בגיל 41 האהדה ללברון ג'יימס הייתה אמורה להיות בשיאה. הוא הצליח לשבור את שיא הנקודות הבלתי סביר של קארים. הוא עדיין מציג מספרים תחרותיים של כוכב (21.2 נקודות, 5.2 ריבאונדים, 6.7 אסיסטים) בגיל פנסיה, וניכר שהוא יכול למשוך עוד 2־3 עונות מבלי להתבזות, לפחות מבחינת המשחק.
אבל אם ההצבעות לאולסטאר מעידות על משהו, הרי שנראה שלאוהדים נשבר משהו. הילד מאקרון, שהפך לנבל, שהפך למלך, שהפך לפיטר פן – שפיטר מאמנים ומנהלים מקצועיים, שהיה גדול מהבעלים, ובגדול, היה גדול מהמשחק – כבר לא מצליח להלהיב כמו פעם.
טרם תסבירו לי שהאולסטאר הוא פסטיבל ביזיוני וסר טעם. גם אני שונא את האירוע הזה, שבו גיבורי על של הכדורסל מתקבצים על פרקט אחד כדי להוכיח מי יכול לעשות פחות הגנה. ואוי ואבוי אם שחקן סיני סביר מתבל את ההצבעות – כי אז המפלגה תיכנס לעניינים.
אבל כאן מדובר לא בכדורסל מקצועי, אלא בשיווק. בארצות הברית, כמו בארצות הברית הסעודית, אין דבר שמדבר יותר מהדולר. העובדה ש-12 שחקנים נבחרו לאולסטאר לפניו, ביניהם כאלה שעדיין לא נתפסו כנהנים מפופולריות יוצאת דופן (ג'יילן בראון, דונובן מיטשל, קייד קאנינגהאם, טייריס מקסי), רומזת שמשהו נשבר.
לפי הערכות, ב-2025 לברון מכר כחצי מהנעליים שמכר ב-2012 – כ-150 מיליון דולר לעומת 300 מיליון אז. לעומת זאת, ג'ורדן מכר ב-2024 נעליים בשווי 7 מיליארד דולר. תנו לזה לעכל.
צריך לציין: עוד לפני הזובור המיתולוגי לדייויד בלאט, לברון עשה כמה צעדים שיווקיים כמעט בלתי נסבלים – וכמעט הכל נסלח לו. זה החל בהחלטה לעבור למיאמי והתרברבות היתר ("לא אליפות אחת, לא שתיים, לא שלוש..." – שהסתיימה בשתיים והפסד לסאן אנטוניו), המשיך בתחושה שהוא יחד עם סוכנו ריץ' פול מנהלים את קליבלנד (ככל הנראה הוא זה שהשיג לטריסטן 'הנגר' תומפסון חוזה מקסימום), ולא לפני שעזב לטובת ההחלטה הבאה – מעבר ללייקרס.
במקביל, הוא מפזר אמירות על כך שהוא העז האמיתי ולא ג'ורדן. אל תגרמו לי אפילו לפתוח על הזילות שה-NBA עשה לחוק הצעדים, שבו דמות כמו לברון רק מנצלת את האיוולת הזו במקום להציע קצת הצהרה מינימלית על איך כדורסל אמור להיראות. כל זה – נסלח.
לברון פרע כל שטר שתלו בו מאז שהיה טינאייג'ר, בכך שהוא תופעה חוצת גבולות. קחו למשל את הקריירה הלא ממש ממריאה של זאיון וויליאמסון. אחד מיורשיו המיוחלים, שנשמר לליגה בצורה דומה לזו של לברון, מדשדש בקבוצה לא מנצחת, פצוע רבות, ואם לא יהיה שינוי דרסטי – ייזכר כשחקן חביב ותו לא. עכשיו תשוו ללברון. איזו קריירה.
והקש נשבר יחד עם הגמל, המים נשפכו עם התינוק, וההר בא למוחמד – קחו את זה על איזה פתגם שאתם רוצים. משהו פה נשבר. הצורך העז של לברון לפאר את עצמו (הראשון ששיחק עם הבן שלו) ולכופף את הנהלת הלייקרס לבחור אותו בדראפט, למרות שברוני פשוט לא היה מוכן לרמה הזו, היה הצעד אחד יותר מדי. לפי כל פרמטרי הכדורסל, מה שלברון עושה העונה חסר תקדים. אבל בעוד בשנה שעברה נבחר שני על ידי האוהדים לאולסטאר (אחרי יאניס בלבד), השנה הוא לא צפוי להיכנס אפילו לחמישייה השנייה. האוהדים אמרו את שלהם.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? איך זה עובד? פשוט מאוד:
כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ Word לכתובת: kick@ynet.co.il, בצירוף שם מלא
אורך הטקסט הרצוי: 250–800 מילים
אין לצרף תמונות, טבלאות או גרפים
אם הטקסט מתייחס לאירוע עתידי – שלחו אותו מספר ימים מראש
