עבור נח גרוס, שוער כדורגל בן 18 מברלין שמייצג את מדינתו בקטרגל, ההשתתפות במכביה היא הרבה יותר מעוד טורניר. אחרי שנים של אימונים, הוא עומד ללבוש את מדי נבחרת גרמניה במשחקים היהודיים הגדולים בעולם - רגע שחיכה לו מאז שהיה ילד.
בפרק הזה של "המכבים באים", אנחנו פוגשים את נח בשבועות האחרונים שלפני הטיסה לישראל. הוא חוזר לרגע שבו חבר הציע לו להצטרף למכבי ברלין, אחרי שראה אותו משחק כדורגל בהפסקות בבית הספר. משם הפך המשחק מתחביב לחלק מרכזי מחייו, והוא סימן לעצמו את ההשתתפות במכביה כמטרה. "עשיתי המון כדי להתחרות במכביה", הוא אומר. "זאת הייתה המטרה הכי גדולה שהייתה לי. מבחינתי זה האירוע הכי גדול שהייתי יכול להשתתף בו".
אבל הסיפור של נח לא מסתכם רק בספורט. הוא פותח צוהר גם לחיים בקהילה היהודית בברלין. "אני גר בבניין של בית כנסת", הוא מספר. "זה לא דבר נפוץ בכלל בגרמניה, ובטח שלא בברלין. מבחינתי זה מסמל את החיים היהודיים כאן". הוא מתייחס גם לעלייה באנטישמיות מאז 7 באוקטובר, אך מדגיש שדווקא בתקופה הזאת כוחה של הקהילה מורגש יותר מתמיד. "אנחנו קהילה גדולה ומאוחדת", הוא אומר. "לא משנה מאיזו עיר אתה מגיע, אתה חלק ממשהו. אתה יודע שאתה לא לבד. אני כל כך אסיר תודה על זה", הוא מוסיף.
עכשיו נשאר רק לחכות לעלייה למטוס. עבור נח, המכביה היא לא רק הזדמנות לייצג את גרמניה בקטרגל, אלא גם להכיר צעירים יהודים מרחבי העולם ולחוות את ישראל מקרוב. "אני לא יכול לחכות להכיר אנשים חדשים ולראות את ישראל דרך עיניים אחרות", הוא אומר.
בפרקים הבאים נמשיך ללוות את נח מברלין, סופי מניו ג'רזי וג'ייקוב מפלורידה בדרכם לישראל - מההכנות האחרונות, הטיסה ועד התחרות במכביה.