גודל השעה, מה שהונח על הכף, ניכר בתחילת המשחק בין הפועל באר־שבע לבית"ר ירושלים בעיקר על דרך השלילה ולא החיוב. ניכר שזה משחק העונה לא בגלל שהשתיים הראו את מה שהפך אותן לשתי הקבוצות הטובות בישראל ללא עוררין, אלא בגלל תופעות הלוואי המוכרות למפגשים הרי גורל שכאלה – עצבים, איבודים, עבירות, טעויות. כל מה שאנושי ולא על־אנושי בשחקני כדורגל.
מה שייאמר לזכותן של השתיים הוא שבניגוד למשחקי עונה אופייניים, בטח בשלב כל כך מאוחר של העונה, היה הרבה אוויר על הדשא. בקטע טוב. באר־שבע תקפה לא פעם עם שישה מול שישה, ובית"ר עם חמישה מול חמישה, והמשחק התנהל מחוף לחוף, משל היה מדובר במשחק טניס רב־משתתפים. העיניים זזו ימינה ושמאלה בעקבות הכדור, שפעם היה בקרבת הרחבה של בית"ר, ותכף ומיד סמוך לזו של ניב אליאסי. זה קרה בגלל שמפגש בין באר־שבע לבית"ר הוא לא התנגשות רעיונות – אם כבר, התנגשות רעיון. שתי הקבוצות, עם הבדלים דקים של ניואנסים, רואות את המשחק אותו דבר, עין בעין. שאיפות הלחץ של באר־שבע ובית"ר פגשו זו את זו, ומה שהתקבל הוא משחק על כל הקופה ובאופן הכי מילולי שיש. שתי הקבוצות שמו על השולחן את כל מה שיש להן, אול־אין עם פקקים.
אלא שגם סביב לשולחן של מהמרים כבדים, יש תמיד את המהמר הגדול מכולם, זה שהתעוזה המוגזמת שהוא מפגין מעוררת לפעמים את התהיות שמא הוא משחק על הכסף שלו או שפשר ההרפתקנות היא שאת הצ'ק כותב מישהו אחר. ברק יצחקי ניגש למשחק הזה כאילו מדובר בדקות האחרונות של המחזור ה־36, ולא הראשונות של המחזור ה־28. כאילו הוא חייב לנצח, ומהר, כי אין מחר. יצחקי ראוי למחמאות על הנאמנות שלו לעקרונות שהובילו את בית"ר מרחק שתי נקודות מהמקום הראשון, אבל פרגמטיות היא תכונה חשובה לא פחות, כנראה אפילו יותר, מעקביות.
יצחקי ניגש למשחק מול באר־שבע עם הרכב שהפך את בית"ר למפלצת מול קבוצות נחותות בהרבה, אך התגלה ככזה שהפסיד בלי קרב במאבק מול הקישור החזק בארץ. על מה שהוא עולל לזיו בן־שימול ובוריס אינו, שהופקרו לגורלם מול השלישייה של באר־שבע, ראוי להגיש תלונה באיגוד המאמנים. שני השערים של איגור זלאטנוביץ' במחצית הראשונה הגיעו מהתקפת מעבר שניצלה את השטחים הפתוחים הרבים ומחטיפת כדור קלה בשל נחיתות מספרית.
הבעיה היחידה, או בעצם המזל הגדול של בית"ר, הוא שכל מה שהיא עושה עד לתוספת הזמן הוא חסר משמעות. היא תמיד נחלצת מהבור, זה רק העומק שלו שמשתנה. רק מהנקודות שהיא השיגה העונה בתוספת הזמן אפשר להישאר בליגה. מול באר־שבע, עם שער השוויון של טימוטי מוזי בדקה ה־96, ודווקא אחרי שנשארה בעשרה שחקנים, היא הוכיחה בפעם המי יודע כמה העונה שאין לה גבול.
אין מקום שהיא לא מסוגלת לחזור ממנו. כשהיא עושה הכל נכון – זה מסתדר. כשהיא עושה הכל הפוך – זה מסתדר בכל זאת. בית"ר בעטה אמש וולה בדלי, ואז היא עשתה משהו שאמור להיות בלתי אפשרי – היא אספה את המים מהרצפה והחזירה אותם למקום. לך תתמודד איתה.
בחזרה לימי הטרנזיסטור
משחק העונה בין הפועל באר־שבע לבית"ר ירושלים הוא לא רק עניינם של אוהדי שתי הקבוצות. זה רגע השיא של כל מי שעוקב אחרי הכדורגל הישראלי לאורך העונה. הוא עניינם גם של אוהדי הפועל ומכבי ת"א, של מכבי חיפה והפועל פ"ת, אך בבחירתה לשבץ את משחקי השבת בפלייאוף העליון אחד על השני על השלישי, מנעה מינהלת הליגה מאוהדי הקבוצות הללו את האפשרות לצפות במשחק הטוב ביותר שיש לענף המקומי להציע באפריל 2026. המשחק במושבה החל בשעה 20.00, זה (המסקרן בכל תנאי, אפילו כאשר שתי הקבוצות מחוץ למאבק האליפות) בין מכבי חיפה למכבי ת"א ב־20.15, והמפגש בין המוליכות בטרנר ב־20.30.
בעוד בכל הקשור למשחקי אמצע השבוע אי־אפשר לגלות גמישות בקביעת השעות (משחק ביום עבודה לא יכול להתחיל לפני שעות הערב, ואפילו המאוחרות), תמוהה ההחלטה למנוע את ריווח המשחקים על פני השבת באופן שיאפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. מה היה האסון הגדול אם המחזור היה נפתח ב־16.30 במשחק בין הפועל פ"ת להפועל ת"א, ממשיך ב־18.30 עם הקלאסיקו בסמי עופר, ומגיע לשיאו במשחק העונה בשעה הקבועה של המשחקים המרכזיים, 20.30?
דחיקת הקהל מהמגרשים בשל המצב הביטחוני שמה במוקד את עשרות האלפים שפוקדים את האצטדיונים על בסיס קבוע ומעניקים לכדורגל את הצבע הייחודי שלו. זה כמובן נכון, אבל בשימת הדגש הזאת אולי נשכח שעל כל אוהד במגרש ישנם עשרה שצופים במשחק בטלוויזיה. פחות מ־3,000 אוהדי מכבי ת"א היו אתמול בסמי עופר, אבל עשרות אלפי צהובים, אם לא יותר, צפו בו מרחוק. ההחלטה לשבץ את משחקי הפלייאוף העליון על אותו חלון אחד מצמצמת את כוח המשיכה של המוצר, מגבילה את הפוטנציאל שלו ופוגעת בהנאה של מי שאוהבים לא רק את קבוצתם, אלא את הכדורגל הישראלי כולו. שנים אחרי מהפכת השידורים הישירים שדאגה לכך שכל משחק, זניח כגדול, יועבר בשידור ישיר, הפלייאוף הכה מצופה ומרתק של 2025/26 זורק את האוהד הישראלי בחזרה לימי הטרנזיסטור.
