אני ומשפחתי גרנו באנגליה משנת 1972. המדהים הוא שאשתי הגיעה עם הילדים, ביום שהרוצחים הרגו את הספורטאים במינכן. גרנו בצפון אנגליה, באזור האגמים ליד ליברפול. זו הייתה ליברפול של קיגאן וטושק וההייווי, ומאותו זמן הייתי אוהד שלה, הנחלתי זאת לילדיי ולנכדיי. כל זאת עד השבת הארורה של ה־7 באוקטובר. כאן זה נגמר לעולמים.
כשהיינו שם בשליחות משרד הביטחון ומיד חשנו שהבריטים נעים בין נייטרליות לאהדת העולם הערבי, בגלל שהם חשים עליונים על הערבים, ואילו אנחנו הסתכלנו להם ישר בלבן בעיניים, לא השפלנו מבט.
ה־BBC תמיד היה שונא ישראל מובהק. זה בכלל לא חשוב מה עשינו או לא עשינו, תמיד הערבים צודקים, וזה הלך וגבר ככל שהכסף הערבי הגדול נכנס לאנגליה.
הצדקנות שלהם מקוממת, האימפריה הבריטית השאירה כאוס בכל מקום ששלטה בו: הודו, קפריסין, עיראק, ירדן וכו', שלטו בישראל ובחסותם נערכו פראות ביהודים, עד שהמחתרות היהודיות גרמו להם לברוח מכאן.
מעולם הבריטים לא עמדו לצד ישראל ותמיד בשם "הנייטרליות לכאורה". מה שמרתיח בליברפול הוא שאין שם כסף ערבי כך שיכלו כמו אברטון לפחות לכבד את האוהדים שלה שנרצחו, גם את זה הם לא עשו. מבחינתי הם יכולים לצעוד לעזאזל לבד, אני ובני ביתי לעולם לא נשכח זאת.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? התחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.
