עד לפני פחות מחודש, היה צריך להיות עכבר WNBA כדי להכיר את סופי קנינגהאם, למרות שהיא משחקת כבר שמונה עונות בליגה. היא בת 29, נבחרה בסיבוב השני של הדראפט, יש לה ממוצעי קריירה של 8 נקודות ו־2.8 ריבאונדים בעמדת הגארדית/פורוורדית, ו־9.3 נקודות העונה לצד קייטלין קלארק באינדיאנה פיבר. היא שחקנית סבירה, יש עשרות כמוה. ליגת ה־WNBA אמנם מתפתחת ומתרחבת במהירות, אבל עדיין אין לה כל כך הרבה עכברים.
ואז החליטה קנינגהאם להעניק ראיון ל־ESPN ובו חזרה על עמדות שהביעה פעמים רבות בעבר בסוגיית שיתוף טרנסג'נדריות בספורט נשים. "ילדות ונשים צריכות להיות מוגנות בחדר ההלבשה ולא להתחרות נגד גברים ביולוגיים", אמרה קנינגהאם, "אני עומדת מאחורי מה שאמרתי בעבר. מבחינתי זה פשוט היגיון בריא. אמרתי את מה שאמרתי". זו לא עמדה יוצאת דופן - רוב גדול של אמריקאים מחזיקים בה - אבל זו גם לא בעיה שקיימת בארה"ב. אין ספורטאים טרנסים בשום ענף מקצועני או במכללות, ובודדים/ות בבתי ספר תיכוניים. מה שכן יש הוא כלי נשק שלא מפסיק להיטען במלחמת התרבות הבלתי נגמרת.
להחזיר את הפוקוס לספורט
כצפוי, דבריה של קנינגהאם הציתו שריפת קיץ מטוויטר לטיקטוק לפודקאסטים לפאנלים כבדי ראש ב־ESPN. לאף אחד לא היה שום דבר חכם או מקורי לומר - שלא לדבר על ניואנסים - אבל זה לא עוצר כבר שבועות של סערה שלא רואים את סופה. ה־WNBA היא ליגה עם אחוז גבוה מאוד של לסביות ומתגאה בהיותה "מכלילה", כך שקנינגהאם סופגת שריקות בוז במשחקי חוץ, ומקבלת תמיכה בכל רחבי האקוסיסטם השמרני בארה"ב.
השבוע שיחקו הפיבר בחוץ נגד מינסוטה לינקס, ומאמנת הלינקס, שריל ריב, שהיא גם מאמנת נבחרת ארה"ב, התייצבה על הקווים כשהיא לובשת חולצת תכלת שעליה נכתב "Trans Kids Belong" ("ילדים טרנסים שייכים"). "לכל הילדים, בלי יוצא מהכלל, מגיעה גישה חופשית ובטוחה לספורט", אמרה ריב, "אחר כך אפשר לדבר על מה שקורה אחרי גיל הבגרות. הדרך שבה הדברים מנוסחים מייצרת רמיזה כאילו נשים טרנסג'נדריות הן סוג של טורפות בתוך חדרי ההלבשה. מדובר בנרטיב בעייתי מאוד שאנחנו חייבים לטפל בו. יש קבוצה מסוימת של אנשים במדינה הזו שהופכת את זה לסיפור ענק, בזמן שהאיומים האמיתיים על ספורט הנשים לאורך השנים תמיד הגיעו מגברים סיסג'נדרים".
השבוע כבר ביקשה קנינגהאם מהתקשורת האמריקאית להפסיק לעסוק בנושא ולחזור להתרכז בכדורסל. "הראיון הזה התקיים במרץ", אמרה קנינגהאם, "עכשיו זו רק הסחת דעת. אני רק רוצה לוודא שהפוקוס נשאר איפה שהוא צריך, כי הליגה משוחקת ברמה כל כך גבוהה". היא האשימה את "המדיה של ה־WNBA שמסקרת הכל חוץ מכדורסל", אבל ספק אם אפשר יהיה בקרוב להחזיר לבקבוק את השד שהיא זו שהוציאה.
שלטי תמיכה בקנינגהאם
(צילום: AP Photo/Lindsey Wasson)
התגלית של מונאקו
סיבה אחת בגללה הנושא ימשיך לבעור היא ז'ולי טטאר, שחקנית טרנסית שמשחקת במונאקו מהליגה השנייה בצרפת. היא מחזיקה בממוצעים מטורפים של 21.2 נקודות ו־20.2 ריבאונדים, ונבחרה לשחקנית העונה ושחקנית ההגנה של העונה. טטאר (34, 1.90 מ') שיחקה רוב חייה בליגות גברים חובבניות והחלה את ההתאמה המגדרית שלה ב־2021. איגוד הכדורסל הצרפתי מאפשר לטרנסג'נדריות לשחק בליגות נשים, בכפוף לעמידה בקריטריונים הורמונליים מוגדרים. לקח לטטאר שלוש שנים לסיים את השינוי הפיזי, ואחרי שעמדה בדרישות לגבי רמות הטסטוסטרון המותרות, קיבלה אישור רשמי והצטרפה למונאקו.
עם מספרים כאלה על המגרש, עלתה כמובן השאלה האם טטאר יכולה לשחק ב־WNBA. "אם הם יצרו איתי קשר, לא אגיד לא", כתבה הצרפתייה השבוע באינסטגרם, "אבל צריך להיות מציאותיים: אני זקנה ויש שחקניות טובות בהרבה ממני". סיבה נוספת בגללה היא לעולם לא תשחק ב־WNBA היא שזה פשוט לא יכול לקרות בארה"ב. לליגה עצמה אין אפילו מדיניות ברורה בנושא, בין היתר כי היא אף פעם לא תצטרך לעמוד בפני סיטואציה כזו.
לפי צ'רלי בייקר, נשיא ה־NCAA (התאחדות הספורט במכללות) שהעיד בקונגרס, ב־2024 היו פחות מעשרה טרנסג'נדרים מתוך 510 אלף ספורטאים בליגת המכללות. צו שהוציא הנשיא דונלד טראמפ בשנה שעברה, הוריד את המספר לאפס. בבתי ספר תיכוניים קשה לעקוב אחרי המספר המדויק, אבל אפילו הארגון Save Women's Sports ("להציל את ספורט הנשים") מצא רק חמש טרנסג'נדריות שהתחרו בנבחרות בנות בבתי ספר בכל רחבי ארה"ב.
צפו בביצועיה של טטאר:
חוקרי רפואה וספורט מעריכים כי מספרן של ספורטאיות טרנסג'נדריות בתיכונים אינו עולה על 100. למרות שטרנסג'נדרים מהווים כ־1% עד 1.6% מהאוכלוסייה הכללית בארה"ב, שיעור ההשתתפות שלהם בספורט נמוך משמעותית. ב־27 מדינות יש איסור מלא על שיתוף נערות טרנסיות גם בנבחרות בתי ספר.
כשנשאלה טטאר אם יש לה מה להגיד על דברי קנינגהאם, ענתה במילה אחת: "לא". גם היא יודעת שאין לה - או לטרנסג'נדריות אחרות - שום סיכוי לשחק ב־WNBA. זה לא יפריע לקרב מתיש נוסף במלחמת התרבות להימשך עד שיגיע החפץ הנוצץ הבא.
