לפני תשע שנים זכה ארטיום דולגופיאט במדליה הראשונה שלו באליפות העולם: כסף במונטריאול. אתמול, ברוטרדם, הספורטאי הישראלי הגדול בכל הזמנים הוסיף לאוסף את המדליה הרביעית שלו במעמד, הפעם מארד.
על המזרן בהולנד נרשמה גם היסטוריה כחול־לבן: שני מתעמלים בגמר הקרקע באליפות העולם, שני דורות מאולם האימונים בהדר־יוסף. מצד אחד נועם ברקוביץ' בן ה־18, שסיים שביעי באליפות העולם הראשונה שלו לבוגרים, ומצד שני המדליסט האולימפי בן ה־29.
זו המדליה הרביעית של דולגופיאט באליפויות העולם, אחרי שנעדר מהאליפות הקודמת בשל החרם של המארחת אינדונזיה (לאחרונה נחתם הסכם פיצויים בין איגוד ההתעמלות הישראלי לאיגוד העולמי). לזהב שבו זכה באנטוורפן ב־7 באוקטובר 2023 ולשתי מדליות הכסף ממונטריאול 2017 ומשטוטגרט 2019, הצטרף אתמול הארד. דולגופיאט קיבל בגמר 14.466 נקודות, ורק האמריקאי פרד ריצ'רד (14.633) והבריטי ג'ייק ג'רמן (14.600) הקדימו אותו.
"זה שוב קרה לי"
דולגופיאט עלה לגמר מהמקום השלישי במוקדמות, אחרי הרוסי ארסני דוחנו והאלוף האולימפי מפריז, הפיליפיני קרלוס יולו. אלא ששניהם טעו בגמר וקיבלו ציונים נמוכים, ורק הישראלי, מבין השלושה, עלה לפודיום. הוא ביצע תרגיל בדרגת קושי של 5.8, כשרק ג'רמן ודוחנו התחרו בדרגת קושי גבוהה יותר, ושוב הראה כמה הניסיון והיציבות שלו משמעותיים ברגעים האלה.
לצד המדליות העולמיות, יש לדולגופיאט גם זהב וכסף אולימפיים ושמונה מדליות באליפויות אירופה, שלוש מהן מזהב. אתמול הוא היה המתעמל המבוגר ביותר בגמר, שבו צפתה מקרוב גם סימון ביילס.
בריאיון מיוחד סיפר דולגופיאט על הקושי שליווה אותו בדרך למדליה. "החל מההכנות לאליפות העולם היו לי בעיות בראש, ממש כמו שהיה לסימון ביילס במשחקים האולימפיים בטוקיו, כשהיא לא הצליחה להתחרות בסופו של דבר. זו הייתה בעיה מנטלית. אני מכיר את התחושה הקשה הזו מהילדות, אבל תמיד ידעתי לצאת ממנה בתחרויות, שם אני מתפקס.
"היה לי ממש מפחיד שלא אצליח אפילו במוקדמות. הרגשתי שאני ממש אדיש ולא מתקשר עם אנשים סביבי. השדים בראש התחילו לעבוד יותר מדי. כל הדברים האלו והמחשבות יצרו לי פחדים. רציתי שזה רק ייגמר"
"עליתי למזרן ברוטרדם והיה לי פשוט פחד. אני לרוב יודע להתנתק לפחות בחמישים אחוז, אבל זה פחד שמלווה אותי כבר תקופה ארוכה, עוד מההכנות. לא הצלחתי לצאת לפס האחרון בכל הכוח. לפני המוקדמות זה עוד השתחרר ממני, אבל זה שוב קרה לי במהלכן. היה לי ממש פחד להתחרות, שלא אצליח. אבל בסופו של דבר האמנתי בעצמי. זה קרה לי כמה וכמה פעמים, ותמיד ידעתי להתפקס בתחרות".
מאיפה הגיע הלחץ הגדול?
"שלוש שנים לא התחרינו באליפות עולם, מאז 7 באוקטובר 2023, בגלל שלא נתנו לנו להתחרות באינדונזיה, וזה הגביר אצלי עוד יותר את הלחץ. כולם דיברו בתקשורת על הצורך שאביא מדליה אחרי מה שעשו לנו. זה העמיס עליי עוד יותר, כל הציפיות האלו שהגיעו יחד עם הבעיות בראש שלי, הסמיכות לאליפות אירופה, שלא הספקתי לנוח אחריה.
