אתמול יצאה לדרך המכביה ב־22, בטקס פתיחה באצטדיון טדי בהשתתתפות אלפי ספורטאים מ־45 מדינות שיתחרו ב־45 ענפי ספורט. לבריכת השחייה שבמכון וינגייט יגיעו 600 שחיינים, אחד מהם עם סיפור אישי מיוחד מאוד - ירוסלב סמננקו, ספורטאי פראלימפי (במכביה מקצי השחייה הפראלימפים מתקיימים במקביל למשחים הרגילים ולא באירוע נפרד).
סמננקו (38) האוקראיני זכה בשתי מדליות במשחקים הפראלימפיים: מדליית ארד בריו 2016 במשחה 100 גב ועוד ארד, הפעם קבוצתי, בפריז 2024 במשחה השליחים 100X4 מ' חופשי. באליפויות אירופה ועולם הוא לא יודע בדיוק כמה מדליות יש לו, משום שאלו נשארו באוקראינה, מדינה אותה עזב לפינלנד בעקבות המלחמה המתמשכת עם רוסיה. הוא מעריך שמדובר בכמה עשרות: "השארתי אותן בדירה שגרנו בה כי הייתי צריך לעזוב את העיר בדחיפות. אחרת, הייתי עלול למות. בסופו של דבר לא יכולתי לקחת איתי הכל. הן נשארו בחלק שרוסיה כבשה".
סמננקו נולד ללא ידיים, אבל הוא לא נתן למגבלה הזו להוות מכשול עבורו. מעבר לקריירה הספורטיבית העשירה היום הוא נשוי עם ילד, ויש לו מסר חשוב לכל מי שמתבונן בו במבט מרחם: "מתייחסים לאנשים כמוני בחוסר כבוד וביהירות, אבל הרוח שלי חזקה יותר ממה שהם חושבים. המשפחה והחברים שלי תמכו בי, וממשיכים להיות שם".
סממנקו התייתם מאמו כשהוא בן 12 והוא מספר שזה האירוע המכונן שעיצב את אישיותו: "כשאמא נפטרה, הרגשתי כאב עמוק ואכזבה מהעולם שלנו. הבנתי שנשארתי לבד ושאצטרך להילחם על חיי לבד". לשחייה הוא הגיע שבע שנים מאוחר יותר: "מעבר לגוף, רציתי להיות חזק יותר גם בנפש. חיפשתי ענף שייתן לי את המענה הזה והשחייה התאימה".
מה השחייה נותנת לך?
"הספורט בכלל הוא משהו חשוב. השחייה היא עבודה שלי, אני עובד, שוחה, מרוויח כסף ומפרנס את המשפחה שלי בכך שאני מממש את הפוטנציאל שקיים בי. בשבילי הניצחון הוא הכל. הספורט הוא אחת הפעילויות הטובות ביותר בעולם".
איך זה להיות ספורטאי באוקראינה בתקופה שהמדינה במלחמה?
"עזבנו את המדינה כשהתחילה המלחמה. אשתי ואני הבנו שהארץ שלנו כבר לא בטוחה לילד קטן. יותר מארבע שנים אנחנו גרים בפינלנד, וקשה לי עם המעבר הזה. איבדתי במלחמה שני אחים ולא יכולתי אפילו לקבור אותם. גם הרבה חברים שלי נהרגו, ויש עדיין בני משפחה שלי שגוססים ואני לא יכול לעשות כלום בנידון".
שער מוסף הספורט של "ידיעות אחרונות", הבוקר
מה ידעת על ישראל?
"בשבילי ישראל היא ארץ קדושה. אני יודע שזו הארץ שבה נולד אלוהים, ואני מאמין שזה המקום המאושר ביותר על פני כדור הארץ".
היו חששות להגיע לכאן?
"בהתחלה היו, אבל אני חושב שהכל יהיה בסדר. אחרי הכל, ישראל היא מדינה גדולה וחזקה מאוד, ואין בה איום. אני חושב שהיא תוכל לגבור על כולם ולנצח את הרוע".
מה ידעת על המכביה?
"שזו תחרות גדולה ונפלאה והיא מאוד חשובה עבורי. אני מגיע לישראל עם הרבה כבוד והערכה".
