שנות ה-80, אני ילד, מיקי ברקוביץ' עומד על קו העונשין.
לוקח שאיפה ומתכופף. ואז הוא מתיישר בשלבים עם הנשיפה. קודם ברכיים ואז אגן ואז ידיים וקליעה לסל. כמה התרגשות ברגע אחד קסום של משחק, וכמה פעמים חיקיתי אותו במגרש שגדלתי בו או בסל עם כדור ספוג בחדר.
והיום, קליעות העונשין הפכו עבורי לעונש. רצף פרסומות צווחני ובלתי נעים בעליל בזמן הזריקות, ולעתים הרצף מתחיל כשהוא משתיק את השדרן והפרשן ולעתים הרצף ממשיך ודורס את ההתקפה שיצאה לצד השני. פרסומות בווליום מכאיב אוזניים במקום לספוג אווירה של קהל ומתח בריא של משחק. באסה.
ויותר מזה, עבורי, זה חוסר כבוד מוחלט למשחק עצמו, שזה כולל את השחקנים ואת הצופים גם יחד. אציין שבכל פעם שזה קורה אני משתיק את הווליום, הולך להביא שתייה או הזדמנות לנשום קצת בלי מסך ולעתים גם סימן לעזוב את המשחק וללכת למשהו אחר.
ואם כבר פרסומות, עצוב לי באופן אישי שהימורים הפכו להיות חלק מהספורט. לא חסרות חברות עם ערכים שיכולות לרקוד יחד על המגרש.
תחזירו את המשחק למקום שלו, זה יהיה ניצחון אמיתי.
גם אתם רוצים להיות פרשנים?
איך זה עובד? פשוט מאוד: כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ Word לכתובת: kick@ynet.co.il, בצירוף שם מלא.
אורך הטקסט הרצוי: 250–800 מילים.
אין לצרף תמונות, טבלאות או גרפים.
אם הטקסט מתייחס לאירוע עתידי – שלחו אותו מספר ימים מראש.
