צפו בפרק החדש של הפודקאסט של פיני ואהרל'ה
זה היה יכול להיות די מבאס אם סדרת הפלייאוף בין מכבי להפועל תל-אביב הייתה מסתיימת בשלוש אפס חלק בעונה שבה הפועל עשתה דברים כה יפים ובנתה סגל כה מוכשר. למזלנו, היא הצליחה לעשות כמה שינויים חשובים שאפשרו לה לשלוט אתמול במשחק מההתחלה, וגם לצלוח כמה וכמה ניסיונות קאמבק של הצהובים.
הדבר החדש המרכזי שעשתה הפועל הוא להתמקד בהגנה כמפתח למשחק. לכאורה, צעד ברור מאליו, שהרי ידוע שבשלבים כאלה הערך של ההגנה עולה פי כמה מאשר בעונה הרגילה, אבל הפועל היא קבוצה שהתמקדה בהתקפה גם ביורוליג, ולא קל לעשות שינוי חשיבתי.
בפועל, הדבר תורגם במגרש להעברתו של איש וויינרייט לעמדה מספר 3, כשלידו משחקים בעמדה מספר 4 או תומר גינת או עוז בלייזר (אפשר בהחלט גם לטעון שוויינרייט נשאר בעמדה מספר 4 ואילו גינת ובלייזר הם שהוצבו בעמדה מספר 3, אבל זה לא ממש משנה: התוצאה הייתה הרכבים גבוהים וחזקים יותר). הקבוצה ויתרה על מערכי שלושת הגארדים שקיבלו הרבה דקות במשחקים הקודמים, סיפקו התקפה אבל נטחנו בהגנה מול ההרכב הגבוה של מכבי. כתוצאה מהשינוי הזה, כריס ג'ונס גם לא נרשם למשחק והחליף אותו בסגל דיאנדרה קוק, שאמנם חדש בקבוצה ולא מעורה בהתקפה, אבל הוא גבוה יותר, חזק יותר ושומר יותר.
ההגנה אכן הייתה טובה לאין ערוך. הנתון המספרי הבולט הוא אפס הנקודות של רומן סורקין, אבל לא בטוח שזה קרה בגלל ההגנה של הפועל כמו בגלל התשישות: משחק שלישי תוך זמן קצר, עם כל כך הרבה דקות על המגרש בשל המחסור בישראלים, זה דבר לא קל עבור בן אדם בגודל הזה. גם עבור שחקן בגילו של ג'ון דיברתולומיאו. אבל כשתמיר בלאט וגור לביא פצועים, ואתמול גם ריימן לא היה הכי כשיר, אין כל כך הרבה ברירות.
מה שכן שייך להגנה של הפועל זו העובדה שאושיי בריסט לא שלט במשחק. הוא קלע 10 נקודות, לקח 11 ריבאונדים, אלה כמובן מספרים מכובדים, אבל הוא לא הצליח לגרור את הקבוצה שלו לתצוגה אגרסיבית. גם גינת וגם בלייזר מנעו ממנו את הגישה לצבע, נתנו מולו גוף, תקפו את הכדרור שלו כשניסה לחדור ובאופן כללי מיררו את חייו.
הפועל עצרה את מכבי על 36 נקודות במחצית הראשונה ו-74 במשחק כולו. גם אם מתחשבים בפקטור העייפות של סורקין, ש"שווה" 15-20 נקודות במשחק, אלה מספרים מרשימים.
מיציץ' הגיע כמו גדול
התקפית, את הפועל הוביל אתמול ואסיליה מיציץ' בתצוגה נהדרת של קליעות, אסיסטים, ניהול משחק ומנהיגות. בשלבים רבים של העונה מיציץ' איכזב. היה סימן שאלה גדול האם הוא שווה את הסכומים שמשלמים לו. אבל בחזרה לליגה הישראלית קרה משהו שחייבים לתת עליו את הדעת. בעוד שרבים מהזרים של הקבוצה גילו פתאום שהם נורא פצועים או ממש מפחדים להגיע לישראל, מיציץ', השחקן הכי מעוטר מכולם, הגיע כמו גדול והתאמץ מול מכבי ראשון-לציון כאילו זה היה גמר היורוליג שלו עם אנדולו אפס.
תהרגו אותי, אבל בעיניי כוכב שלא מתפנק ומוכן להקריב עבור המועדון זה דבר שאמור לתת לו הרבה קרדיט, גם אם היכולת שלו לא תמיד עומדת בציפיות. אם נוסיף לכך את העובדה שזו הייתה עונה ראשונה שלו בהפועל ושחקנים כמעט תמיד משתפרים בעונה השנייה כי למדו להכיר את המערכת, המאמן והמדינה, פתאום מיציץ' מסתמן כעסקה ששווה אולי להמשיך בה.
האם הוא יכול לספק עוד שתי תצוגות כאלה ולהוביל את קבוצתו לאליפות? אני בספק, כי הוא לא יציב, אבל מאחר שבמשחקים אחרים ים מדר נשא את הפועל על כתפיו, היא בתמונה. לא פייבוריטית עדיין, אבל בתמונה.
זה נכון, כאמור, במידה רבה בגלל העייפות שיש במכבי. אפשר לטעון ששחקנים מקצוענים אמורים להיות מסוגלים לשחק 40 דקות פעמיים בשבוע, אבל זה לא כל כך פשוט. זה לא סתם שג'ימי קלארק היה אתמול הכי טוב במכבי. הוא פשוט שיחק מעט מאוד במשחק הקודם והיו לו רגליים יותר טריות מהשאר. סורקין, מנגד, גמור. יכול להיות שקטש היה צריך להוריד באופן קיצוני את מספר הדקות שלו במשחק הזה כדי שיגיע רענן לשניים הבאים, אבל זו חוכמה בדיעבד: כל עוד מכבי הייתה במשחק, ברור שהמאמן מעדיף לעשות הכל כדי לנצח ושהסדרה תיגמר מהר. השאלה היא האם סורקין יצליח להתאושש פיזית עד מחר?
מנגד, צריך לזכור שכל משחק בסדרה הזאת היה סיפור שונה לגמרי עם גיבורים אחרים. סביר להניח שבמפגש הבא סורקין לא יהיה כל כך רע ומיציץ' לא יהיה כל כך טוב. מכבי גם תגיע שונה מבחינה מנטאלית. עד אתמול היא חשבה שלהפועל אין תשובה לגודל שלה גם אם היא בהילוך שני. למשחק מחר היא כבר תגיע עם תובנות חדשות. שום דבר לא ילך קל, אף אחד לא יחלק מתנות. שום הישג בעל ערך, בשום תחום, לא מגיע בלי הרבה מאמץ.
במהלך העונה עודד קטש מצא פתרונות יצירתיים להרבה בעיות שהתעוררו במכבי. ועדיין, הקבוצה שלו הייתה הרבה פחות טובה מהפועל ביורוליג. רק אליפות תחפה על זה ותיצור סוג של "צדק חלוקתי". עד עכשיו הפלייאוף כולו היה לא מאתגר עבורו. הגיע המבחן האמיתי.
