בדיקת נשיות בספורט היא אולי נושא שעלה לכותרות בעיקר בשנים האחרונות בשל התפתחות הקהילה, הגדלתה והיציאה מהארון של טרנסג'נדרים, אבל לבדיקות המשפילות עבור נשים וזהותן כנשים יש היסטוריה של כמעט תשעים שנה.
באולימפיאדת ברלין 1936 התעורר חשד לפיו מספר ספורטאים גברים התלבשו והתחזו לנשים והתחרו במקצועות האתלטיקה הקלה. אייברי ברנדג' (שהתנגד להחרמת המשחקים בברלין הנאצית וכנשיא הוועד האולימפי הבינלאומי דרש להמשיך לקיים את משחקי מינכן גם לאחר טבח הישראלים) הורה לקיים בדיקות מגדריות. ואכן, באולימפיאדה הראשונה לאחר מלחמת העולם השנייה, בלונדון 1948, ספורטאיות היו חייבות להציג אישור רפואי רשמי לכך שהן נשים ("תעודות נשים").
ב-1966, במסגרת אליפות אירופה באתלטיקה, נשים הוכרחו להיבדק שוב. הפעם החליטו המארגנים כי אין שום צורך במעבדה, בהוכחות מדעיות או ברפואיות: נשים צעדו לחדר עירומות לחלוטין ונחקרו ויזואלית על ידי פאנל שכלל גברים בלבד. דרך נוספת ולא פחות משפילה הייתה להכריח נשים לעבור בדיקה גניקולוגית.
ב-1968, באולימפיאדות גרנובל ומקסיקו סיטי, הופסק התהליך המשפיל הזה, והרשויות החליטו על בדיקת "גופיף באר" שכללה לקיחת משטח לחי לבדיקת כרומוזומי מין וזיהוי גופיפי באר, כדי שספורטאיות יוכלו לקבל זכאות להתחרות בקטגוריית נשים. ספורטאית שלא נמצאו בדמה או בתאיה שני כרומוזומי X (או שנמצא בהם כרומוזום Y) נאלצה לעבור בחינה רפואית נוספת כדי לקבל אישור להשתתף בתחרויות.
מומחים רבים טענו כי הבדיקות הללו היו פגומות מבחינה מדעית. ארגוני זכויות נשים (שפרחו באותן שנים בדיוק לצד המהפכה הפמיניסטית) טענו כי מדובר בהשפלה, בפגיעה נפשית ובבושה ציבורית עבור ספורטאיות אינטרסקסואליות – שחלקן חוו פגיעה בזהותן המגדרית ואף נאלצו לפרוש מספורט תחרותי.
ב-1988 החליט איגוד האתלטיקה הבינלאומי להפסיק את הבדיקות הללו ולהחליפן בשיטות אחרות (כמו בדיקות PCR). הוועד האולימפי הבינלאומי הפסיק את הבדיקות הללו ב-1992, ולאחר שגם שיטות אחרות התבררו כלא אפקטיביות, לא מדויקות וכאלו שגרמו לאפליה, החליטו פדרציות הספורט ב-1999 להפסיק לחלוטין את הבדיקות המגדריות. משנת 2011 עברו התאחדות האתלטיקה העולמית והוועד האולימפי למדידה של רמות טסטוסטרון טבעיות בגוף במקום בדיקות מין מסורתיות.
היסטוריה שלמה של בושה פומבית לנשים, סטיגמות חברתיות, חשיפה כפויה של הרקורד הרפואי הפרטי שלהן, דרישה לעבור טיפולים להורדת טסטוסטרון או ניתוחים לא נחוצים מבחינה רפואית רק כדי להתחרות, השעיות, פסילות, איבוד שנים יקרות בקריירה הקצרה ממילא של ספורטאיות – ואובדן הכנסה כבד. כבר היה נדמה שכל זה במראה האחורית שלנו. כעת ההיסטוריה חוזרת.
קסטר סמניה בליגת היהלום
(צילום: AFP)
המקרים של הרצה הדרום אפריקאית קסטר סמניה (שחויבה לקחת תרופות להורדת טסטוסטרון כדי להתחרות), ובעיקר השערוריות סביב המתאגרפות אימאן חליף האלג'יראית ולין יו-טינג הטייוואנית במהלך אולימפיאדת פריז 2024, הציפו את הנושא הזה שוב.
הפסילה מאליפות העולם והסערה בפריז
ב־2023 פסל איגוד האיגרוף הבינלאומי את חליף ויו-טינג מאליפות העולם, בטענה ששתיהן נכשלו בבדיקת מגדר גנטית (מלין נשללה מדליית הארד שבה זכתה). לפי האיגוד, אצל שתיהן נמצאו רמות גבוהות של טסטוסטרון, אך תוצאות הבדיקות לא הוצגו מעולם. באולימפיאדת פריז, על רקע יחסים רעועים עם האיגוד הבינלאומי, לקח הוועד האולימפי את ארגון התחרות על עצמו – ואישר לשתיהן להשתתף בתחרויות הנשים מבלי לערוך שום בדיקה בנושא.
אימאן חליף
(צילום: REUTERS/Peter Cziborra/File Photo)
ההחלטה עברה מתחת לרדאר עד הקרב הראשון של חליף, נגד אנג'לה קאריני האיטלקייה. דם שתת מאפה של קאריני החל מהחבטה הראשונה. אחרי 46 שניות היא כרעה על ברכיה ונכנעה, תוך שהיא מסרבת ללחוץ את ידה של המנצחת.
