בימים אלה יוצא לאור סרט המתעד את חייו של משה ירום (מוסה), האבא המייסד של ייצור גלשנים בישראל, ולמעשה אחד ממייסדי סצינת הגלישה בארץ. ירום הלך לעולמו בסוף דצמבר 2023, בגיל 77. לפני כשלושה חודשים צפתה קהילת הגולשים בישראל בסרט במתחם התחנה בת"א, במסגרת ההשקה החגיגית של הסרט, והחל ממחר (שישי) הוא יהיה זמין לקהל הרחב (ביוטיוב), שיוכל באמצעות קטעי ארכיון נדירים לצפות בהתפתחות הענף בארץ לאורך השנים.
"הרבה אנשים מחכים לסרט כי מספר המקומות בהקרנת הבכורה היה מצומצם", מספר בהתרגשות פרי ירום, בנו של משה. "אבא שלי נגע באנשים מעבר לקהילת הגולשים, שהכירו את השם, והיו מאוד מחוברים אליו. קראו לו מוסה מילדות, והוא תמיד היה מחובר לים. הוא אהב לעבוד עם הידיים ובגיל 13 הוא בנה את החסקה הראשונה אצלו, על גג הבית".
ירום נולד בשנת 1946, בת"א. שנתיים אחרי שהבין את ייעודו בכל הקשור לים, וכשהוא בן 15 בלבד, החל מוסה לעבוד כמציל בחופי ת"א, בעיקר בחוף פרישמן. באותו הזמן, הגיע לארץ בחור אמריקאי, שהביא את בשורת הגלישה למדינה החדשה. "אבא שלי נדלק", משחזר פרי. "והפך בעצם לאחד מראשוני הגולשים בישראל. הוא הבין שיש פה משהו והתחיל לייצר גלשנים בתחנת ההצלה, לימים זה יהיה חוף הצוק המיתולוגי, הקאנטרי בת"א, שם הוא בנה את הגלשנים הראשונים. אנחנו מדברים על שנות ה-70, ובתקופה ההיא קליפורניה הייתה המכה של הגולשים".
סלל את הדרך לאחרים
ירום נסע לארה"ב להתמקצע בתחום בלב תעשיית הגלישה העולמית. "הוא עבד במספר מפעלים ולמד מהשמות הגדולים כדי להמשיך ולהביא את הידע והחומרים ארצה", מספר פרי. "ואז הוא התחיל לבנות גלשנים בצורה מסחרית. השנה בדיוק אנחנו חוגגים 50 שנה של ייצור גלשנים. אלפי גולשים ישראליים עברו במוסד הזה, קהילת גולשים שרק גדלה. ההשפעה שלו הייתה כבירה. הוא טיפח את הגולשים, גידל אותם. הוא נתן הרבה מעבר לגלשנים. הוא סלל לאחרים את הדרך, שהפכה עבורם לדרך חיים. באותה התקופה אפשר היה לספור את הגולשים על כף יד אחת. היום זאת קהילה ענפה ויפה. היום יש לנו דור שלישי, חבר'ה שבאים עם הילדים או הנכדים שמתחילים לגלוש".
(צפו בסרט "בדרך אל הים")
פרי משתף שבשנותיו האחרונות של אביו הוא שמח מאוד לראות הצלחות עולמיות של גולשים ישראליים. "בעבר הוא יצא עם נבחרות ישראל לתחרויות בעולם, אנחנו עדיין תומכים בגולשים מתחרים כדי לספק להם את הציוד הכי טוב. עברו פה אלופי ישראל כמו עדי וקנין, עדי גלוסקא ויוני קליין - השמות הכי גדולים בגלישה בישראל".
מנטור ואוזן קשבת
הבן ממשיך בעצם את העסק שהתחיל אביו, 'אולטרה ווייב', בהרצליה. "אנחנו ממשיכים את הרוח שלו והמורשת שלו בכבוד, בגאווה, וממשיכים להיות בית לכל גולש באשר הוא. הגולשים מוצאים אצלנו פינה חמה להתייעצות, את הציוד הכי מקצועי ועצה חברית, כמו שאבא היה עושה.
"הרבה אנשים היו באים לפה לדברים שהם מעבר לגלשנים, ואבא היה סוג של מנטור. הקשיבו לחוות הדעת שלו, התייעצו איתו על הרבה נושאים. עד היום אנשים מספרים לי כמה הוא היה אוזן קשבת, עזר להם בחיים, ואיזה דמות משמעותית הוא היה בשבילם".
הרעיון לצלם סרט נולד מפרויקט שהתחיל לפני שבע שנים, אז המשפחה צילמה סרטונים הקשורים בתולדות הגלשנים והדגמים שלהם לאורך השנים. "יש פה גלשנים בני ארבעים שנה, אז החלטנו לעשות פרויקט סביב זה - החזרת דגמים ישנים למים על ידי גולשים עכשוויים אלא שמגפת הקורונה עצרה הכל והצילומים נעצרו".
לאחר מותו של מוסה, המשפחה נתקלה בצילומים והחליטה להחיות את הפרויקט, עם שינוי קטן, כשהפעם אביהם יהיה הסיפור המרכזי. הצילומים התחדשו, כמו גם איסוף החומרים הארכיוניים, ועדויות של אנשים שהוא היה חלק משמעותי בחיים שלהם.
לידי המשפחה הגיעו גם קטעי ארכיון שצולמו על ידי אבירם פריג', לפני למעלה מעשור. "פתאום שמענו את הקול שלו, ראינו את הפרצוף שלו, בראיונות מלפני שנים", משחזר פרי בהתרגשות. "עכשיו אנחנו עובדים על הרחבת הסרט לפרויקט יותר גדול, למטרת הנצחה. אולי אפילו נעשה סרט באורך מלא. את הסרט ביים, צילם וערך איתי גולדשטיין. גלעד אבני כתב וערך את התסריט. החומרים של אבירם באמת נדירים, ועכשיו הם מגיעים לרשת".
