למרבה הצער, מהשנייה הראשונה אפשר היה לראות לאן המשחק הזה הולך. סלובניה פתחה בלחץ על כל המגרש, עם דגש על הוצאות הכדור של ישראל, עם ניסיונות חטיפה ועזרות מול המכדררים ועם ניסיון למנוע מדני אבדיה לגעת בכדור. כשמדברים על טביעת אצבע של מאמן, זה בדיוק זה. יש לך נבחרת לא הכי מוכשרת – תלחץ, תרביץ. תילחם, תשחק בטירוף.
מנגד, ישראל עלתה מנומנמת. כנראה שיותר מדי אנשים (וביניהם אני) אמרו שישראל טובה יותר וצריכה לנצח, ובנבחרת חשבו שזה יקרה בטיול. אז זהו. שלא. שום דבר לא בא בקלות. בעיקר כשאתה עושה כל כך הרבה טעויות הגנתיות.
זה בסדר לתת עזרה על לוקה דונצ'יץ' כשהוא חודר. אבל עזרה זה לא סתם לרוץ לעברו באמוק כשהוא בערך בחצי המגרש ולהשאיר קלע שלשות חופשי לגמרי. אז ים מדר עזר בהתלהבות יתר, הסלובנים הגיבו במטחי שלשות, פתחו הפרש, ומאותו רגע ישראל הייתה צריכה לרדוף.
ההתעלמות שבלטה
מה שהכי בלט לעיניי במחצית הראשונה והנרפית הזאת - לא רק בלט, צרח, הכאיב, הדהים - הייתה ההתעלמות מגיא פלטין. זה לא שמדובר בכוכב מוכח, זה גם לא ניסיון להאדיר את שמם של אלה שפחות קיבלו הזדמנות כי היה הפסד, אבל בחייאת: פלטין הוא השומר הכי טוב מבין הגארדים של נבחרת ישראל, ובהפרש עצום מהשאר. למעשה, רק יובל זוסמן מזכיר במשהו את הרמה של פלטין בתחום הזה, וגם הוא לא תמיד. אתה משחק מול סלובניה. יש שם כוכב אחד שהכל תלוי בו. איך פלטין לא מקבל משימת חיסול מהפתיחה? ואם לא עלה בחמישייה, אחרי שראית כמאמן שהגארדים שלך לא נותנים לך כלום ושום דבר גם בהגנה וגם בהתקפה, וההגנה ככלל לא מתפקדת, איזו סיבה יש לא להכניס אותו? מה גם שבמשחקים הקודמים הוא הביא רוח חדשה.
אז מה קרה? במחצית הזאת ישראל לא הייתה נחותה מתחת לסל, דונצ'יץ' לא עשה דברים מטורפים, ובכל זאת היה פיגור דו-ספרתי שכולו תוצר של החלטות הגנתיות רעות של שחקנים. כי מה לעשות: לטעות מול קבוצות לא חכמות זה אולי דבר שאפשר להינצל ממנו. לטעות מול דונצ'יץ' זה דבר שמשלמים עליו מיד. כל קלעי פנוי קיבל מיד מסירה. כשישראל עברה בסוף המחצית לשחק עם שלושה גארדים, לוקה זימן מיד את הגבוה שלו לחסימה, הוציא את סורקין מחוץ לצבע, מסר לגבוה שנותר מול הגארדים וזה הסתיים בכמה סלים קלים.
במחצית השנייה היו לישראל תקוות לשינוי. פלטין עלה בחמישייה, נצמד לדונצ'יץ', האנרגיה שלו הייתה מדבקת והוא גם קלע שתי שלשות. גם אז היה אירוע הגנתי לא ברור: בכמה מההתקפות שמר על דונצ'יץ' שחקן אחר ולא פלטין.
חמש דקות בתוך המחצית דונצ'יץ' עשה עבירת תוקף (שאפשר היה לא לשרוק) על גינת, אבדיה לקח כדור בהתקפה הבאה, חדר בכוונה עליו והוציא ממנו את הרביעית - בתוצאה 56:69 לסלובניה, כשיש עוד 15 דקות לתקן. לוקה נשאר במגרש אבל יצא שתי דקות לסוף הרבע. מהפך? פחחח. ההגנה שלנו שוב הלכה לנמנם.
ברבע הרביעי ישראל הורידה בעמל רב את ההפרש לחמש נקודות בלבד. לוקה חזר. פלטין לא. סלובניה קלעה חמש נקודות בחצי דקה. תם הטקס. במקום לסיים ראשונה בבית, ישראל רביעית. ומה הכי כואב? אולי אני פנטזיונר, אבל אני עדיין מרגיש שהנבחרת שלנו טובה יותר, שאם רק היינו משחקים חכם, ומתנהלים חכם, הסוף היה יכול להיות אחר.
בשמינית הגמר, מול יוון, נקבל שוב כוכב על, אבל הוא יהיה מוקף בהרבה יותר כישרון. כבר היו דברים מעולם, אבל זה יהיה מאוד קשה. בעטנו בדלי. חבל.
