אחרי הזכייה ביורו 2024 ומונדיאל 2026 שהגיעו בתום עשור וחצי של אכזבות, נבחרת ספרד בהחלט מצאה את דור הזהב הבא שלה ולא נראה כרגע שהוא הולך לשום מקום. אונאי סימון בדמות איקר קסיאס, מארק קוקורייה בדמות ג'ורדי אלבה, רודרי בדמות סרחיו בוסקטס, פראן טורס בדמות שער הניצחון של אנדרס איינסטה ועוד שלל כוכבים הוכיחו לנו שהם מסוגלים לא רק לזכות בתארים שבהם הדור ההוא זכה, אלא גם להגיע להישגים לא פחות מרשימים במגרש, מספרים בסטטיסטיקה והצלחות אישיות של כל שחקן, ובכך להשאיר חותם כדוגמה חיובית ומודל לחיקוי למען הדורות הבאים.
במונדיאל האחרון, התבטא משהו מעניין ומשותף לספרד 2010 ו-2026, ואלו הנתונים בתוך המגרש. מדובר על גיל ממוצע 27, כשזקני השבט ב-2010 היו קרלס פויול וחואן קפדווילה בגיל 32, וב-2026 מרקוס יורנטה ואלכס גרימאלדו בגיל 31, כולם שחקני הגנה. בנוסף לכך, בשתי הנבחרות השלד הורכב מלפחות שמונה שחקני ברצלונה.
נבחרת ספרד
(צילום: IMAGN IMAGES via Reuters/KIRBY LEE)
אבל פה מתחיל בעצם גם ההבדל בין שתי הנבחרות, מכיוון שספרד 2010 לקחה לעצמה את השיטה המפורסמת מברצלונה, הטיקי טאקה, שהמטרה שלה היא להתיש את היריב ולגרום לו לרדוף אחרי הכדור. עם 70 אחוזי שליטה שלא מאפשרת מענה מצד היריב, ספרד ההיא יצרה רצף של 35 משחקים בכל המסגרות ללא הפסד. לעומת זאת, ספרד 2026 פחות מחפשת לשלוט בכדור אלא יותר לשחק פתוח, לכיוון האגפים ולעבר מרכז השדה, עם לחץ בהגנה שלא מאפשר ליריב להתקרב לרחבת ה-16. כשהכדור עובר ליריב, הספרדים מהר מאוד מפעילים לחץ כדי להחזיר את הכדור אליהם. בעקבות זאת, ספרד 2026 שברה את השיא של ספרד 2010 ועומדת על רצף של 38 משחקים ללא הפסד.
לסיכום, שתי נבחרות עם אותם הישגים ותארים, וכמה שהן נראות דומות אחת לשנייה מבחינת הנעת כדור. כל פס יותר מבריק מהשני וכל מהלך לשער יותר מבריק מהשני וכל אחד מהדור הנוכחי מזכיר את ההוא מהדור הקודם. בסוף ניתן לראות שלכל דור יש לא רק את ההישגים שלו אלא גם את הייחוד שלו בסגל השחקנים ובעשייה על כר הדשא.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? איך זה עובד? פשוט מאוד: כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ Word לכתובת: kick@ynet.co.il, בצירוף שם מלא.
אורך הטקסט הרצוי: 250–800 מילים.
אין לצרף תמונות, טבלאות או גרפים.
אם הטקסט מתייחס לאירוע עתידי – שלחו אותו מספר ימים מראש.
