קשה להאמין למילה "פרישה" בעולם ההיאבקות המקצועית. מתאבקים נפרדים, חוזרים לקרב אחרון ואז מגלים שנותר להם עוד קצת דלק. כלומר שיש מישהו שמוכן לשלם כדי לראות אותם פעם נוספת. במקרה של ברוק לסנר, שכבר עזב את ה-WWE וחזר לזירה יותר מפעם אחת, הספק מתבקש. אלא שהפעם הוא נשמע אחרת.
לאחר שהפסיד לאובה פמי בקרב ב"סאמרסלאם", לסנר בן ה-49 התייצב בתוכניתו של פט מקאפי והכריז שזה נגמר. "אני כאן כדי להודיע לעולם שפרשתי", אמר והבהיר שהקרב במיניאפוליס היה האחרון שלו – בהיאבקות המקצועית ובכל זירה אחרת. כמקובל בענף, הוא הפסיד למי שאמור לרשת אותו כמפלצת הבלתי עצירה הבאה ב-WWE. לסנר רוצה להקדיש יותר זמן למשפחתו: לשני בניו שמשחקים הוקי ולבתו מיה, פעמיים אלופת NCAA בהדיפת כדור ברזל, שמכוונת למשחקים האולימפיים בלוס-אנג'לס ב-2028.
כך הסתיימה, לפחות אם מאמינים לו הפעם, אחת הקריירות החריגות בתולדות הספורט הבידורי. לסנר אינו אדם שנראה כמו יצירה ספורטיבית מוגזמת של תסריטאי, אבל היה מסוגל לגבות כמעט כל דבר שנכתב עבורו באמצעות הישגים אמיתיים. הוא היה הרבה יותר "ספורט" מאשר בידור. מתאבקים העידו לא פעם שקשה לעבוד איתו, כי לפעמים הוא מרביץ באמת.
לכן היה לו צורך להפוך לאלוף אמיתי בעולם של אלופים מבוימים, להראות שהוא מפלצת אתלטית. הוא הפך לאלוף ב-UFC במשקל כבד אחרי שנים כבדרן. הוא כמעט קיבל חוזה ב-NFL, והצליח לייצר סביבו הילה שאין לאף אחד אחר. כל הופעה שלו מרגישה מיוחדת, מעין ״פיינל בוס״ של העסק. מישהו שזה כבוד להיות איתו בזירה, וכבוד אפילו גדול יותר להפסיד לו אחרי שהוא קורע אותך. בהיאבקות הבידורית כולם מנסים להיות ״דמות״ מסוימת - כמו אנדרטייקר לדוגמה. לסנר לא צריך לדבר, הוא לא צריך להתלבש בצורה מסוימת, הוא לא צריך להיות נחמד למעריצים. בגובה 1.93 ו-127 ק״ג של שרירים - אנשים פשוט ישלמו כל סכום כדי לראות אותו. הוא גם יהיה שווה את זה. ספורטאים רבים מגיעים לקריירה ב-WWE כמו רונדה ראוזי וקורט אנגל, שהיה אלוף אולימפי. קשה לחשוב על מישהו כמו לסנר, שעשה את הדרך ההפוכה - מהבידור לספורט.
לוחם אמיתי. לסנר
(צילום: AP)
וינס מקמהן ראה – וידע
לסנר גדל בחווה בוובסטר, עיירה קטנה בדרום דקוטה, ובנה את שמו על מזרן ההיאבקות, הכוונה להיאבקות האמיתית. בשנת 2000 זכה באליפות ה-NCAA במשקל כבד וסיים את קריירת המכללות עם מאזן של 106 ניצחונות וחמישה הפסדים בלבד.
הוא שקל קרוב ל-130 ק"ג, אבל נע במהירות שלא התאימה לגוף שלו. כשניסה להשתלב ב-NFL ב-2004, רשם באימון המבחנים, אם אתם מאמינים לזה, ריצת 40 יארד בכ-4.65 שניות, קפיצה אנכית של 35 אינץ' ו-30 חזרות בלחיצת חזה עם 130 ק״ג. הוא הגיע למחנה האימונים של מינסוטה ויקינגס אף שלא שיחק פוטבול מאז התיכון, אך לא נכנס לסגל הסופי. אפילו הכישלון הזה תרם למיתוס: לסנר כמעט הגיע ל-NFL בענף שבו בקושי היה לו ניסיון.
