"למה אתה מתאגרף?
"כי אני לא יכול לשיר או לרקוד"
(אדריאן ורוקי בלבואה בפאראפרזה על דבריו של המתאגרף ג'ק דמפסי, מתוך הסרט "רוקי", סצנת משטח הקרח)
על אותו פודיום ביחד עם "הופ דרימס", "השור הזועם", "שדה החלומות" ו"כשהיינו מלכים", "רוקי", שיצא לאקרנים בדיוק היום לפני 50 שנה, הוא אחד מחמשת סרטי הספורט הטובים ביותר בכל הזמנים. בדירוגים של אתרי בידור הוא בדרך כלל נמצא במקום השני. כל סדרת הסרטים של "רוקי" ועוד שלושת סרטי "קריד" מדורגים ברשימת 50 סרטי הספורט המרוויחים בכל הזמנים.
הסרט אמנם נמצא במקומות 25-20 בהכנסות לסרטי ספורט עם הכנסה של 225 מיליון דולר, אבל בחישוב מותאם לאינפלציה ההכנסות שלו שוות היום ל-515.7 מיליון בארה"ב, ו-1.3 מיליארד ברחבי העולם. בהקשר הזה שווה לזכור את עלות ההפקה של רוקי: מיליון דולר. תקציב של טיפים בקופה קטנה לסרט ספורט בעידן הנוכחי.
תיירים בפילדלפיה סביב הפסל של רוקי
תיירים בפילדלפיה סביב הפסל של רוקי
תיירים בפילדלפיה סביב הפסל של רוקי
(צילום: AP Photo/Matt Rourke)
גם בקטגוריית הפרסים יש רק שני סרטי ספורט עם יותר אוסקרים מ"רוקי": "מיליון דולר בייבי" המופתי של קלינט איסטווד ו"מרכבות האש", עם ארבעה אוסקרים. "רוקי" זכה בשלושה. שלושתם היו סרטי הספורט היחידים בהיסטוריה שזכו בפרס על הסרט הטוב ביותר של השנה.
ממרחק של 50 שנה, מה היה סוד קסמו והסוד להצלחתו של "רוקי" הראשון? ומה גרם לנשיאים רפובליקנים כמו רונלד רייגן ודונאלד טראמפ לאמץ את סיפור הסינדרלה של המתאגרף האנדרדוג מפילדלפיה שמקבל צ'אנס אחרון לזכות באליפות העולם, אבל בעצם גם צ'אנס אחרון להוכיח את עצמו ולהילחם על הכבוד העצמי שלו ועל זהותו? מה גרם לסילבסטר סטאלון לכתוב את התסריט בגיל 30? למה ההפקה עברה לפילדלפיה והכתירה גם אותה כאנדרדוג של ערי אמריקה? מה זה עשה לקריירה של סטאלון, ואיך הוא הוליד סדרה של עוד תשעה סרטים (חמישה המשכים לרוקי ועוד שלושה של קריד), כולל "אני רוקי" שיוצא כעת לאקרנים, סרט עלילתי בבימוי של פיטר פארלי, המציג את סיפורו של סטאלון הצעיר והמאבק שלו לכתוב ולהפיק את הסרט ולגלם את הדמות הראשית בו?

מכר את הכלב שלו - וסחף את הוליווד

רוקי יוצא לאקרנים ב-1976, חגיגות שנות ה-200 לעצמאותה של ארה"ב. זהו יום הולדת עצוב, עם בלון קטן של תקווה בביצת הייאוש. ארה"ב מתחילה לעבד את התבוסה בווייטנאם, הנשיא, ריצ'רד ניקסון, מתפטר מתפקידו ופרשת ווטרגייט מזעזעת את האמון הקטן שנותר בין האזרחים למדינה. אבל שלושה שבועות לפני שהסרט מופץ, זוכה ג'ימי קרטר בבחירות לנשיאות ומתחיל לשנות את הנרטיב.
ריצ'רד ניקסון
ריצ'רד ניקסון
ארה"ב הייתה צריכה לשנות את הנרטיב. ריצ'רד ניקסון
(צילום: AP Photo, File)
סטאלון לא כותב סרט על ארה"ב. גיבור הסרט, רוקי, הוא סימביוזה של סטאלון ובלבואה. לשניהם נגמרו הצ'אנסים, הם מקבלים ומתעקשים על הקרב האחרון, ההזדמנות האחרונה. יש בסרט הזה הרבה מאפיינים אמריקאיים, אבל הוא לא סרט שנכתב ישירות על אמריקה. ככה זה רק יצא.
זה ניכר גם בטקס האוסקר עצמו. רוקי, מכל בחינה שמסתכלים עליו (תסריט, משחק, בימוי) הוא סרט שנכתב, בוים ושוחק על ידי אלמונים, אף-אחדים בהוליווד. הוא מתמודד מול "נהג מונית" של סקורסזה, מול "כל אנשי הנשיא" של פאקולה ומול "רשת שידור" של סידני לומט, כולם סרטי מופת מהבמאים מהשפיץ של הוליווד.