ראשת ממשלת איטליה, ג'ורג'יה מאלוני, הביעה את זעמה על מה שראתה כסיכון לחיי הספורטאיות, ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ הצטרף בגסות למחאה שלה. ארגונים המזוהים עם הימין הזדעקו על חדירת ויכוחי המגדר למשחקים האולימפיים, ועוד במקצועות הלחימה. אף שאין אף הוכחה שמעידה על כך שהשתיים לא נולדו כנשים, חלק מארגוני הימין טענו כי "הפמיניזם החדש הוא לתת לנשים שיכול להיות שנולדו כגברים להרביץ לנשים אחרות בזירה אולימפית, ועוד לקבל על זה מדליות". גם חליף וגם יו-טינג זכו במדליית זהב, אך הן נפסלו מלהתחרות באליפות העולם בליברפול ב-2025 לאחר שסירבו לעבור בדיקות מנדטוריות לקביעת המגדר.
במרץ החליט הוועד האולימפי הבינלאומי, בראשותה של הנשיאה החדשה קירסטי קובנטרי, על שינוי דרמטי במדיניות הזכאות לתחרויות נשים, וקבע כי החל מאולימפיאדת לוס אנג'לס 2028 יורשו להשתתף בקטגוריית הנשים רק ספורטאיות המוגדרות "נשים ביולוגיות". ההחלטה כוללת גם הגבלות על ספורטאיות עם מצבים רפואיים של התפתחות מינית שונה (DSD), כמו קסטר סמניה. המדיניות מתייחסת למצבים גנטיים והורמונליים שעשויים להשפיע על יתרון תחרותי – בהם ספורטאיות עם כרומוזומים מסוג XY למרות שהן מוגדרות כנשים, רמות טסטוסטרון גבוהות באופן טבעי, וכן מצבים גנטיים המשפיעים על התפתחות המין.
קובנטרי הובילה את המהלך כחלק ממדיניות רחבה יותר ל"הגנה על קטגוריית הנשים". לדבריה, הוועד ביקש לקבוע קו אחיד וברור, לאחר שבשנים האחרונות הושאר הנושא בידי התאחדויות הספורט השונות. היא ציינה כי מחקרים שנבחנו מצביעים על כך שלידה כזכר מעניקה יתרונות פיזיים מסוימים הנשמרים גם בהמשך החיים, בין היתר בשל חשיפה לשלושה שלבים מרכזיים של טסטוסטרון – ברחם, בינקות ובגיל ההתבגרות. יתרונות אלה, נטען, משפיעים על ביצועים בענפי ספורט הדורשים כוח, עוצמה וסיבולת. הזכאות עצמה תיקבע באמצעות בדיקה חד-פעמית של גן SRY – מרקר גנטי הקשור להתפתחות זכרית.
הלחץ של טראמפ וההחלטה של ה-WTA
הביקורות מיהרו להגיע, בעיקר על רקע העובדה שהיו ציפיות שונות מנשיאה ממין נשי של הוועד האולימפי לגבי מדיניות הוועד כלפי נשים, אך רבים מיהרו להבין את הצעד של קובנטרי. בפברואר 2025 חתם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על צו נשיאותי האוסר על השתתפות ספורטאיות טרנסג'נדריות (מי שהוגדרו כזכרים בלידתם) בתחרויות ספורט המיועדות לנשים ולנערות, כולל צעדי אכיפה נגד מוסדות שלא יקיימו זאת. האיסור חל על תחרויות בבתי ספר ובגופים הממומנים מכספי ציבור, וכולל איום בשלילת מימון פדרלי למי שלא יציית להפרדה המגדרית המקורית. הצו כולל צעדי אכיפה וגם מתן סמכות לסוכנים פדרליים לבדוק בקשות ויזה של ספורטאיות זרות כדי למנוע כניסת טרנסג'נדריות לתחרויות בארה"ב.
הנשיא טראמפ
(צילום: Kevin Dietsch / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
כיוון שאולימפיאדת 2028 תיערך בלוס אנג'לס, לוועד האולימפי ולנשיאה קובנטרי לא נותרו הרבה ברירות, והם היו חייבים ליישר קו עם המדיניות של טראמפ. אולם דווקא הקונטקסט הזה מעמיד סימני שאלה גדולים יותר לגבי החלטה אחרת שהתקבלה השבוע: התאחדות טניס הנשים החליטה לחקות את הוועד האולימפי הבינלאומי, וקבעה בדיקות מנדטוריות עבור טניסאיות מקצועניות כדי שתוכלנה להשתתף בתחרויות בסבב, כאשר גם סוג הבדיקה יהיה זהה.
אלא שהתאחדות הטניס לנשים, בניגוד לענפים כמו אתלטיקה, שחייה או איגרוף, אינה תלויה בוועד האולימפי. יתרה מזו, התאחדות הטניס לנשים (WTA) הוקמה ב-1973 כארגון שמטרתו למנוע אפליה, לקיים שוויון מגדרי ולדאוג ולייצג את האינטרסים של הטניסאיות המקצועניות. בילי ג'ין קינג, המייסדת והנשיאה הראשונה של הארגון, כבר ביטאה את התנגדותה להחלטה. לעומתה, טניסאית העבר מרטינה נברטילובה, המתבטאת בתקיפות נגד שיתוף טרנסג'נדרים בספורט הנשי, בירכה על הצעד.
גם לבילי ג׳ין קינג וגם לנברטילובה יש מניות רבות בקידום השוויון לספורט הנשי ולמעמד הקהילה הלהט״בית. התהום שפעורה בין שתי אגדות הספורט עם אג׳נדה דומה, מראה עד כמה רחוקה הבעיה ההיסטורית הזו מפתרון אמיתי