ה-WWE לא נזקקה להרבה זמן כדי להבין מה נפל לידיה. לפי ג'ים רוס, שהיה אחראי יחד עם ג'רלד בריסקו על גיוסו, הבעלים המיתולוגי של ה-WWE וינס מקמהן השתכנע עוד לפני שראה את לסנר מתאבק. מקמהן לא הכיר אותו אפילו מתמונה, אבל כאשר הבחין בצעיר בגובה 1.91 מטר ובמשקל של כ-127 ק"ג מאחורי הקלעים באירוע במיניאפוליס, הוא מיד שינה כיוון וניגש אליו. רוס תיאר את לסנר כמי שנראה כמו "ויקינג זועם" וסיפר שלמקמהן היה "קראש מטורף" עליו מהרגע הראשון.
התלהב מיד. וינס מקמהן
(צילום: AP)
126 ימים בדרך לפסגה
לסנר הוחתם בשנת 2000 ונשלח לארגון הפיתוח של ה-WWE. במרץ 2002 ערך את הופעת הבכורה הטלוויזיונית שלו ב-Raw, כשלצידו פול היימן, שהציג אותו "הדבר הגדול הבא".
רק 126 ימים לאחר קרב הטלוויזיה הראשון שלו, לסנר ניצח את דוויין "דה רוק" ג'ונסון בסאמרסלאם וזכה באליפות ה-WWE. בגיל 25 הפך לאלוף ה-WWE הצעיר בתולדות הארגון. בתוך חודשים הוא גם זכה בטורניר מלך הזירה והכניע את האלק הוגאן. החברה לא ביקשה מהקהל להתרגל אליו, היא הודיעה שזה האיש החזק ביותר באולם. בכל אולם.
לסנר היה ענק שמטיח אנשים במזרן, אבל גם זינק מעל החבלים וביצע מהלכים של מתאבקים קלים ממנו בעשרות קילוגרמים. ברסלמניה 19, בקרב מול קורט אנגל, ניסה לבצע קפיצה מסובכת מהחבל העליון, נחת על ראשו וסבל מזעזוע מוח – אך הצליח להמשיך ולנצח.
אחרי שנתיים בלבד בצמרת, לוח הנסיעות, הכאבים והשחיקה הכריעו אותו. הקרב מול גולדברג ברסלמניה 20 נערך כאשר הקהל כבר ידע ששניהם בדרך החוצה והמטיר עליהם שריקות בוז. נדמה היה שהכוכב המטאורי שרף את עצמו במהירות שבה עלה. אבל לסנר רק החליף זירה. לסנר לא אהב לחתום לאוהדים או להצטלם איתם בכל מקרה, באופן די חריג ל-WWE שניזונה נטו מאהבת הקהל. הוא בא להתאבק. הוא לא התרגש משריקות בוז כי הוא רגיל להיות הבחור הרע שלא מתחשב באף אחד, המכונה שבאה לדרוס. הוא הלך לדרוס במקום אחר.
כשהמפלצת הפכה לאמיתית
לסנר פנה ל-MMA. בזירה הזאת כבר לא היו תסריטים שיספרו שהוא האיש הכי חזק בעולם, הוא פשוט הצליח להוכיח שהוא באמת לוחם מסוכן.
לסנר הפסיד לפרנק מיר בהופעת הבכורה שלו ב-UFC ב-2008, אך התאושש במהירות. בקרב המקצועני הרביעי שלו בלבד ניצח את רנדי קוטור בנוקאאוט טכני והפך לאלוף ה-UFC במשקל כבד. לאחר מכן נקם במיר ב-UFC 100, אירוע שמכר לפי ההערכות כ-1.6 מיליון ״שלם וצפה״ והיה אז הגדול בתולדות הארגון. לסנר לא היה לוחם מושלם. טכניקת האגרוף שלו הייתה מוגבלת והוא התקשה כאשר יריבים הפעילו עליו לחץ, אבל עצם העובדה שהפך לאלוף UFC לאחר שנים מעטות של אימונים היא בלתי נתפסת.