אפילו להוליווד נמאס מהשחיתויות, מהמלחמות, מבגידת ההנהגה. היא רוצה קצת קתרזיס. אסקפיזם. הסיפור של האיש הפשוט, חסר סיכויים, שמנצח את כל הסיכויים. היא רוצה לשמוע על סטאלון שמכר את הכלב שלו כדי לממן את הסרט, שוויתר על משכורת גבוהה כתסריטאי ועוד יותר גבוהה כדי למכור את הזכויות על הסרט עבור 360 אלף דולר משום שהתעקש לגלם את התפקיד הראשי. היא רוצה את אמריקה ואת הסיפור האמריקאי. היא רוצה סרט של לב, שהקהל בוכה עם הכוכבים הראשיים שלו, לא סרטים מתוחכמים שגורמים לך לבכות מהמצב של ארה"ב.
ארה"ב והוליווד רצו סרט על גאולה, לא מבט ישיר על המציאות המדכאת של המדינה המפולגת באותה תקופה. הם רצו סרט על גיבור מעמד הפועלים, אחד שמתאמן באיגרוף על נתחי בשר התלויים מאנקול בחדר הקפאה, שרץ עד המדרגה האחרונה, שחוטף נוקאאוט אבל לא נופל. ארה"ב והוליווד רצו לראות והעניקו פרסים כי סטאלון ובלבואה היו הסמל של מה שהם רצו לראות באותו רגע.
(הטריילר של "רוקי")
סילבסטר סטאלון בצילומים ל"רוקי"
סילבסטר סטאלון בצילומים ל"רוקי"
סרט על גאולה. סילבסטר סטאלון בצילומים ל"רוקי"
(צילום: AP Photo/Randy Rasmussen, File)
שנה לאחר מכן, הוליווד חוזרת לחושיה מהנוקאאוט שהעניקה לעצמה, ונתנה את הפרס ל"אנני הול" של וודי אלן.

לא כתר או נקמה - אהבה

בתחילת 1975 סטאלון היה תפרן שחי בדירה בגודל של קופסת נעליים. היו לו 100 דולר בחשבון הבנק, הוא עבד כסדרן בקולנוע וניקה את הכלובים של האריות בגן החיות כדי להתפרנס. הוא התנייד באוטובוסים משום שהמכונית שלו שבקה חיים. הוא נכשל כמעט בכל מבחן במה שהוא ניגש אליו. המילים של אביו, פרנק, תמיד הדהדו באוזניו: "לא נולדת גאון, עדיף שתדאג לפתח את הגוף שלך". כילד, הוא נזרק מתריסר בתי ספר. ב-1971 הוא זכה לליהוק בסרטים אירוטיים, וכבריון המציק לוודי אלן בסאבווי בסרט "בננות" בבימויו של אלן. בשלב הזה הוא החליט שאין לו שום עתיד כשחקן והחל לכתוב תסריטים. עשרות תסריטים.
סטאלון, שמעולם לא התאגרף אבל נכנס להיכל התהילה של הענף ב-2011, כתב את התסריט לרוקי תוך שלושה ימים וחצי לאחר שצפה בקרב במרץ 1975 באוהיו בין מוחמד עלי לצ'ק וופנר. עלי, בין הקרבות האפיים שלו נגד ג'ורג' פורמן בזאיר באוקטובר 1974 ונגד ג'ו פרייזר במנילה באוקטובר 1975, היה אמור לנגב עם וופנר את הקנבס. אבל וופנר הפיל את עלי בסיבוב התשיעי (לאחר שהוא דורך על רגלו של עלי) ושורד 15 סיבובים עד שהשופטים החליטו על ניצחון לעלי בנוקאאוט טכני. אפשר לקטר על סטאלון (שבתסריט המקורי קרא לדמות הראשית "רוברט") כמה שרוצים, אבל צריך שאר רוח מיוחד במינו כדי לראות קרב של עלי בשיאו באותה תקופה, ולאמץ אליך, ולהמר על כל הקופה שלך, את הנרטיב של היריב האלמוני שלו באותו ערב. וופנר וסטאלון הגיעו לפשרה מחוץ לבית המשפט לאחר ההקרנות וההצלחות לאחר שוופנר טען כי סטאלון גנב את החיים שלו כהשראה לתסריט.
