כשהסתיים המשחק של מכבי ת"א נגד באיירן מינכן, עם ההפסד הצורב 98:93, לא יכולתי אלא לחוש חמלה כלפי הצהובים. מכבי שיחקה נהדר לאורך דקות רבות מהמשחק, אבל בסוף היא הפסידה כי היא פשוט בנויה כיום פחות נכון מהקבוצה הגרמנית.
וזה ממש לא באשמתה. זה סוג של ספורט לאומי חדש לרדת על הנהלת מכבי ועל הרכש הלא מספיק בקיץ, אבל מרוב שהייתה שם לאחרונה תחנת רכבת של זרים יש נטייה לשכוח (גם אני חוטא בזה) שאת העונה היא התחילה כשג'ורדן לויד משחק בעמדה מספר 2 ואמור להיות הכוכב של הקבוצה. מהרגע שהוא עזב נוצרה מפולת שקשה מאוד לבלום עם שחקנים שמגיעים כחלקי חילוף ואף אחד מהם הוא לא הדבר האמיתי שהיה שם במקור.
למכבי אין היום שחקן בעמדה הזאת, והמשחק של אתמול המחיש כמה זה קריטי. הכוכבים של באיירן הם קארסן אדוארדס ושבאז נאפייר, שני רכזים שמתמחים ביצירת נקודות עם עבר ב-NBA, ולצידם דווין בוקר הגבוה והמגוון. אבל בעוד שלמכבי יש רכזים טובים - גם אם שונים בתכונותיהם מאלה של באיירן - וג'יילן הורד לא פחות טוב מבוקר (ויש שיאמרו גם טוב יותר), שחקן כמו אנדרס אובסט אין לה, והוא זה שעשה את ההבדל בין הקבוצות.
אלה לא רק שבע השלשות שהוא קלע. כשיש לך שוטינג גארד ברמה כזאת (הוא משחק גם כסמול פורוורד אצל הגרמנים, אבל יש לו תכונות של גארד), החיים של כל השחקנים מסביב יותר קלים. אדוארדס המהיר יכול היה אתמול לשחק פיק-אנד-רול עם גבוה בצד של אובסט והיה בלתי אפשרי להביא אליו עזרה כי המשמעות הייתה שלשה אוטומטית.
אפקט מתגלגל
אבל כשמסתכלים על הסגל של מכבי מבינים שהאבידה של לויד משמעותית מעוד בחינות, כי היא יצרה אפקט מתגלגל. בהיעדרו, צמד הגארדים הבכירים הם תמיר בלאט ורוקאס יוקובאיטיס. רק שהבעיה היא שהליטאי לא מוצא את עצמו ליד בלאט. זו מיומנות לא מובנת מאליה לדעת לנוע בין עמדות ותפקידים, וכשיוקובאיטיס לא מוביל את ההתקפה הוא פשוט חסר אונים. בלאט, לעומתו, כבר שיחק בעונות שעברו גם לצד רכז דומיננטי וגם כרכז מרכזי ועושה את שני התפקידים מצוין. אבל מאחר שהוא המוסר הטוב ביותר בקבוצה, אתה לא יכול "לבזבז" אותו רק כקלעי - ואז רוקאס נעלם. אם לויד היה בקבוצה, הבעיה הייתה כמובן נפתרת. הוא היה יוצר עם בלאט קו אחורי שמאיים מבחוץ, עם יוקובאיטיס קו אחורי גבוה שחודר ומוציא כדורים, ומכבי הייתה הרבה יותר מסוכנת ומגוונת התקפית.
הבעיה רק מחמירה כשעוברים לספסל. בדקות שבהן בלאט ויוקובאיטיס לא היו במגרש מכבי איבדה הפרש של 15 נקודות, שאותו בנתה בעמל רב. דיוויד דג'וליוס נכנס למגרש כרכז בודד ולא הצליח להחזיק את המערך. הוא שיחק ליד דיברתולומאו ורמת קבלת ההחלטות של הקבוצה מאוד ירדה. אלה היו דקות שבהן מכבי הפסיקה לקלוע וגם הייתה לא טובה בהגנה. בכל זאת, שני גארדים מאוד קטנים. אבל איזה ברירות יש? ליד לויד, גם הוא כנראה היה בסדר. אבל מריאל שאיוק לא עוזר לרכז אז הוא לא הפתרון. הוא גם לא היה מסוגל לשמור על הגארדים המהירים של באיירן. ליוואי רנדולף היה בחוץ כי אלה הדקות שבהן הוא נח. עם בלאט אלה שוב שני נמוכים. ועם יוקובאיטיס זה לא הכי עובד כי אלה שני רכזים וזה שבלי הכדור שוב לא יודע מה לעשות במגרש. בעיה.
