ב־12 ביולי 1998 יצאו מאות אלפי צרפתים לרחובות פריז וערים גדולות אחרות במדינה כדי לחגוג את זכיית הנבחרת הלאומית בגביע העולם בכדורגל. בגמר שנערך בפריז ניצחה המארחת את ברזיל 0:3, כששני השערים הראשונים מגיעים מראשו הקירח של כוכב הנבחרת זינדין זידאן, שנולד במארסיי לסמעיל ומאליקה, שהיגרו לצרפת ב־1953 כדי לנסות להבטיח למשפחתם עתיד טוב יותר
סגל הנבחרת, שכלל חוץ מזידאן עוד מהגרים ובני מהגרים בולטים כמו מרסל דסאיי ופטריק ויירה, העניק לה את הכינוי "שחורה, לבנה, ערבית", ונדמה שגם הוא גרם להתפרצות השמחה ברחובות צרפת: לא רק הוכחה לעליונות הכדורגל הצרפתי והכישרונות העצומים שלבשו את מדי הנבחרת, אלא גם להצלחת האינטגרציה במדינה.
בדיוק חודשיים לפני כן חגגו זידאן ואשתו ורוניק את הולדת ילדם השני, לוקה זינדין. כמו שלושת אחיו, שגדלו במחלקת הנוער של ריאל מדריד, גם לוקה הפך לכדורגלן, אבל הוא בחר בתפקיד השוער וייצג את צרפת בנבחרות מגיל 16 עד 20. עם הנבחרת עד גיל 17 הוא אפילו זכה ב־2015 באליפות אירופה. אלו היו השנים שבהן החלום הצרפתי לגבי ההגירה והאינטגרציה התפרק (למרות עוד זכייה במונדיאל ב־2018 בכיכובם של בני מהגרים), הפילוג התרחב והימין הקיצוני עלה.
ב־19 בספטמבר השנה, פיפ"א אישרה ללוקה זינדין זידאן להמיר את הנאמנות הלאומית הספורטיבית שלו מצרפת לאלג'יריה. ב־15 באוקטובר הוא ערך את הבכורה שלו בשער אלג'יריה במשחק מוקדמות המונדיאל נגד אוגנדה, ובימים אלו הוא מגן על שערה של הנבחרת באליפות אפריקה במרוקו: זידאן שמר על רשת נקייה בשני הניצחונות על סודן ובורקינה פאסו וספג אתמול שער ראשון בטורניר ב־1:3 על גינאה המשוונית.
הצל של אבא
האם מדובר רק באופורטוניזם ספורטיבי טהור? אחרי הכל לוקה זידאן, ששיחק רק פעמיים בקבוצה הראשונה של ריאל מדריד, לא ממש שייך לאליטת השוערים העולמית. הוא מתגלגל מקבוצה לקבוצה בליגה הספרדית השנייה, והיה לו סיכוי אפסי להיכלל בסגל נבחרת צרפת. אלג'יריה הייתה טיקט זמין ומהיר יותר להשתתף במפעלים הגדולים כמו מונדיאל 2026 בצפון אמריקה. או שאולי מדובר בסיפור ההגירה הצרפתי הטרגי דרך הנרטיב של משפחת זידאן: בן המהגרים שהפך לאליך וסמל ההשתלבות במדינה, ובנו שהחליט לייצג את הארץ שבה נולדו אבות אבותיו.
הבנים של זידאן תמיד ניסו לברוח מהצל העצום של אביהם. הבן הבכור אנזו בחר בשם משפחתה של אמו, פרננדז. לוקה החליט להיות שוער. "תמיד עמדתי בשער כשהיינו משחקים בגינה של הבית", הוא סיפר בעבר בראיון, "ומאז שאני זוכר את עצמי ככדורגלן היה לי חשוב שלא ישוו אותי לאבי".
"ידעתי תמיד שאני רוצה לכתוב את פרק הכדורגל על עצמי ולא רק דרך אבא שלי", הסביר לוקה, "וזה היה חלק מההחלטה לייצג את אלג'יריה ולהביא כבוד ושמחה לאוהדים ולמדינה. גדלתי בבית שבו הייתה נוכחות מאוד גדולה של תרבות והיסטוריה של אלג'יריה, ולפני שקיבלתי את ההחלטה גם דיברתי עם סבא שלי שהיה מאוד שמח ונרגש מההחלטה. הוא מאוד עודד אותי ואמר לי שזה חשוב שאני אהיה גאה בשורשים שלי - ואני רציתי מאוד לכבד את הרצון שלו ולגרום לו להיות גאה בי ובמדינה שבה הוא נולד. אבא שלי רק אמר לי לקבל את ההחלטה בעצמי, להיות החלטי ומשוכנע שזה מה שאני באמת רוצה לעשות, ולא לעשות את זה עבור מישהו אחר".
