דני פרנקו הוא מאמן כדורסל מצוין שקידם את הפועל ת"א בכמה וכמה דרגות מאז הגיע אליה. אבל צריך לדעת לא רק לנצח, אלא מתי לנצח. ובשורה התחתונה: הפועל ת"א כשלה ברגעי האמת.
יש לה המון נסיבות מקלות: המלחמה, שהשפיעה על כל הקבוצות בארץ, אבל הכי הרבה על אלה שמשחקות באירופה; הפועל סבלה מכמות פציעות באמת חסרת תקדים; ויש גם את חרב הפיפיות של הכסף הגדול שנחת על המועדון: הסגל השתפר, אבל הציפיות צמחו בקצב מהיר יותר מהשיפור הזה. אני די משוכנע שאותם כישלונות היו מתקבלים בעונה שעברה בהרבה יותר סבלנות.
אבל היו גם טעויות מקצועיות, וכאן תמיד יש שאלה למי אחריות גדולה יותר על החתמת השחקנים – למאמן או להנהלה. הפועל שוב שמה את גורלה בידיו של ג'ייקובן בראון. כשהוא בריא, זה נכס ענק. אבל בראון בריא זה מוצר שכמעט לא קיים. גם השנה הפציעות שלו הכניסו את המועדון לסחרור. וויל קאמינגס שחקן מצוין, אבל קשה להפוך למנהיג כשהגעת באמצע העונה ואתה חי בצילו של המלך האמיתי.
להפועל יש גם בעיה קשה מתחת לסלים. היא בחרה להעמיס את הסגל בגארדים ופורוורדים זרים על חשבון גבוהים. קייל אלכסנדר מוכשר ואתלטי, אבל רזה וחלש לעמדה. ג'יילן הורד הוא בכלל שחקן בעמדה 3. עידן זלמנסון אפילו לא קיבל הזדמנות להוכיח שהוא יכול להתאים לתפקיד.
הבעיה מתעצמת בגלל "מלכוד" תומר גינת. מדובר בשחקן עם המון כישורים, אבל הוא נמוך וחלש יחסית לעמדה שלו. חייבים לשים לידו שחקן ציר שיאזן אותו: גבוה, חזק, אתלטי, ריבאונדר, שיכול גם לא להיות לגמרי טכני בהתקפה. זה לא מקרי שהפועל הגיעה להישגים גבוהים מהפוטנציאל התיאורטי שלה דווקא עם טאליב זאנה הנגר. הוא פשוט השלים אותו הכי טוב. אלכסנדר, לעומת זאת, סובל מאותם חסרונות כמו גינת. שלשום ראו באופן ברור מה המחיר: זאק הנקינס חגג.
ולמרות הכל, כדורסל זה הרבה עניין של מומנטום מנטלי. ממש לא בטוח שפרנקו לא היה מצליח לשנות את התמונה עד סוף העונה. יש בשוק מישהו טוב ממנו? גם לא בטוח.
בכל מקרה, מדובר בסופו של עידן. אין לי ספק שפרנקו יעשה עוד הרבה דברים יפים בכדורסל. לאן תגיע השנה הפועל? גם אותה לא הייתי ממהר להספיד.
פורסם לראשונה: 01:30, 02.04.24
