ווימבלדון בפתח, עשרות אלפי אנשים כבר בהכנות קדחתניות לבלות שעות ארוכות בתור האגדי, לרכוש כרטיס ולהיות בין אלו שיזכו למנה אחת מתוך כ-200,000 מנות של תותים בשמנת, או כוס אחת מתוך כ-300,000 כוסות פימ'ס, או בכלל לתפוס מקום על גבעת הנמן המפורסמת, כי הרי בסוף, אלו הדברים החשובים אצל הבריטים שמעריכים מסורת וקלאס לא פחות מאשר טניס.
תשאלו את השחקנים שקיבלו קנסות כבדים אם העזו ללבוש פריט שאינו לבן במסיבת העיתונאים, או את קורנטן מוטה הצרפתי שהשתמש קצת יותר מדי במילת ה-F בריאיון לאחר משחק בקווינס השנה ונקנס ב-40,000 דולר, מתוך כ-43,000 שהרוויח בטורניר. לאחר מסים והוצאות, הוא יצא בהפסד. בכל מקרה, בתוך כל החגיגה והמסורת יש גם טניס, והשנה החגיגה כפולה עם החפיפה למונדיאל. אז ברוח המונדיאל, קבלו סקירה על הנבחרות המובילות.
1. האמריקאים באים - נתחיל עם מארחת המונדיאל, ארה"ב. לאחר תרדמת חימר מייסרת עבור האמריקאים, שבאופן די קבוע מתקשים להרים את הראש מעל האדמה הכתומה, מגיעה עונת הדשא ועושה איתם חסד, וגם השנה, כמו שנים קודמות, נרשמה דומיננטיות אמריקאית בטורנירי ההכנה. טיילור פריץ, שבשנה שעברה הגיע לחצי הגמר בווימבלדון, מחזיק בשיא הזכיות באיסטבורן אך השנה בחר לוותר על הטורניר לאחר הופעות די אינטנסיביות בשטוטגרט והאלה, שני טורנירים שבהם הגיע לגמר. בשטוטגרט הפסיד לבן ארצו בן שלטון ובהאלה גם כן לבן ארצו, פרנסס טיאפו (לא לפני ש"נקם" בשלטון וגבר גם על סשה זברב). טיאפו עוד נהנה מאדי האלכהול של הזכייה בהאלה אחרי טורניר נפלא בו גבר על שני מדורגים בטופ 10, ושלטון אף הוא עוד מחויך מהזכייה בשטוטגרט.
לא נשכח גם את טומי פול שהפך את טורניר קווינס למגרש ביתי עבורו, עם שתי זכיות בשנים האחרונות והשנה נעצר רק בגמר. אפילו ברנדון נקאשימה מסוגל להגיע רחוק לאחר הופעה נפלאה בקווינס. בקיצור, יש למה לצפות מהאמריקאים השנה, ואני מעריך שלפחות כמו בשנה שעברה תהיה נוכחות של שניים ברבעי הגמר ואחד בחצי הגמר.
2. האמריקאיות באות - האמריקאיות נראות טוב לא פחות. מדיסון קיז התעוררה הבוקר וגילתה בארון תואר מאיסטבורן, ג'סיקה פגולה בכושר טוב לאחר שנעצרה רק בגמר ברלין ובדרך עשתה לארינה סבאלנקה שניידר עם בייגל במערכה השלישית, אמה נבארו הגיעה עד לגמר נוטינגהאם ונראתה מצוין וכל זה עוד לפני שהזכרנו את הבכירות - אמנדה אניסימובה וקוקו גוף.
טוב, יש סיבה שלא הזכרנו את גוף, שאוהבת את עונת הדשא בערך כמו שדניל מדבדב אוהב את עונת החימר. עם זאת, זו גוף ואם תתגבר על התסכול, היא תוכל להגיע רחוק. לגבי אניסימובה, בשנה שעברה כזכור היא הגיעה לגמר ווימבלדון (שבוודאי תרצה לשכוח, 6:0, 6:0 לאיגה שוויונטק) ,כך שבהחלט יש מה לצפות ממנה, על אף ההפסד המעט מפתיע בקווינס לבת ארצה הנפלאה בת ה-18, שגם ממנה יש מה לצפות – איבה יוביץ'. בקיצור, כמו בשמי איראן, גם על משטח הדשא, האמריקאים מפגינים דומיננטיות מרשימה.
