גל חמרני, קפטנית נבחרת הכדורשער של ישראל, שזכתה במדליית הכסף במשחקים הפראלימפיים בפריז ב-2024 ועוד שלוש פעמים באליפות העולם - כולל זו האחרונה שנערכה השנה - העלתה השבוע פוסט כועס לרשתות החברתיות. הספורטאית המצליחה, שסובלת מלקות ראייה חמורה (עיוורת בעין אחת ומוגבלת מאוד בשנייה) מצאה את עצמה מתמודדת שלוש פעמים עם בעיות נגישות בתחבורה הציבורית.
חמרני נאלצה להתמודד עם נהגים שלא רצו להעלות את כלב הנחייה שלה לאוטובוס או למונית ונאלצה להמתין זמן רב בתחנת הרכבת לאחר שתיאום הנסיעה שביצעה לא יצא לפועל. בריאיון לאולפן ynet היא סיפרה על החיים כספורטאית מחד, לצד ההתמודדות כאדם נכה.
ריאיון אולפן גל חמרני
(צילום: מיקי שמידט)
יצא המקרה, ואנחנו מדברים בעצם על נגישות או היעדר נגישות בכל מה שקשור לתחבורה ציבורית, ותופסים אותך בתחנת רכבת.
"אמת. אני כרגע בדרך לאימונים. ספורטאית פראלימפית, כמו שאמרת קודם, אז כך שאני ממש בדרך לאימון (בתחבורה הציבורית), וזו דרכי להגיע ממקום למקום בעצם".
תלונות על תחבורה ציבורית זה בטח לא דבר חדש, אבל אצלך זה נראה לי אלף רמות מעל. כל יום זה קצת כמו רולטה רוסית.
"ממש ככה. בסופו של דבר זה נכון שהסטטיסטיקה היא לא לטובתי, כי בעצם כל יום אני באמת משתמשת בתחבורה ציבורית, כלומר שהאופציות לתקלות היא הרבה יותר גבוהה. דרך אגב, זה לא תמיד תלוי בי, כי אני באה גם לרכבת בתחבורה ציבורית, באוטובוסים - אם הנהג יבחר לעצור לי או לא, כי אני לא תמיד יכולה להרים את היד לסמן, ואם זה נהג מונית, שהתירוץ החדש בשנתיים האחרונים זה 'אני אלרגי (לכלב)'. משום מה 90 אחוז מנהגי המוניות אלרגיים. כך שזה ממש לקחת תמיד זמן אקסטרה מראש, ותמיד להכין את עצמי לבלט"מים ובאמת להשתמש במוניות, אם האוטובוס לא עצר או הרכבת או אם לא הצלחתי לעשות יום נסיעה כמו שצריך. זה באמת היה שבוע מאוד מתסכל, שבכל פלטפורמה של תחבורה זה פשוט קרה".
בשבוע אחד את בעצם מתארת שלושה מקרים שונים, באוטובוס ובמונית עם הכלב, ועם הרכבת קרתה איזושהי תקלה, למרות שאנחנו יודעים שברכבת יחסית בדרך כלל כן מסייעים.
"זה נכון. הם גם מאוד מושקעים בכך, ובאמת בגלל זה הרכבת הרבה יותר נוחה לי, גם אם היא לא מגיעה עד היעד בדיוק, אבל לפעמים זה קורה, ויש תקלות אנוש, אבל כשזה קורה יום אחרי יום אחרי יום (אז זה מתסכל). אגב, אני פרסמתי את הפוסט הזה באמת לא בשביל שזה יגיע לאנשהו, זה פשוט היה מתוך תסכול אמיתי".
2 צפייה בגלריה


חמרני עם דגל ישראל בטקס הנעילה של המשחקים הפראלימפיים
(צילום: Aitor Alcalde/Getty Images)
את מרצה, בין השאר על נגישות. אז את מרצה על משהו, ואז את מגלה שהיא לא כל כך מתקיים בפועל.
"שלושת המקרים האלה באמת קרו בדרך להרצאות. אנחנו בדרך לחודש דצמבר, חודש המודעות לאנשים עם מוגבלות, ככה שזה יותר תופס תאוצה בחודשים האלה. אני מרצה על נגישות, על מה זה לחיות עם מוגבלות, מה זה להיות אדם עיוור - ואין פעם שאני מגיעה ולא שואלים אותי, אז איך הגעת לפה היום? ואז תמיד יש לי איזה סיפור פיקנטי לספר".
את תייגת גם את משרד התחבורה, גם את הרכבת - מישהו פנה אלייך? מישהו הגיב?
"ייאמר לזכותם שהרכבת באמת פנו אליי באינסטגרם וביקשו את תיאור המקרה כדי באמת לטפל בזה. התקשרו אליי מ'גט', והם באמת טיפלו בזה בקפידה וגם לאחר הפוסט הם התקשרו שוב ואמרו שהם מטפלים בזה בחומרה. לצערי, מחברת האוטובוסים אף אחד לא יצר איתי קשר. וזה קורה לא מעט, שם אפילו זה הרבה יותר מאתגר, כי זה באמת בדרכים, ברחובות. ואם אין אנשים טובים בדרך, אז כנראה שלא נגיע ליעד בזמן".
את ספורטאית פראלימפית, אז את מן הסתם גם מסתובבת בעולם - איך אנחנו ביחס לעולם?
"ברמת נגישות, אני חושבת שאנחנו איפשהו במקום באמצע. הייתי כבר במקומות שגם המטרו באירופה הרבה יותר נגיש וההגעה ממקום למקום היא הרבה יותר ידידותית. אבל כן, ייאמר שוב, הרכבת פה נותנת מדרגה מאוד גבוהה ומקפיצה לנו את התחבורה ואת הנגישות. לאוטובוסים והמוניות, לטעמי, יש עוד הרבה דרך קדימה".









