מכבי חיפה זכתה באליפות בצדק. יש לה הכי הרבה נקודות, הכי הרבה ניצחונות, והפרש שערי זכות מטורף, שטוב מהפרשי השערים של שתי הדולקות אחריה – ביחד. אבל בתור אוהד חיפה, וההרגשה הזו משותפת להרבה מאוד אוהדים – לאליפות הזו נלווה טעם מריר כלשהו. ההפסדים האחרונים מול באר שבע ומכבי ת"א הם רק חלק מהסיבה. ההרגשה היא שבעונה בינונית מאוד של יתר הליגה, חיפה הייתה צריכה להבטיח אליפות כבר מזמן. יותר משחיפה זכתה באליפות, באר שבע כשלה ברגעי המבחן שלה. ונזכור שגם באר שבע וגם ת"א עברו משברי אמצע עונה עם פיטורי מאמנים. אם חיפה לא תשתפר משמעותית, קשה לראות אליפות שלישית ברצף.
לחיפה אין חלוץ משמעותי. דין דוד רשם מספרים יפים, אבל רובם עם הפנים לשער חשוף. הוא לא יודע לקבל כדור עם הגב לשער ולהסתובב על המגן שלו, וכפי שראינו (גם) במשחק האחרון – אין מה לבנות על פריצות סולו שלו כי הוא בועט על השוער או החוצה. אחוז ניצול המצבים שלו אינו מרשים, במיוחד אם נשווה לחלוצי היריבה הצהובה. בחיפה היו ערים למצוקה ההתקפית, והביאו בפגרה את מאוויס צ'יבוטה, שחקן בכמעט מיליון אירו שלא הרבה לשחק בשנים האחרונות – וגם בחיפה הוא נכשל. לעומת זאת, גולדהאר פתח את הכיס קצת יותר והביא יהלום בשני מיליון.

1 צפייה בגלריה
ברק בכר
ברק בכר
ברק בכר
(צילום: שרון צור)

האליפויות של חיפה קצת מתעתעות, משום שהן הושגו בתקופה של ליגה חלשה יחסית. כבר אמרתי שלחיפה אין חלוץ, ולפני אצילי גם לא היה לה קישור טוב מספיק. נכון, הכישרון שיש לצ'ארון שרי ברגליים הוא מדהים, רק חבל שהוא לא מביא אותו לידי ביטוי רוב העונה (ואני מודע לכך שבפלייאוף שרי נתן הצגות). דולב חזיזה כבר שכח את התקופה שהוא רקד באגף והיה בלתי ניתן לעצירה. נראה שחיפה תלויה מדי ביכולתו של אצילי, שההגעה שלו באמצע העונה שעברה, והמספרים שנתן, הביאו אליפות. גם השנה, נראה שיש מתאם חזק (מדי) בין היכולת של אצילי לתוצאות של חיפה. וכשאצילי לא בכושר, הקבוצה בבעיה.
יש אומרים שברק בכר הוא המאמן הכי טוב בליגה. אולי. מהצד זה נראה שלבכר יש יכולות בניית סגל ותחזוקה שוטפת לאורך עונה שלמה של מועדון לחוץ ושחקנים מפוצצי אגו (יכולת חשובה מאין כמותה למאמן), אך ברק אינו מיטיב לבחור הרכבים והוא נכשל שוב ושוב בחילופים שהוא מבצע תוך כדי המשחק. לדוגמה, בשנה שעברה לקח לו יותר מדי זמן לזהות שג'וש כהן עדיף על גלזר, והכניסה של טואטחה הביא להפסד מול מכבי ת"א (ויש עוד הרבה דוגמאות).
השנה היו יותר מדי משחקים בלי רודריגס על הדשא, שחקן שהוא בעיניי אחד הטובים בליגה, שחשיבותו למשחק ההגנה של חיפה היא קריטית. לשחק בלעדיו זו פריבילגיה שחיפה לא יכולה להרשות לעצמה. גם במשחק האחרון, את שני שערי ההפסד ספגה חיפה אחרי שבכר הוציא את רודריגס. הקרדיט שניתן לנטע לביא (שעדיין לא חזר לעצמו אחרי הפציעה) היה מוגזם, עלי מוחמד ומחמוד ג'אבר עדיפים עליו, ועל צ'יבוטה כבר דיברנו.
כתבתי "מהצד" ולא בכדי – משום שממקום מושבו של האוהד ביציע (או מול המסך), לא ניתן לדעת את מכלול הסיבות והשיקולים של מאמן. ובכל זאת, ההימור הבא נראה לי סביר: ללא שדרוג משמעותי בעמדת החלוץ, ושיפור היכולת של אצילי וחזיזה, חיפה תהנה מעונה אירופית קצרה מאוד, ועונה מקומית ארוכה ומתסכלת עם מכונה צהובה שתראה לה אבק.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.