בחודשים האחרונים, יותר ויותר מטיילים ברחבי ארה"ב נתקלים במחזה לא שגרתי: על פסגות הרים, קירות סלע ונופי טבע פראי מתנופפים שלטים ענקיים שעליהם נכתב "הפסיקו את רצח העם".
מאחורי השלטים עומדת תנועה חדשה בשם Climbers for Palestine - "מטפסים למען פלסטין" - שמבקשת להפוך את אחד מענפי הספורט השלווים והאינדיבידואליים בעולם לכלי מחאה גלובלי נגד מה שהיא מכנה "הכיבוש והאפרטהייד הישראלי". מייסדיה - ביניהם מטפסים יהודים ופלסטינים - משלבים חבלים, קסדות ודגלים במאבק שהם רואים בו שליחות מוסרית למען זכויות אדם.
ההתארגנות היא האחרונה מבין קבוצות ספורט דומות שהוקמו מאז המלחמה בהן "רקדנים למען פלסטין" ו"רצים למען פלסטין". ראש הממשלה בנימין נתניהו לעג להתארגנויות מן הסוג במהלך נאומו האחרון מול עצרת האו״ם והמשיל אותן ל-Chickens for KFC. מארגני "מטפסים למען פלסטין" מצהירים עם זאת כי "ספורט הוא במהותו דבר פוליטי", וקוראים לפדרציית הטיפוס הבינלאומית להשעות את ישראל, כפי שהשעתה את רוסיה אחרי הפלישה לאוקראינה. "הטיפוס הוא ביטוי לחופש תנועה, והחופש הזה נשלל מפלסטינים". התנועה פתחה בקמפיין תליית שלטי ענק על כמה מהצוקים המוכרים ביותר בצפון אמריקה, ובמקביל מובילה מרתון טיפוס גלובלי בשם "Climb the Wall", שבו מטפסים מכל העולם נפגשים ל-"meetups" כדי "לאחד כוחות למען פלסטין".
"כיהודייה - מרגישה חובה לדבר"
היעד הוא לצבור טיפוס מצטבר של 767 קילומטרים - כאורכה של "החומה הישראלית" בגדה (למעשה אורך גדר ההפרדה הוא כ-720 ק"מ - ד"א) - ולגייס כספים לארגונים כמו אונר"א, הסהר האדום הפלסטיני, רופאים ללא גבולות וארגון הטיפוס הפלסטיני Wadi Climbing, שמפתח תכניות לילדים במחנות פליטים. התנועה גם מוכרת מרצ'נדייז כמו חולצות וציוד טיפוס עם לוגו "Climbers for Palestine". בשנה שעברה גייסה מעל 130 אלף דולר, ואלפי מטפסים משש יבשות השתתפו באתגר. המייסדת-שותפה מירנדה אוקלי, מטפסת מקצועית חצי פלסטינית שהייתה לאישה הראשונה שכבשה ביום אחד את אל קפיטן ביוסמיטי - המצוק האנכי הגבוה בעולם - סיפרה כי לראשונה מאז החלה לטפס היא רואה את קהילת המטפסים "משתמשת באומץ שלה גם למטרות חברתיות״. לדבריה, "מטפסים ידועים באתיקה שלהם - שמירה על חיים, עזרה הדדית, אומץ. זו קהילה עם מוסר מובנה. עכשיו הגיע הזמן ליישם את זה גם מחוץ לסלע".
מג ויינשטיין: "אני לא יכולה לשתוק כשעם אחר מושמד. שורשי היהדות שלי טמונים בכבוד לחיים. אין שום דבר ברצח עם שמשרת את האור היהודי שלי"
לצידה עומדת אמילי מג ויינשטיין, יהודייה אמריקנית, סופרת ומטפסת ותיקה, שמשווה בין חוויות משפחתה ששרדה את הפוגרומים והשואה לבין סבל הפלסטינים בעזה. "כיהודייה, אני מרגישה חובה לדבר", אמרה. "אני לא יכולה לשתוק כשעם אחר מושמד. שורשי היהדות שלי טמונים בכבוד לחיים. אין שום דבר ברצח עם שמשרת את האור היהודי שלי".
בדומה לויינשטיין, רבים מהמייסדים והפעילים המרכזיים בתנועה הם יהודים שרואים בהתנגדות למדיניות ישראל שליחות מוסרית. הכול התחיל ביוני 2024, כשקבוצה של ארבעה מטפסים, בהם אוקלי, ויינשטיין, אליקס מוריס והנרי ויטקר, פרשו שלט ענק ודגל פלסטין על הצוק של אל קפיטן ביוסמיטי, בגובה 2,308 מטרים מעל פני הים. המבצע נמשך כל הלילה והפך ויראלי ברשתות החברתיות. כמה חודשים אחר כך הופיע אותו שלט שוב, הפעם בקולורדו, כששמונה מטפסים בראשות המורה היהודי פרקר שיפר מדנבר תלו אותו מעל מצוק פופולרי ליד העיר גולדן. "מחאה טובה צריכה קצת להפריע", אמר שיפר. "אם אנשים הרימו את הראש מהשביל ושאלו מה זה - עשינו את שלנו. לי יש את הפריבילגיה לטפס חופשי, לחברים שלי ברמאללה זה יכול לקחת פי שלושה זמן להגיע לאותו קיר בגלל מחסומים וחיילים. ולמי שחושב שעם הפסקת האש הכול נגמר - הוא טועה. הכיבוש נמשך, ואנחנו פה כדי להזכיר את זה".
איומים בעונשי מאסר וקנסות
מאז הפך השלט הסמלי לאובייקט נודד שעובר בין קבוצות מטפסים ברחבי ארה"ב. אחרי מחאת יוסמיטי, רשות הפארקים הלאומיים תחת ממשל טראמפ אסרה על תליית דגלים ושלטים גדולים באל קפיטן, ואיימה בעונשי מאסר ובקנסות. ההוראה הוסברה ב"חשש מסכנת בטיחות למטפסים אחרים", ובצורך "לשמור על חוויית המטיילים ועל ערכי הטבע".
אוקלי רואה בכך ניסיון להשתיק ביקורת על ישראל וארה"ב: "הם מנסים לשלוט במה שאנחנו אומרים, אם גם את זה יאסרו, מה יישאר לנו?". למרות הביקורת והאיסורים, התנועה ממשיכה לגדול. יש לה כיום סניפים בקנדה, ספרד, ברזיל והודו והיא פונה לא רק לקהילת המטפסים. באתר הארגון נכתב: "אנחנו מטפסים, אבל גם בני אדם, חברים והורים. אי אפשר להמשיך כרגיל כשעל עם שלם נאסר להיות רגיל. הפלסטינים ראויים פשוט לחיות".