לנבחרת אלג'יריה בדיוק נוצר חור בעמדת השוער, וכיוון שלוקה בן ה־27 שמשחק בגרנאדה לא ייצג את הנבחרת הבוגרת של צרפת, לא הייתה לפיפ"א מניעה לתת לו את הרשות לשחק עבור נבחרת אחרת. הספר נמסר ללוקה זידאן, ועכשיו הוא רק צריך לכתוב בו את ההיסטוריה החדשה שלו.
עושה היסטוריה
העניין היא שאי־אפשר ממש לברוח מהמשא העצום שאתה סוחב על גבך כשאתה נצר לאחד הכדורגלנים הגדולים בהיסטוריה של המשחק. זינדין זידאן ואשתו, ביחד עם האח תיאו, הופיעו כצופים והורים גאים לשלושת המשחקים של לוקה בשער נבחרת אלג'יריה. זידאן ישב בנונשלנטיות אופיינית ליד מעקה הזכוכית של המעבר ביציע. עוד צופה. רק שבכל פעם שדמותו הופיעה על המסך הגדול, האוהדים האלג'יראים הריעו בעוצמה רבה יותר מאשר הם הגיבו לשערים לזכות הנבחרת שלהם.
האלג'יראים תולים תקוות גדולות בריאד מחרז, איברהים מאזה ומוחמד אמורה להוביל את הההתקפה שלהם ובזידאן לשמור על רשת נקייה בתקווה לשחזר את הזכייה באליפות אפריקה ב־2019, ולהתגבר על האכזבות משני הטורנירים האחרונים שבהם הנבחרת לא ניצחה אפילו משחק אחד ונשרה לאחר שלב הבתים.
"למרות שלוקה מאוד חדש בסגל ולמרות שהוא רק מסתגל לתפקיד החדש שלו, לחברים לקבוצה ולשיטת המשחק, ברור שהוא נוסך בקבוצה ביטחון רב, גם דרך היכולת שלו כשוער וגם בזכות היכולת שלו לשלוט בכדור, להתחיל את משחק ההתקפה שלנו ולהוות למעשה שחקן שדה נוסף", אמר ולדימיר פטקוביץ', מאמנה הבוסני של הנבחרת האלג'יראית, לאחר שזידאן שמר על רשת נקייה נגד בורקינה פאסו והפך לשוער הראשון מזה 30 שנה שלא סופג שער בשני המשחקים הראשונים שלו באליפות אפריקה.
כמה חשובה ועקרונית הייתה ההחלטה לייצג את אלג'יריה עבור לוקה? הוא התחיל את העונה בצורה מהוססת, ספג 13 שערים בשבעת המשחקים הראשונים של גרנאדה בליגה השנייה בספרד וגרם לאוהדים רבים לדרוש את ספסולו. מאז ההחלטה של פיפ"א לאשר לו לשחק עבור אלג'יריה הוא ספג רק 12 שערים ב־14 המשחקים הבאים, כשהוא שומר על רשת נקייה בחמישה מהם.
"כשאתה משחק בנבחרת הלאומית, עבור הדגל וההמנון, זה פחות חשוב לך איזה שם כתוב לחבר שלך על הגב ומי האבא שלו, אלא מה הוא הולך לתרום לך, לנבחרת ולמדינה אחרי שני טורנירים מאוד מאכזבים שלנו", אמר ריאן אייט־נורי, המגן השמאלי של מנצ'סטר סיטי ונבחרת אלג'יריה. "לוקה נמצא איתנו תקופה מאוד קצרה, אבל הוא כבר מנהיג את ההגנה, צועק הוראות. הוא השתלב מאוד מהר וזה מעיד על האיכויות שלו כבן אדם. הוא נותן הרבה תמיכה וביטחון לנו, שחקני ההגנה".
אופורטוניזם ספורטיבי או חיבור לשורשים? אי־אפשר לדעת כעת, ואולי לעולם לא נדע. עכשיו לאלג'יריה יש אליפות אפריקה לקחת. לוקה זידאן כותב את הדפים הראשונים ביומן הכדורגל הבינלאומי שלו.
פורסם לראשונה: 01:30, 01.01.26
