234 הופעות, 146 שערים, שני שיאי עולם ושלושה תארים, ובראשם הזכייה ההיסטורית ביורו 2016. זה מה שכריסטיאנו רונאלדו משאיר מאחוריו אחרי 23 שנה בנבחרת פורטוגל. קריירה בינלאומית מפוארת שהחלה בגיל 18 והסתיימה השבוע, כשהכוכב בן ה־41 הודיע שהגיע הזמן להחזיר את החולצה מספר 7. אלא שמאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתר גם סיפור על אדם שהתקשה להבין מתי הגיע הזמן לפנות את מקומו.
קשה שלא להתפעל מהדרך שעשה רונאלדו. מהילד שגדל בתנאים לא פשוטים במדיירה, עזב בגיל 12 את האי לטובת האקדמיה של ספורטינג ליסבון וחלם להפוך לכדורגלן הטוב בעולם. הוא התמודד עם ילדות מורכבת, אב שסבל מהתמכרות לאלכוהול ואם שנאבקה לפרנס את המשפחה, ובנה את עצמו בעבודה קשה ובנחישות יוצאת דופן. לא רק שהגשים את חלומו האישי, הוא גם הצליח להציב את מולדתו בצמרת הכדורגל העולמי.
כריסטיאנו רונאלדו
כריסטיאנו רונאלדו
כריסטיאנו רונאלדו
(צילום: Matthias Hangst/Getty Images)
פורטוגל תמיד התברכה בכישרונות גדולים. מאאוזביו ועד לואיש פיגו, דורות של שחקנים נפלאים לבשו את מדי הנבחרת, אבל איש מהם לא הצליח להוביל אותה לזכייה בתואר משמעותי. ואז הגיע רונאלדו. איתו זכתה פורטוגל באליפות אירופה ובפעמיים בליגת האומות, והפכה מנבחרת מוכשרת שלא מצליחה להגיע עד הסוף למעצמה שיכולה לנצח כל יריבה.
ככל שרונאלדו גדל, כך גדלה גם פורטוגל. במשך שנים היה קשה להפריד בין השניים. הוא היה הפנים של הנבחרת, המנהיג, הכובש והסמל הגדול שלה. אפשר להתווכח על אישיותו, על האגו ועל הצורך הבלתי פוסק שלו להיות במרכז, אבל איש לא יכול לפקפק באהבתו למשחק ולמדינה. דווקא האהבה הזאת, לצד הקושי להשלים עם השנים שחולפות, היא שהפכה את הפרידה למאכזבת כל כך.
הסדקים הראשונים הופיעו במונדיאל 2022. פרננדו סנטוס, המאמן שהוביל את פורטוגל לזכייה ביורו שש שנים קודם לכן, העז לעשות את מה שבעבר נראה כמעט בלתי אפשרי: להושיב את רונאלדו על הספסל. לראשונה נאלץ הכוכב להתמודד עם מציאות שבה מקומו בהרכב כבר אינו מובטח. סנטוס עזב לאחר ההדחה ברבע הגמר, וב־2023 מונה במקומו הספרדי רוברטו מרטינס. רבים ראו בו מאמן שיתקשה להציב גבולות לכוכב הגדול, והתוצאות לא סיפקו את הסחורה: הדחה ברבע גמר יורו 2024 ובשמינית גמר מונדיאל 2026, מול ספרד שהמשיכה לזכייה בתואר. רונאלדו אמנם כבש שלושה שערים במונדיאל האחרון, אבל התחושה הייתה שהנבחרת כבר אינה זקוקה לו כפי שנזקקה בעבר.
ואז הגיע ז'ורז'ה ז'סוס, שהחליט כי גם רונאלדו אינו חסין מפני החלטות מקצועיות. המאמן הפורטוגלי הותיר אותו על הספסל מול נורווגיה, ובהמשך הבהיר שלא יפתח גם נגד דנמרק. רונאלדו התקשה לקבל זאת, עזב את מחנה הנבחרת ונענש בהשעיה. בלעדיו, פורטוגל המשיכה לנצח, בהובלת ברונו פרננדש ודור חדש ורעב של שחקנים. פתאום התברר שאפשר להצליח גם בלי האיש שסביבו נבנתה הנבחרת במשך יותר משני עשורים.
הודעת הפרישה הייתה אקורד סיום עצוב לקריירה יוצאת דופן. במקום להיפרד בתשואות, רונאלדו עזב אחרי עימות עם מאמנו ותחושה שלא הצליח להכיר במעמדו המשתנה. וכאן עולה השאלה שתלווה את מורשתו: האם נזכור בעיקר את השערים, השיאים והרגעים שבהם סחב מדינה שלמה על גבו, או גם את האגו שמנע ממנו לסיים את הדרך אחרת?
התשובה כנראה ברורה. שום סיום צורם לא ימחוק את מה שרונאלדו עשה למען פורטוגל. אבל דווקא משום שהיה גדול כל כך, אפשר היה לצפות ממנו לפרידה ראויה יותר. הוא ידע לאורך הקריירה לנצח כמעט כל יריב שעמד מולו. רק מול יריב אחד, הזמן, הוא התקשה להודות בהפסד.

גם אתם רוצים להיות פרשנים? איך זה עובד? פשוט מאוד: כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ Word לכתובת: kick@ynet.co.il, בצירוף שם מלא.
אורך הטקסט הרצוי: 250–800 מילים. אין לצרף תמונות, טבלאות או גרפים. אם הטקסט מתייחס לאירוע עתידי – שלחו אותו מספר ימים מראש.