שבוע שלפני המחזור הראשון בליגת העל הוא תמיד מרגש, שמים את הציניות בצד והאוהד השרוף שבתוכך לוקח את כל המקום. אתה מתמסר לפרומואים: “הנה זה בא, הנה זה מגיע, הליגה האהובה שלנו חוזרת”, וכבר שכחת כל מה שרע. את העסקנות, הפחדנות של המאמנים וחצי-המקצוענות של השחקנים שעסוקים בלתחזק חשבון אינסטגרם במקום להתאמן. העונה זה יהיה אחרת, אתה משכנע את עצמך, העונה נראה כדורגל הרבה יותר טוב. הפעם הציניות תישאר בצד גם אחרי המחזור הראשון, הפעם נתמסר לגמרי לכל הטוב שהכדורגל הישראלי מציע ולא נעז להתלונן.
ואז מגיעה שריקת הפתיחה, ו-22 שחקנים עלו לכר הדשא בסמי עופר למשחק הראשון של העונה. הם משחקים בקבוצות מכובדות (הפועל חיפה ומכבי נתניה), מרוויחים לא מעט כסף, מקבלים תנאים טובים לאימונים. ולמרות זאת, למרות שהפעם הבטיחו שיהיה אחרת, זה נגמר ב־0:0 נורא. כל כך נורא שנשאלת השאלה האם באמת מדובר בספורטאים מקצוענים.
מכבי נתניה והפועל חיפה אמורות להיות “הבטן של הליגה”, ולספק כדורגל התקפי ויוזם. לשתיהן היו עונות לא רעות ממש לא מזמן, ולשתיהן יש לא מעט אוהדים, אז יש מהן קצת יותר ציפיות מאשר נוף־הגליל או בני־סכנין. היה להן לא מעט זמן להתכונן לעונה הזאת, וכבר חודש בערך שהן מתחממות בגביע הטוטו. מה הן עשו בזמן הזה קשה לדעת, אולי צפו באולימפיאדה או ניסו להזמין חדר במלון באילת לתקופת החגים. הן נראו כמו קבוצות שרק רוצות שהסיוט הזה יסתיים, כאילו אנחנו עדיין בפלייאוף התחתון של העונה שעברה, ולא נמצאים בפתיחת העונה החגיגית לכאורה.
אני בטוח שהמאמנים אומרים לעצמם שייקח עוד זמן להתחבר, שזאת רק ההתחלה ושאר הדברים שאנחנו שומעים תמיד בזמנים הללו, מדהים אילו תירוצים המוח האנושי מסוגל להמציא.
עמוק בפנים כולם יודעים את האמת, זה היה משחק מהסיוטים, שכל דקה בו הרגישה כמו המתנה אינסופית לרופא בקופת חולים, כשכל רגע אדם חצוף אחר עוקף אותך. מזל שיש עכשיו עוד פגרת נבחרת, אולי שתי הקבוצות יצליחו לתקן את הליקויים. השחקנים גם צריכים לנוח אחרי המאמץ האדיר שהם עשו. קחו את הזמן חברים, העונה עוד ארוכה ואיך שזה נראה, גם מייגעת.
פגרה בזמן
מילה על הניהול המופלא של הליגה שלנו: חיממתם את הקהל במשך חודשיים, דאגתם לכך שיהיו אצטדיונים מלאים, המחזור הראשון הגיע ופתח את התיאבון, יש אפילו משחקי פנטזי מושקעים. אין ספק שזה בדיוק הזמן הנכון לצאת לפגרת נבחרת של שבועיים. אפשר להבין את זה איכשהו, כי היה חשוב יותר לקיים את משחקי הדירוג המרתקים של גביע הטוטו ולקבוע מי תסיים במקום השביעי במפעל שמרתק את אוהדי הכדורגל כמו קורס נהיגה מונעת.
אופטימיות אדומה
הפועל תל אביב שברה נאחס של שבע שנים עם ניצחון בפתיחת העונה. מוקדם להסיק מסקנות, אבל זאת נראית כמו הפועל תל אביב אחרת ולא זאת שהתרגלנו אליה בשנים האחרונות, כזאת שאירוע כיבוש שער אצלה היה נדיר יותר מליקוי חמה. אמש היא כבשה שני שערים, ואף אחד מהם לא היה עצמי. לרגעים היא הציגה כדורגל טוב.
אומרים שאסור להסתנוור ממחזור ראשון וצריך מאוד להיזהר עם הסקת מסקנות, אבל אחרי כל-כך הרבה שנים קשות מותר להתרווח ולפנטז על הצמרת. בשנים קודמות האדומים לא העזו אפילו להיות אופטימיים, העונה כן. זאת בהחלט סוג של התקדמות.
