שפורטלנד רגילה משחקניה), הוא תמיד נשאר מנהל משחק מצוין ומוסר מחונן.
ומוראנט הוא גם השחקן שבשלוש השנים האחרונות הופיע רק ב־82 משחקים – בדיוק הכמות של עונה רגילה אחת – בגלל פציעות והשעיות. ב־2023/24 הוא עלה למגרש רק תשע פעמים. הקומישנר אדם סילבר נהג בו בצדק ביד קשה, אחרי שמוראנט הסתבך שוב ושוב בתקריות אלימות מחוץ למגרש ובחשיפת אקדחים בשידור חי ברשת. השנה ממפיס בעצמה התייאשה ממנו, והוא הושעה אחרי עימות עם המאמן תומאס איסאלו. הוא כבה לחלוטין, לא פגע בכלום ונראה מנותק מהקבוצה ומהענף.
באופן ברור לגמרי, יש למוראנט בעיות מנטליות רציניות. הוא לא יודע להתמודד באופן בריא עם קשיים, וחסר שליטה עצמית – התקריות שהיה מעורב בהן חזרו גם אחרי אזהרות ועונשים שספג. איום על אדם שהתעמת עם אמו, הכאת צעיר במשחק כדורסל בביתו, מכות ביציע במשחק כדורעף תיכונים של אחותו. והאקדחים, האקדחים שהוא משתגע עליהם. ברגעי האמת, הוא גם התברר כמנהיג פגום, כאשר הגריזליס לא ניצלו שנתיים שבהן סיימו במקום השני במערב כדי ללכת רחוק. הקבוצה ניצחה איתו בסדרת פלייאוף אחת והפסידה בארבע.
מוכנים לשיגור
אז למה בכל זאת היה שווה לפורטלנד ללכת עליו? כי אין לה מה להפסיד כאן. במקרה הטוב הוא יתבגר ויחזור לעצמו. במקרה הגרוע היא ויתרה על שני שחקנים שלא היה מה לעשות איתם גם כך. עונת האולסטאר של אבדיה לקחה את הבלייזרס לפלייאוף מהר יותר מאשר תיכננו במועדון, ובמועדון רוצים להכות על הברזל בעודו רותח. בגלל בעיות הקליעה ומיעוט הכישרון בסגל השנה, נראה היה שפורטלנד השיגה יותר ממה שהיא שווה – הישג שחייבים לתת לספליטר קרדיט עליו – ושהיא לא תוכל לעשות הרבה יותר בצורתה הנוכחית. כלומר, בסיס מרשים שזקוק לסופרסטארים שיתדלקו אותו.
אז הבלייזרס ידעו שלילארד יחזור אחרי שנה בחוץ בגלל קרע בגיד האכילס, אגדה מקומית ששב למועדון כדי להוביל ולכוון את הסגל הצעיר. אבל איש לא יודע אם לילארד מסוגל לחזור בגיל 36 ליכולת המדהימה של פעם – וממילא, בליגה כל כך צמודה ותחרותית, הוא לא יכול להוביל לבדו לשיפור מאסיבי.
ולכן פורטלנד פעילה מאוד הקיץ, כדי למקסם את הפוטנציאל שלה לפני שתחמיץ את הרכבת. יאניס אנדטוקמובו היה על הפרק, אבל פורטלנד לא ממש התקרבה אליו. הסיפור האמיתי היה ג'יילן בראון. והוא עדיין באוויר. בוסטון חשפה את הקלפים שלה כאשר הציעה למילווקי את הכוכב הענק תמורת יאניס, שעבר לבסוף למיאמי. קשה לראות את בראון ממשיך בסלטיקס לאורך זמן אחרי פגיעה כזו באגו ובמעמד. הוא החזיק השנה את הסלטיקס בהיעדרו של ג'ייסון טייטום, הציג יכולת של MVP, וגילה שהוא בר־החלפה.
ככל הנראה, פורטלנד מוכנה לתת המון בשבילו – שארפ והנדרסון הצעירים, שהיו אמורים להנהיג את הקבוצה בשלב זה אבל לא עומדים במשימה, והרבה בחירות דראפט, עד לקצה האופק. לא ברור אם ההגעה של מוראנט תשנה את ההיערכות, אבל בראון הוא מישהו שיכול להרים את פורטלנד לרמה שקרובה מאוד למועמדות לאליפות. עד כדי כך. ובשבוע החולף הקבוצה המשיכה בשיחות עם בוסטון.
לא יעבור בטרייד. אבדיה
(צילום: AP Photo/Jenny Kane)
והיופי האמיתי? בארה"ב דיווחו בימים האחרונים כי בכל סבבי השיחות שערכו סביב טריידים, אנשי הבלייזרס הבהירו חד־משמעית שאין טעם לבקש את אבדיה, כי הם לא מוכנים לוותר עליו באף סיטואציה. החזון של פורטלנד כרגע כולל את אבדיה כשחקן מוביל, עם תמיכה בשלד הצעיר מטומאני קמארה ודונובן קלינגן, כשהולידיי ולילארד הוותיקים אמורים ללמד אותם ווינריות ומוראנט להכניס את האקספלוסיביות היציבה בהתקפה ששארפ מעולם לא הצליח לספק. רק חסר לה עוד מגה־סטאר כמו בראון שיהיה ראש חץ מובהק. היא כבר לא אוגרת בחירות דראפט לבנייה מחדש, אלא מוכנה לשיגור. היא מרגישה שהיא בנקודה הנכונה לזרז תהליכים.
אל תמצמצו בתקופה הקרובה, כי פורטלנד הולכת בכל הכוח על יצירת מכלול שלא היה לה אפילו בימים הגדולים של לילארד (בשיאו סחף אותה לגמר המערב ב־2019). אבדיה והקהל הנאמן בארץ נכנסים לריגוש שלא הכירו. יכול להיות שגם אם מוראנט ישלוף עוד אקדח, הסגל שיישאר יהיה חזק מספיק לעשות דברים יוצאים מן הכלל.