"היה לי ממש מפחיד שלא אצליח אפילו במוקדמות. הרגשתי שאני ממש אדיש ולא מתקשר עם אנשים סביבי. השדים בראש התחילו לעבוד יותר מדי. זה הזכיר לי מה שקרה לי ב־2022, כשזכיתי בזהב באליפות אירופה ומהר מאוד הגיעה אליפות העולם, ואפילו לא עליתי לגמר. כל הדברים האלו והמחשבות יצרו לי פחדים. רציתי שזה רק ייגמר".
ליווה אותך פסיכולוג ספורט?
"אני נפגש איתו בכל מקרה פעם בשבוע, מתייעץ איתו גם בין לבין. אני אוהב שהצוות סביבי חברי ושאני יכול להיפתח מולם על כל דבר. אני יכול לספר לך שבאליפות אירופה האחרונה אמרתי לצוות שלי שאין סיכוי שאני מסוגל לבצע את התרגיל. הייתי מאוד עייף פיזית ומנטלית. גם בהולנד זה קרה לי, אבל שיכנעתי את עצמי שאני הרבה זמן עם התרגיל הזה, שאני יודע להתחרות, שהניסיון ינתק אותי".
"אני אוהב שהצוות סביבי חברי ושאני יכול להיפתח מולם על כל דבר"
( צילום: Denis Vakhrushev. התמונות באדיבות איגוד ההתעמלות בישראל)
בסופו של דבר היית היחיד מבין שלושת הראשונים במוקדמות שעלה לפודיום. יולו ודוחנו לא עמדו בציפיות.
"נכון, אבל עזוב את היכולת בפס האחרון. בשלושה פסים עמדתי בסטיק, ונפלתי בעשירית פה ושם, וזה מה שביאס אותי. יש לי המון יריבים מעולים. אני הכי מבוגר בגמר הזה, אבל יש את הבריטי המצוין, צעירים כמו ברקוביץ' שלנו ודוחנו. הופתעתי שהאמריקאי זכה בזהב".
עשיתם גם היסטוריה, עם שני ישראלים בגמר וברקוביץ' שסיים שביעי.
"זה מרגש אותי מאוד, שני ישראלים שמגיעים לגמר באליפות עולם. מכל המדינות הכי חזקות שיש היה רק מתעמל אחד ממדינה: רוסיה, יפן, בריטניה, ארה"ב, ומישראל שניים. מאמין שאוטוטו נהיה שנינו על אותו פודיום, וזו כבר תהיה חתיכת היסטוריה".
אנחנו פחות משנתיים לפני המשחקים בלוס־אנג'לס. מה אתה צריך לשפר כדי להגיע לפודיום אולימפי שלישי ברציפות?
"בגמר ברוטרדם עשיתי את התרגיל עם דרגת קושי של 5.8. אני רוצה לעלות ל־6.0. זה קשה, כי זה לא רק להעלות את דרגת הקושי, אלא גם לשלב את הביצוע הגבוה יותר. את המדליה הראשונה שלי עשיתי עם דרגת קושי של 6.7, עד לטוקיו הייתי עם 6.4. יש לי את היתרונות שלי לעומת האחרים: ניסיון וקור רוח, יכולת להתחרות. אבל גם המתחרים שלי מייצרים לעצמם ניסיון, וזה דבר לא קל. בהתעמלות אתה נקרע כל יום, שנה שלמה, בעבור תרגיל של 70 שניות בלבד".
שער מוסף הספורט של "ידיעות אחרונות", הבוקר
"לוקח מנוחה"
סיימת את עונת התחרויות. מה אתה הולך לעשות?
"אני לוקח לעצמי מנוחה. הייתה לי עונה מצוינת. בחמש התחרויות שהשתתפתי בהן זכיתי בארבע מדליות זהב ועוד ארד, כולל באליפות אירופה, באליפות העולם ובפריז. אצא לחופשה עם אשתי ואז אעבוד על הראש שלי. אסור לי ששוב הפחדים האלו יחזרו אצלי".
