אם יש עימות שבאמת מסביר את התרבות הישראלית בגובה העיניים, זה העימות שמתרחש בין עופר ינאי לבין האולטרס של הפועל תל אביב. זה לא מאבק בין "בעלים" ל"קהל". מדובר במפגש חזיתי בין שתי גרסאות שונות של אותו הישראלי המצוי: אימפולסיבי, חד, עם דם חם, מאמין שהוא יודע הכי טוב ולא באמת בנוי לשתוק כשמשהו לא מסתדר לו.
עופר ינאי, כפי שהוא נתפס בציבור, מגלם את הישראליות הישירה, המיידית והלא־מתנצלת. זה הישראלי שמאמין שאם משהו לא עובד – מזיזים. אם יש בעיה – פותרים. אם יש רעש – מתמודדים. עכשיו. לא אחר כך. זו הישראליות היזמית, הדינמית, זו שרצה קדימה לפני שהשופט בכלל הספיק לשרוק. ולכן הוא מגיע למועדון כמו הפועל עם אנרגיה גבוהה, תחושת בעלות מקצועית ורוח של "קדימה, נתקדם". לא כי הוא מנסה לכפות משהו, אלא כי כך הוא נתפס: ישראלי שמאמין בקיצורי דרך מבריקים, בצעדים מהירים ובבולדוזריות שמקדמת תהליכים.
מהצד השני נמצאים האולטרס, הגרסה הלא־ממוסגרת של אותה ישראליות בדיוק. אותה פשיטות, אותו להט, אותה אמונה שהם מחזיקים באמת ושמראים למועדון את מה שאף אחד אחר לא רואה. גם הם פועלים מהר, מגיבים בלי פילטר ומזנקים קדימה לפני שנגמר המשפט. בדיוק כמו הישראלי המצוי – רק בלי חליפה ובלי ישיבות דירקטוריון. שני צדדים, אותו DNA – ברור שזה יתפוצץ.
בסופו של דבר זה לא עימות בין "תרבויות". זו אותה תרבות, פשוט עם אינטרסים שונים. ינאי משדר את הישראלי שמאמין ביעילות, בקצב ובקבלת החלטות, בעוד האולטרס משדרים את הישראלי שמאמין בבטן, בזהות ובשליטה רגשית על המציאות. וכשהישראלי המצוי פוגש את הישראלי המצוי משני צדדים שונים של המגרש, התוצאה לא יכולה להיות שקטה. זה כמו ויכוח משפחתי: לא כי מישהו רע, אלא כי כולם בטוחים שהם צודקים.
הפועל תל אביב אינה מועדון רגיל. היא סיר לחץ, מפגש של תשוקה, צדק ומאבק על ערכים – וכל זה בקצב של משחק צמוד ברבע הרביעי. כשהבעלים משדר ישראליות של "תנו לי להזיז דברים" והאולטרס משדרים ישראליות של "לא מזיזים מילימטר בלי שאנחנו מסכימים", החיכוך הוא מתמטי.
שורה תחתונה: העימות הזה לא מספר על תקלה אלא על זהות. עופר ינאי נתפס כמי שמייצג צד אחד של הישראליות, האולטרס מייצגים צד אחר, אבל מאותו חומר. האם זה טוב להפועל ת"א? האם זה רע? כמו כל דבר ישראלי, זה תלוי את מי שואלים. דבר אחד בטוח: המאבק הזה לא נובע משוני קיצוני, אלא דווקא מדמיון עמוק. וכשהפועל הופכת לזירה שבה ישראלי אחד פוגש ישראלי אחר, יש רק תוצאה אחת: רעש, עוצמה והרבה, הרבה תשוקה, בדיוק כמו שהמועדון הזה אוהב.
*גילוי נאות: הכותב אוהד הפועל תל אביב ומנהל בפייסבוק ובווטסאפ את קבוצת האוהדים והקהילה ערוץ "הפועל תל אביב אימפריה".
גם אתם רוצים להיות פרשנים? איך זה עובד? פשוט מאוד:
כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ Word לכתובת: kick@ynet.co.il, בצירוף שם מלא
אורך הטקסט הרצוי: 250–800 מילים
אין לצרף תמונות, טבלאות או גרפים
אם הטקסט מתייחס לאירוע עתידי – שלחו אותו מספר ימים מראש