מה הפתרון? לדעתי, לדאוג לכך שיוקובאיטיס או בלאט תמיד יהיו במגרש. לטעמי, צריך לתת ליאקובייטיס לעלות בחמישייה. זה לא בהכרח כי הוא טוב יותר, אלא כי הוא חלש יותר מנטלית. בלאט עם אישיות ברזל. גם אם הוא יבוא מהספסל, הוא יהיה טוב. יוקובאיטיס פרח כשבלאט היה פצוע. זה מראה שהוא מוגבל יותר. ההצלחה שלו תלויה בתנאים שונים ומגוונים. למכבי אין ברירה אלא לספק לו אותם כדי למקסם את התפוקה ממנו. בלאט לא צריך להיעלב מצעד כזה. אם זו הסיבה, זו רק מחמאה בשבילו. להיות זה שבא מהספסל ומשדרג את הקבוצה, זה תפקיד מאוד מכובד וסופר חשוב. אם סלוקאס יכול, גם בלאט יכול.
אגב, גם ווניין גבריאל היה אתמול טוב מתמיד – כשהוא יודע שאין לו מחליפים. קטש כבר שם אותו בחמישייה כדי לבנות לו ביטחון, אבל אתמול ראינו כמה היכולת שלו מושפעת מהעובדה שהוא יודע שלא יקרה כלום אם יטעה. יש הבדל בין שחקנים חזקים בראש, שיתנו אותו דבר כמעט תמיד, למי שחווים עליות וירידות כי הם לא בטוחים בעצמם. גבריאל עדיין מתגבש בתחום. הוא עוד לא שם.
מה שכאב בהפסד הזה היה שהוא הגיע אחרי שמכבי שיחקה טוב וחכם להפליא עד אמצע הרבע השלישי, תוך ניצול כל יתרונותיה. באותם שניים וחצי רבעים ראשונים התרשמתי בעיקר מהעובדה שקטש הבין שיש לו יתרון בצבע למרות היעדרם של חסיאל ריברו ורומן סורקין, הורה למסור פעם אחר פעם להורד וגבריאל, ומכבי באמת שלטה מתחת לסלים. לחלוטין לא מובן מאליו שצוות האימון בכלל בנה אסטרטגיה כזו בתנאים האלה. זה היה מרשים גם כי המסירות שהורד קיבל היו מסובכות לביצוע, אבל הגיעו ליעדן באחוזים גבוהים מאוד והובילו להרבה סלים. זה עניין קריטי כי הורד הוא השחקן היחיד במכבי שכמעט תמיד טוב משומריו, אבל הוא אפקטיבי לא בפעולות שכוללות מעבר שחקן בכדרור, אלא בקבלת כדור ליד הסל תוך כדי תנועה ותפיסת מיקום. זה מצריך מסירות מדויקות בטיימינג מאוד נכון, ולזכות מכבי ולזכותו צריך להגיד שזה נעשה הרבה, ומאוד יפה.
ואיפה המחליף?
ואז, כמו במשחקיה הקודמים של מכבי, קטש הלך על הרכב מחליפים. הפעם, יאמר לזכותו, הורד נשאר במגרש ונחסכה הקטסטרופה שהתרחשה במשחקים קודמים כשהורד ורנדולף היו בחוץ ביחד. אבל גם בלי בלאט ויוקובאיטיס, כאמור, חזר הברוך. כתבתי את זה בעבר ואני אחזור על זה שוב: לשחק עם המחליפים החל מכמה דקות לסיום הרבע השלישי ועד כמה דקות לתוך הרביעי - זו שיטה מקובלת גם ביורוליג וגם ב-NBA, אבל זה לא עובד למכבי. קטש צריך לנסות את שיטת ארגין עתמאן, שחולב דקות מכוכביו בלי הפסקה. אין להם עבירות? לפעמים הם לא יורדים מהמגרש. וזה עובד לו טוב הרבה פעמים. אולי שווה שקטש ינסה להמשיך עם הורד, רנדולף ובלאט (או יוקובאיטיס בימים שהוא טוב) בלי להתחשב בשיקולי עייפות. מי יודע? יש סיכוי שדווקא זה מתאים לקבוצה הספציפית שיש לו השנה.
באיירן, אגב, יריבה סיוט. אובסט, נאפייר ואדוארדס זורקים כל כך מהר, ומטווח כה עצום, שכמעט לא אפשרי לעצור את הזריקות שלהם. כדורסלנים מתורגלים להתחיל לשמור על שחקנים – למעט הרכז - רק כשהם די קרובים לקו השלוש. הגרמנים זורקים שלשות תוך שתיים-שלוש שניות, כשההגנה עוד לא מאורגנת, וכשהם שני מטרים מהקו. ומאחר שגם הגבוהים שם קולעים מבחוץ, אתה לא יכול לדעת מאיפה זה יבוא עלייך. זו קבוצה לא משהו בהגנה, ומכבי ניצלה את זה, אבל כמה קשה לשמור עליה. בהתחשב בנתונים, מכבי עשתה את זה יפה לא מעט דקות. מצד שני, היו פעמים שהשומר של אובסט עזב אותו והלך לעזור. ביג מיסטייק.
אז מה יהיה? אפילו קטש כבר הודיע שהוא צריך חיזוק. הגבוה שיבוא כתחליף לריברו זה סבבה, אבל זה לא מספיק. כמעט חצי עונה חלפה, ועדיין לא נמצא מחליף לג'ורדן לויד. מאין הוא יגיע? האם הוא יגיע? לא ברור. והנזק, כמה הוא כבד.
פורסם לראשונה: 07:00, 13.12.24