יחסי אהבה-שנאה עם הקהל
(צילום: AP)
היריב שכמעט הכריע אותו באמת לא עמד מולו באוקטגון. מחלת הדיברטיקוליטיס גרמה לו לאבד כ-18 ק"ג, ובהמשך הוסר בניתוח 30 סנטימטרים מהמעי הגס שלו. הוא חזר, אך כבר לא נראה בלתי פגיע. קיין ולאסקז לקח ממנו את התואר ואליסטר אוברים עצר אותו. מאזן ה-MMA הסופי שלו עומד על חמישה ניצחונות, שלושה הפסדים וקרב אחד ללא הכרעה. אחרי ארבע שנים כמתאבק אמיתי, הוא החליט לחזור הביתה.
האיש ששבר את הרצף
כשחזר ל-WWE ב-2012, לסנר כבר לא היה "הדבר הגדול הבא". הוא היה אלוף UFC לשעבר ואטרקציה שהחברה לא הייתה מסוגלת לייצר בעצמה.
השותפות עם פול היימן הייתה מושלמת. לסנר לא נזקק לנאומים ארוכים; היימן דיבר במקומו והציג אותו כמתאבק המושלם. בניגוד למפלצות אחרות, הקהל לא נדרש להשעות את הספק. כולם ידעו שהאיש בזירה באמת היה מסוגל להכריע כל יריב.
הרגע המכונן הגיע ברסלמניה 30. האנדרטייקר ניצח ב-21 קרבות רצופים באירוע, עד שלסנר הצמיד אותו. המסך הציג "21:1", ופניהם ההמומות של האוהדים הפכו לאחת התמונות המפורסמות בתולדות ה-WWE. כמה חודשים לאחר מכן הוא פירק את ג'ון סינה בסאמרסלאם באמצעות 16 גרמן סופלקסים ושני מהלכי F-5. כך נולדה "סופלקס סיטי": פחות אקרובטיקה, פחות מהלכים והרבה יותר תחושת סכנה.
מורשת בעייתית. ברוק לסנר
(צילום: AP)
כתמים שאי אפשר למחוק
סיפורו של לסנר אינו מאפשר פרידה נקייה ונוסטלגית. ב-2016 הוא חזר ל-UFC וניצח את מארק האנט, אך נכשל בשתי בדיקות לגילוי חומרים אסורים. התוצאה שונתה ל"ללא הכרעה", הוא נקנס ב-250 אלף דולר והושעה לשנה. לסנר הכחיש כי נטל חומר אסור ביודעין.
הכתם החמור יותר הגיע בעקבות התביעה שהגישה עובדת WWE לשעבר ג'אנל גרנט נגד וינס מקמהן, ג'ון לורינייטיס והחברה. לטענתה, מקמהן השתמש בה כ"קלף מיקוח" במגעים להחתמת לסנר, העביר לו את מספר הטלפון שלה והורה לה להכין עבורו תוכן מיני. עוד נטען כי תוכננו מפגשים בין השניים שלא התקיימו.
לסנר אינו נתבע בתיק, הטענות נגדו לא הוכרעו בבית המשפט והוא לא הגיב עליהן בפומבי. מקמהן מכחיש את הטענות נגדו. לסנר נעדר מתוכניות ה-WWE במשך כשנתיים, אך חזר בקיץ 2025 בזמן שההליך עדיין התנהל – החלטה שעוררה ביקורת חריפה.
הוא מסיים את הקריירה עם שבע אליפויות WWE ועם כמה רגעים בלתי נשכחים שגרמו לכולם לתפוס את הראש. אבל זה לא מסביר את המעמד שלו.
הייחוד של לסנר היה בתחושת הסכנה. בעולם שבו כולם יודעים שהקרבות מתוסרטים, הוא גורם להם להרגיש אמיתיים. הוא פורש כאחד האתלטים המרשימים והשנויים במחלוקת בתולדות הספורט הבידורי. מורשת אדירה שאף על פי שיש עליה כתמים - אי אפשר להתעלם ממנה. לא הפנים הכי מזוהות עם העסק, אבל כשאוהד WWE רוצה לשכנע שהיאבקות בידורית היא דבר מסוכן - הוא ישלח אנשים לחפש ״ברוק לסנר״ בגוגל ואפילו הספקנים הגדולים ביותר יתחילו לפקפק בעובדה שהכל הצגה.