יאקוב מנשיק
(צילום: REUTERS/Stephane Mahe)
3. הצ'כים באים - לאחר רולאן גארוס ובכלל לאחרונה יש הרבה ציפייה מיאקוב מנשיק. אני חושש שכדאי לצנן אותה. בהתאם לרמה שהציג בשנה שעברה בווימבלדון והשנה בקווינס, נראה שעבודה רבה לפניו לפני שיהפוך לשחקן דשא קטלני כמו שהוא מסוגל להיות. אותו הדבר עם חברו ייז'י להצ'קה. השניים הודחו בסיבוב הראשון בזוגות בקווינס, וכשם שנראו אבודים בזוג, כך נראו גם ביחידים.
4. הצ'כיות באות - כאן לחלוטין יש עם מה לעבוד. בשנת 2023 זכתה בווימבלדון מרקטה וונדרושובה שכעת עומדת במרכז פרשייה כואבת ומעוררת מחלוקת (הושעתה ל-4 שנים בעקבות סירוב לבדיקת סמים) וב-2024 הייתה זו ברבורה קרייצ'יקובה, ומאז יש להניח שהציפייה במדינה היא לזוכה נוספת. זה בהחלט אפשרי עם 3 זוכות שונות בטורנירי ההכנה השנה – לינדה נוסקובה בברלין, קרולינה מוכובה בבאד הומבורג ומארי בוזקובה בנוטינגהאם. שלושתן, אגב, לאחר ניצחונות על אמריקאיות (סליחה נאומי אוסקה, התייחסתי לכתובת המגורים).
5. האיטלקים באים – נו טוב, מה יש לומר, יאניק סינר. הוא לבדו שווה פסקה ויותר, אז בוודאי כשיש לצידו בנבחרת כל כך הרבה שחקנים מוכשרים. נתחיל. סינר. לא נראה לי שיש מה להוסיף. מטאו ברטיני לא מגיע בשיא הכושר והדירוג, אך יש לזכור שמדובר בפינאליסט 2021 שרק לאחרונה הציג יכולת נפלאה ברולאן גארוס. פלאביו קובולי כמובן, פינאליסט רולאן גארוס ובכלל כישרון עולה ועולה שנכנס לאחרונה לטופ 10. אמנם מעדיף את החימר, אך גם על הדשא היכולות שלו באות לידי ביטוי. רק בשנה שעברה הגיע עד רבע הגמר. לוצ'אנו דארדרי ומטאו ארנלדי ככל הנראה לא יגיעו רחוק, אבל שווים איזכור לאור היכולת הנפלאה שהציגו בעונת החימר.
6. האיטלקיות באות – או שמא עליי לומר, האיטלקייה. מלבד ג'סמין פאוליני, כבר זמן רב שלא ראינו איטלקייה בכירה. שרה אראני בת ה-39 עדיין משחקת בזוגות וגם רושמת הישגים נפלאים, יחד עם בת ארצה... פאוליני. ג'סמין נעצרה רק בגמר בשנת 2024, אך חווה ירידה משמעותית בכושר ושנת 2026 לא מאירה לה פנים. ייתכן שדווקא בזוגות נראה ממנה הישג משמעותי.
ג'סמין פאוליני
(AP Photo/Manu Fernandez)
זה הרגע שבו אני מבין שאני מוכרח לעצור, אחרת זה לא יסתיים לפני שהטורניר יתחיל. שולח התנצלותי לבריטים, שאמנם מארחים ויש להם לא מעט משתתפים הודות לוויילד קארד, ואפילו תקווה לאור חזרת ג'ק דרייפר ואמה רדוקאנו, אבל משם לא תצא הבשורה השנה. מחילה גם מפני הספרדים - קרלוס אלקראס בחוץ, אז גם אתם. עם זאת, אתם בהחלט מפצים עם רפא חודאר, השחקן שאני מצפה לו יותר מכל השנה.
סליחה גם מהגרמנים, בעיקר מטטיאנה מריה שבגיל 39 ואחרי שני ילדים, נראית נפלא על הדשא עם הסלייסים הייחודיים לה. טוב, גם מזברב. הייתי מתנצל בפני הפולניות, איגה ומאיה חבלינסקה, אבל הן מעדיפות פאסיב אגרסיב על פני התנצלות. אחרונים הרוסים, שאמנם יש להם כל כך הרבה שחקנים ושחקניות ששווים יותר משורה, אך אין להם דגל ליד השם, אז זה מתקזז. סליחה.
ומה איתכם, לכם יש נבחרת מועדפת? מונדיאל/ווימבלדון – אותו הדבר, בסוף הכל קשור לכמה הם מחבבים אותנו.
גם אתם רוצים להיות פרשנים?
איך זה עובד? פשוט מאוד: כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ Word לכתובת: kick@ynet.co.il, בצירוף שם מלא.
אורך הטקסט הרצוי: 250–800 מילים.
אין לצרף תמונות, טבלאות או גרפים.
אם הטקסט מתייחס לאירוע עתידי – שלחו אותו מספר ימים מראש.
