כמו שקורה בהרבה משחקים בליגת העל בכלל ובאלה של מכבי חיפה בפרט, גם הערב (ראשון, 20:45) ייערך לפני המשחק בסמי עופר טקס לשחקן שלבש פעם ירוק והיום כבר לא, אבל משמעות הטקס יכולה להיות שונה מהרגיל. יעקב שחר מעניק את החולצה הממוסגרת באורח קבע לשחקנים שבסיום דרכם במכבי חיפה כבר לא היו בורג מרכזי, כאלה שלא מתחרים עם הקבוצה שלו עכשיו באופן ישיר. האיש שבמרכז הטקס הפעם, ניקיטה רוקאביצה, הוא סיפור אחר.
יש להניח שרוקאביצה לא יפתח הערב בהרכב הפועל באר-שבע מול מכבי חיפה, הוא עדיין לא בכושר מלא, אבל הוא כן יכול להיות סמל המאבק בין שתי הקבוצות לאורך העונה כולה, גם אם לא לאורך המשחק הספציפי הזה.
מצד אחד, לבאר-שבע היה חסר חלק ברור בקבוצה החדשה שנבנתה – חלוץ מרכזי דומיננטי. רוקאביצה יכול, אפילו אמור, להיות החלק הזה. מהצד האחר, הפרידה שלו ממכבי חיפה הציגה סימן שאלה מרכזי אצל האלופה בדיוק באותה עמדה. אם באר-שבע תהיה שם, במאבק אליפות מול מכבי חיפה, יש להניח שחילוף הקבוצות של רוקאביצה יהיה משמעותי – לשני הצדדים.
הצד של באר-שבע
הסקורר שהיה חסר
רוקאביצה בן ה-34 נמצא בישראל כבר שש שנים, בשלוש קבוצות שונות, כשבחמש האחרונות לבש את המדים של מכבי חיפה. גם שם רוקאביצה שיחק בהתחלה לא מעט בכנף שמאל, במטרה לנצל את מהירותו, אבל בשלב מסוים הובן שכוחו כחלוץ. אגב, רוקאביצה שיחק בחלק הראשון של הקריירה רק באגפים, עד שמאמן אחד בשם תומאס טוכל, אז עם רוקאביצה במיינץ והיום אלוף אירופה עם צ'לסי, עשה לו הסבה למרכז.
בכל אחת מארבע העונות האחרונות היה רוקאביצה מלך השערים של מכבי חיפה. בשנתיים האחרונות היה גם מלך השערים של כל הליגה, עם 22 ו-19 כיבושים. בתקופות מסוימות, בעיקר בחלק הראשון של העונה שעברה, הוא נראה בלתי ניתן לעצירה, עם שערים ממצבים לא פשוטים ובעיטות מדויקות מקצה הרחבה. לאחר מכן באה תקופת היעדרות, קורונה, והחלוץ לא חזר אותו דבר. מתחילת פברואר ועד סוף העונה כבש שלושה שערים בלבד.
למרות הירידה, הפרידה בין הצדדים הייתה מפתיעה. במכבי חיפה רצו לחדש חוזה, אבל רק בתנאים שלהם, והיו פערים בנושאים מסוימים מול החלוץ. עיקר המחלוקת היה משך החוזה. רוקאביצה רצה שנתיים, להבטיח לעצמו חוזה ראוי בקבוצה באמצע העשור הרביעי של חייו. במכבי חיפה רצו לתת רק שנה אחת, בגלל הגיל ואותה ירידת יכולת בסוף העונה שעברה. מלך השערים שעוזב את הקבוצה שלו – לא דבר שרואים הרבה.
השמועות השתוללו, בעיקר אלה ששידכו את רוקאביצה למכבי ת"א והוא בכלל כמעט חתם בנפצ'י באקו, אפילו היה אמור לטוס לחתימה שם כשהקבוצה חזרה מישראל לאזרבייג'ן לאחר ששיחקה מול מכבי חיפה. רק שבינתיים הפנימו בבאר-שבע ששחקן כמו רוקאביצה הוא בדיוק מה שחסר להם.
באר-שבע פתחה את העונה עם חלוץ מרכזי אחד בלבד, איתי שכטר, שעוד קודם במכבי ת"א לא היה שחקן שעולה על הדשא ל-90 דקות בכל שבוע. שגיב יחזקאל שיחק לא מעט במרכז ההתקפה, למרות שהוא יותר שחקן כנף. במחזור האחרון מול מכבי ת"א הופיע בעמדה יוג'ין אנסה, ויש להניח שזה גם מה שנראה בתחילת המשחק הערב. רוקאביצה, ששיחק בינתיים רק 20 דקות כמחליף ולא כבש, אמור להיות החלוץ המרכזי האמיתי במשך רוב העונה.
רוני לוי יכול להעמיד חלק קדמי אתלטי מאוד, עם אנסה ודנילו אספרייה, בדיוק כמו במחזור האחרון. גם ליחזקאל יש מהירות. לוי חיפש שחקן התקפה אחר, שיביא דברים שאין לאחרים שנמצאים אצלו בקבוצה. בעוד אחרים מתאימים בעיקר למשחק מעבר, רוקאביצה יצטרך להיות החלוץ האמיתי והיעיל במשחק המסודר, מול הגנות נסוגות שתפגוש באר-שבע. להביא למשחקים האלה את התנועה ללא כדור מול אותן הגנות, וכמובן את הסיומת.
הצד של מכבי חיפה
שלושה בעקבות אחד
כדי למלא את הבור המספרי שהותיר החלוץ, החליט ברק בכר לצרף למכבי חיפה את בן שהר, שהיה מלך השערים של הליגה לפני רוקאביצה, ואת דין דוד. גודסוויי דוניו נשאר, והרעיון היה, ועודנו, שלא יהיה דווקא חלוץ דומיננטי אחד אלא מאבק בין שלושה.
במשחקי גביע הטוטו ובמשחקים באירופה נדמה היה שדוד הוא זה שלוקח את היתרון, לפחות כרגע. הוא הבקיע חמישה שערים במפעלים האלה, בעוד שהר, שכבש במשחק "אלוף האלופים", היה רוב הזמן פצוע ובליגה שותף רק 44 דקות. אף אחד מהם לא הגיע למספר דו-ספרתי של שערים בעונה שעברה: שהר כבש שישה שערי ליגה באפואל ניקוסיה, דוד הרשית תשע פעמים בליגה במדי אשדוד, שאותה עזב בקיץ לראשונה בגיל 25. דוניו, שנראה שבכר אוהב לתת לו את המקום במשחקים שבהם הוא מחפש מהירות או נוכחות פיזית, היה חלש מאוד בחלק הראשון של העונה שעברה ובינואר עמד על שער אחד. הוא סיים את העונה עם שמונה.
שלושה שחקנים צריכים למלא חלל שהותיר אחד, וכיוון שברוב המקרים בכר משחק עם חלוץ אחד, כלומר רק אחד מהשלושה על המגרש, חיפה צריכה שבכל רגע של העונה מישהו מהם יהיה בכושר טוב, או שאחד יתעלה במשך העונה כולה. כל השלושה עדיין לא הבקיעו בליגה העונה. זה צריך להתחיל לקרות מהר אם לא רוצים בחיפה להסתכל על היריבה שלה הערב, באר-שבע, ולהתגעגע לחלוץ שלהם.
