תיפטרו מהכפכפים, תחזירו את הוודקה ומשקאות האנרגיה לארון ותשכחו מכל מה שקרה בגביע הטוטו – הפגרה נגמרה, ליגת העל חוזרת.
זה הרגע שבו שוב אנחנו קוראים לבני־ריינה "הסוס השחור", חוזרים לריב ברשתות החברתיות על איזו קבוצה מקבלת יותר הנחות מהשופטים, מתלהבים משחקן זר שעד לפני שבועיים היה על ספסל בליגה הקפריסאית, ונשבעים שאנחנו הולכים לדרך חדשה כמו פוליטיקאי בתקופת בחירות. הנה חמישה סיפורים חשובים לקראת העונה החדשה – עד שנגלה בינואר שהכל נשאר אותו דבר וכלום לא השתנה.
אנחנו מתים על המאמנים הזרים. במסיבת עיתונאים אנחנו קוראים להם בכבוד "קואוץ’" כאילו מדובר במורה לקראטה מיפן (טוב שלא "סנסיי"), אבל ברגע שמגיע הפסד הם הופכים למורים מחליפים שכל תפקידם הוא לתת לילדים כדור כדי לשחק בחצר. זאת מערכת יחסים רעילה. ז'רקו לאזטיץ’ הביא אליפות שנכנסה לספרי ההיסטוריה, פיתח צעירים שנמכרו בעשרות מיליונים ובכל זאת, יש אוהדים שקמים בבוקר במיוחד כדי לקלל אותו. מצבו מעולה לעומת דייגו פלורס, שעוד לא הספיק ללמוד איך קוראים לכל שחקניו וכבר יש מי שקורא לפיטוריו. מצד אחד, אנחנו נושאים את עינינו למאמנים הזרים כאילו הם עומדים להביא את התורה לכדורגל הישראלי. מצד שני, לא נותנים להם לנשום. תנו להם לעבוד ותתחילו לקלל רק במחזור השישי.
הסטיגמות על הכדורגלן הישראלי הן שהוא עצלן, בטלן ומחלק את חייו בין קזינו למסיבות במיקונוס. עכשיו הוסיפו לו פשע נוסף: הוא לוקח משכורות שמנות כי אין לו באמת תחרות. במקום להתמודד עם זה, פשוט פתחו את שערי הארץ לשמונה זרים. התוצאה? בקיץ לא זז כמעט אף ישראלי בכיר, והקהל התרגש יותר מזרים אלמונים עם קורות חיים מפוקפקים. אם זה ימשיך ככה – ליגת העל תהפוך לליגת פיתוח של סוכנים שרוצים לגזור עמלות. לא עוד "גרוע, אבל שלנו" אלא "סתם גרוע, וגם לא שלנו". מי ידאג לשחקן הישראלי? בינתיים אף אחד. שיהיה בהצלחה עם זה.
מכבי חיפה מקרטעת, ופתאום בית"ר ירושלים נכנסת לתמונה. נשמע מבטיח, נכון? אז זהו, שבבית וגן שום דבר לא יכול להיות פשוט. רגע אחרי שוויתרו על אירופה כדי להתרכז בליגה, התפוצץ הסכסוך עם ירדן שועה.
במשחק בלעדיו הם דפקו חמישייה, אבל זה היה מול הפועל חיפה, שנמצאת בהליכי פירוק מרצונה החופשי. חוץ מהכריש בסמל, הכל הוצג למכירה. עם עומר אצילי ושועה, יש לבית"ר את הצמד הישראלי הכי טוב בליגה. אצילי גם חזר לכבוש בבעיטות מסובבות וזה מפחיד. בית"ר לא יודעת לחיות בלי דרמות. כמו שועה, גם היא מכורה לזה. קצת שקט, ואתם רצים לאליפות. מה כל־כך קשה להבין בזה?
הפועל באר־שבע החליטה לקרוא לעצמה "הבלתי שבירה". כינוי אדיר. בפועל, מכבי ת"א הזכירה לה שבלי ערן זהבי – או לפחות חלוץ נורמלי – אי אפשר לקחת אליפות. חוץ מאלוף האלופים, ההתקפה שלהם לא באמת עובדת. כמה אפשר לחיות על גולים בדקה ה־89 ממחליפים? איגור זלאטנוביץ’ נראה כמו שחקן מעניין, אבל לא ברור אם זה מספיק. האם להיות מוטרדים מזה או לסמוך שקינגס קאנגווה יסדר? אם באר־שבע רוצה אליפות, אז אין לה זמן לבזבז.
החזרה של הפועל ת"א עושה רעש – כמו החנון מסרטי הנעורים שנעלם לקיץ שלם בחדר כושר וחזר לבית הספר עם קוביות בבטן. במקום למכור את הכוכבים למכבי ת"א, היא שלפה צ’ק והביאה את דניאל דאפאה. במקום מאמן גנרי, יש לה את אליניב ברדה. משהו שם סוף־סוף מרגיש מתוקתק, והעלייה לגמר גביע הטוטו רק חיזקה את התחושה. הליגה חייבת את הפועל ת"א בצמרת, אחרת זה אותם פרצופים כל שנה. לא רק שזה משעמם, זאת עוד סיבה לשחקני העבר לחפור על "הפועל של פעם" וכמה היא הייתה גדולה.
פורסם לראשונה: 01:30, 22.08.25