סילסבסטר סטאלון עם מוחמד עלי
סילסבסטר סטאלון עם מוחמד עלי
ראה קרב שלו, וקיבל השראה לתסריט. סטאלון עם מוחמד עלי
(צילום: AP Photo, File)
גם מיקום הסרט השתנה מהתסריט המקורי. סטאלון נולד בשכונת הלס קיצ'ן במערב מנהטן וכתב את התסריט על ניו-יורק. הסרט עבר לפילדלפיה בגלל אילוצים כספיים של חיסכון בעלויות וכדי להימנע ממלחמה עם איגודי העובדים. גם כאן קיבלנו דוגמה לכך שכל דבר מקרי שקרה לסרט הפך לזהב: פילדלפיה היא בירת מעמד הפועלים, הצווארון הכחול, זה שחוטף בומבות לפנים, עיניו מזוגגות, אבל הוא ממשיך ללכת, ידו על חזהו, נשבע ונאמן לארה"ב. אבל פילדלפיה היא גם העיר של פעמון החירות, שם נוסחה החוקה של ארה"ב, שם נחתמה מגילת העצמאות שלה. רוקי הסרט הופך את 72 המדרגות המובילות לכניסה המזרחית למוזיאון האמנות של פילדלפיה לעוד אייקון תרבותי של העיר. שיר הנושא של הסרט השתלב בקלות בתוך התרבות הפופולרית המוזיקלית הסואנת של אותן שנים.
אפולו קריד היה אמור לערוך קרב חגיגי וסמלי נגד מאק לי גרין לרגל חגיגות ה-200 של ארה"ב. אבל גרין נפצע בידו, וקריד בחר בבלבואה, מתאגרף מתוסכל שמתעסק בגביית חובות עבור המאפיה. בלבואה היה היחיד שיכול להיות מוכן לקרב. הכינוי שלו, "סוס הרבעה איטלקי", יושב בול על תוכניות השיווק של מחנה קריד. בלבואה העני גם קיבל 150 דולר על האומץ שהוא גילה ועל המוכנות לשחק את התפקיד מול קריד וליפול לקרשים אחרי סנוקרת או וו של קריד. זה התסריט שהחיים כתבו. זו המציאות. סטאלון שיכתב אותה. הוא כתב על בלבואה, אבל הוא כתב על עצמו. הוא לא היה מוכן למכור את עצמו עבור כמה מאות אלפי דולרים. לא עבור אפולו קריד, ולא עבור האולפנים ההוליוודיים.
יש בתסריט הזה הרבה סמליות, אבל היא לא קיטשית. אפולו קריד, המתאגרף השחור שמעולם לא הופל ומעולם לא היה צריך את כל סיבובי הקרב כדי לנצח, עולה לקרב כשהוא לבוש כג'ורג' וושינגטון והדוד סם, מול מתאגרף עלוב ולבן. רוקי מפיל את קריד וגורר אותו לקרב שמוכרע על ידי החלטת השופטים ולא בנוקאאוט, אבל אין פה האפי אנדינג. האנדרדוג לא מפתיע ומנצח. הוא שורד, הוא עומד על הרגליים, ובסוף הקרב הוא לא מחפש את הכתר או את הנקמה, אלא את זוגתו, אדריאן, ואת האהבה.
רוקי בלבואה מול אפולו קריד מתוך "רוקי"
רוקי בלבואה מול אפולו קריד מתוך "רוקי"
סמליות - אבל לא קיטשית. רוקי בלבואה מול אפולו קריד מתוך "רוקי"
(צילום מסך מיוטיוב)
אמריקה בת ה-200 של 1976 היתה זקוקה לחזרה למקורות, לפשטות, לגיבורים שמחלקים את חייהם בדיבור עם הצבים בבית שלהם, שהכרישים של המאפיה שולחים אותם לענות את בעלי החוב, אבל הם לא יכולים לעשות זאת משום שהלב שלהם רך מדי. 50 שנה לאחר מכן, ארה"ב, ביום ההולדת ה-250 שלה, עם משבר מנהיגותי חמור, משבר אנרגיה וכלכלה, מפולגת ומלאה בסקנדלים, מחפשת בנרות איזה לוזר שיכתוב את הסיפור שלו ושלה, ולא יוותר על התפקיד הראשי, לא משום שזה תפקיד של פעם בחיים, אלא כי התפקיד הזה הוא החיים שלו, שייתן לה תקווה, שיבהיר לה שהיא תמשיך ללכת גם אחרי כל הנוקאאוטים שספגה.
סילבסטר סטאלון כבר בן 80, והוא די נמצא בפינה של טראמפ והפייבורטים. האם ארה"ב תמצא את רוקי 2 שיכתוב עבורה עוד סיפור אגדה? האם ארה"ב תמצא עוד שחקן לוזר שיצליח לכתוב את חייו השלמים לתוך דמות פיקטיבית במשך חמישה עשורים, ולצייר דרכה גם אותה (כמו הביטוי הלאומני-פטריוטי נגד הרובוט הרוסי איבן דראגו כדימוי למלחמה הקרה ברוקי 4), כפי שעשה זאת סטאלון, לטוב ולרע?
ג'ק ניקולסון פתח את המעטפה שהכריזה על הזכייה של רוקי בפרס האוסקר על סרט השנה. אחד המפיקים הכריח את סטאלון לעלות לבמה. "לכל הרוקי'ס בעולם", הכריז סטאלון בהתרגשות, "אני אוהב אתכם!".