דני, קודם כל בהצלחה. אתה צריך עכשיו לחפש ולמצא בעצמך את הדברים שגדלת עליהם. תיזכר בנבחרת הקדטים. האם בלי האמונה, צסק"א הייתה אוכלת אותה? אתה מכביסט. גדלת במכבי. תיאחז במכביזם. עושים - גם ואולי בעיקר - את מה שנחשב בלתי אפשרי. אם תדיחו מועמדת לאליפות, זה לא יהיה חסר תקדים לחלוטין. כזכור, ב-99 הניקס של יואינג הגיעו לגמר ה-NBA מהמקום ה-8 במזרח. והפסידו רק כי לא נשארו להם שחקנים.
אתם קבוצה צעירה ורעבה, מה שאפשר לומר גם על שתי ענקיות המערב, אוקלהומה סיטי וסן אנטוניו, יריבות מובטחות בסיבוב הראשון. נשארו ימים ספורים להתכונן לפלייאין. וקל זה לא יהיה... וכאן המקום להזכיר, התכונה הכי חשובה בפלייאוף, בסדרה של הטוב מ-7, זו הכשירות. יותר מהכישרון, יותר מההכנה המנטלית, התרגילים, ההרכבים... הזמינות של השחקנים. בפלייאוף סדרות, מנצח מי שנשאר לעמוד אחרון. פשוט ככה.

1 צפייה בגלריה
שחקן פורטלנד טרייל בלייזרס דני אבדיה מול שחקן דנבר נאגטס ניקולה יוקיץ'
שחקן פורטלנד טרייל בלייזרס דני אבדיה מול שחקן דנבר נאגטס ניקולה יוקיץ'
אבדיה מעל יוקיץ'
(צילום: AP Photo/David Zalubowski)

תשמרו על ג'רו הולידיי בצמר גפן. הוא "קבלן אליפויות" בשני המועדונים האחרונים שבהם שיחק. מילווקי ובוסטון. הוא שווה זהב כשהוא זמין למשחק. הוא לא חיית פלייאוף. הוא מפלצת. הניסיון שלו יעזור להעלים את המגרעת הכי גדולה של פורטלנד: שני הגארדים, שיידון שארפ וסקוט הנדרסון, מוכשרים כמו שדים ומהירים כמו סקוטרים, אבל מעט בוסריים (חסרי ניסיון)ץ ג'רו מאזן אותם, והם מצידם עוזרים להעלים את זה שהצעד הראשון שלו כבר בן 35. כנ"ל ג'רמי גרנט. הניסיון של שניהם שווה כמו עוד שחקן על המגרש.
תאמינו בעצמכם. אילולא הפציעות שסבלתם מהן כל השנה, ואם הייתם מראים את רמת המשחק והלכידות שלכם, על פני עונה שלמה? הייתם כעת עם יתרון ביתיות בסיבוב הראשון. ע"ח הלייקרס למשל. או דנבר או יוסטון. אם אחת משתי הראשונות עם סגל מלא, כנראה שלא תדיחו אותם. ואם כן, זו תהיה סנסציה שידברו עליה גם בשנת 2050... אבל כל ניצחון נחשב, כי טועמים את זה ומתמכרים לתחושה שהכל אפשרי. ואם לא השנה, באחת השנים הקרובות תמצאו את עצמכם מול קבוצה חבולה ושבעה ותעברו אותם, "כנגד כל הסיכויים" זה החומר שממנו עשויות האגדות. ואז גם מכונת היח"צ תתחיל לעבוד בשבילכם, ואולי גם לילארד... (אשרי המאמין).
מה שבאמת יקבע עבורכם את סדרת הסיבוב הראשון יהיה עמדה מס' 5. רוב וויליאמס הוא לא באמת 2.06 מ'. הראש שלו מתחיל מעצם הבריח, אין צוואר בכלל, אבל הכתפיים שלו בגובה המתאים, וזה מה שקובע. הוא ודונובן קלינגן חייבים להתעלות מול מקבץ הגבוהים של המובילות. הם הסוס השחור.
כי מה שאתה מסוגל לעשות, זה מה שמצפים שיקרה. זה המובן מאליו מעכשיו. כל הזרקורים יהיו עליך. עמדת הפורוורד שלכם מעולה, בעיקר בהגנה, אבל קצת חד-גונית וחוזרת על עצמה, כי גם אתה, ובעיקר גרנט וטומאני קמארה, כולכם פחות או יותר באותו גובה. לא היה מזיק איזה סוסון מלחמה כמו ג'וש הארט או לו דורט, ומצד שני גבוה אמיתי לשים על צ'ט הולמגרן, אם תשחקו מול אוקלהומה. תעשה את הסנטרים שלך יותר טובים ותזכה לתהילה. שניהם קלעו שלשות כמו מטורפים בניצחון האחרון על הקליפרס. וזה מאפשר לשניהם להיות יחד על המגרש, מה שיעזור אם תיתקלו בקונטנדר עם שני גבוהים. למשל אוקלהומה. רק אל תבעטו בדלי בפלייאין...
מדינה שלמה מאחוריך. בהצלחה דני.
גם אתם רוצים להיות פרשנים?
איך זה עובד? פשוט מאוד: כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ Word לכתובת: kick@ynet.co.il, בצירוף שם מלא.
אורך הטקסט הרצוי: 250–800 מילים.
אין לצרף תמונות, טבלאות או גרפים.
אם הטקסט מתייחס לאירוע עתידי – שלחו אותו מספר ימים מראש.