אם יאמרו לכם לחשוב על כוכב כדורגל גיאורגי, כנראה שהראשון שתדמיינו בראשכם יהיה חביצ'ה קבראצחליה, האיש שהפך את כנף שמאל של פריז סן ז׳רמן למגרש משחקים משלו. יכול להיות שאולי תיזכרו בגיוארגי ממארדשוילי, השוער שמפחיד כל שחקן התקפה שדורך באנפילד. אבל הסיפור שלנו הוא על מישהו אחר, כוכב שצמח בשקט, נטול פוזה, ודווקא משם כבש את היבשת.
שמו של האיש הוא ז'ורז' מיקאוטדזה, והוא הכוכב הגיאורגי החדש. אך הסיפור שלו מתחיל בכלל הרחק מגיאורגיה, ליתר דיוק כ-4,100 ק"מ משם. מיקאוטדזה נולד בליון שבצרפת להורים גיאורגיים שהיגרו לשם בשנות ה-90. באותה התקופה שרצו בגיאורגיה סכסוכים עקובים מדם על רקע הפרישה מברית המועצות והשליטה בחבל אבחזיה.
אז בליון, בשכונת ז׳אן מאסה, הילדות שלו הייתה רחוקה מאור הזרקורים. מיקאוטדזה גדל בין שפת הוריו לשפת הרחוב הצרפתית, ומשפחתו נאבקה באופן יום יומי להשתלב במדינה חדשה. בכל אחר הצהריים היה יורד למטה עם כדור, עומד מול קיר בטון ישן, ומתרגל בעיטות שוב ושוב לבד, בקצב קבוע, זה היה הטקס היומי שלו.
הכישרון שלו הוביל אותו לאקדמיה של אולימפיק ליון, אבל שם קבעו מהר מדי שהוא "קטן מדי". מיקאוטדזה היה אז ילד בן 14, בגובה מטר וארבעים ס"מ בלבד, ששמע בפעם הראשונה בחיים שלו את המילה "לא". שנים אחר כך הוא סיפר שהרגע הזה לימד אותו להפוך חולשה למנוע, להבין שכוח לא נמדד בגובה או בשריר.
במץ, בצפון מזרח צרפת, כבר ראו בו משהו אחר. זה לא היה רק הכישרון, אלא הדרך שבה ראה את המשחק. במועדון שגידל כישרונות כמו מאנה, קוליבאלי ופיאניץ', מיקאוטדזה למד שהמגרש הוא קודם כל מקום של מחשבה. הוא הפך לחלוץ שחושב לפני שהוא בועט, ובגלל זה גם נראה לפעמים שקט מדי, כמעט מופנם. אך פריצתו האמיתית הגיעה דווקא בבלגיה, בקבוצת סראנג. בעונת 2020/21 הוא כבש 19 שערים, 15 מהם בתשע ההופעות הראשונות, נתון כמעט לא הגיוני. במגרשים קטנים, מול קהל מצומצם, הוא מצא ביטחון. זה היה השלב שבו הבין שהשם שלו יגיע רחוק גם בלי מדיה או יחסי ציבור.
כשחזר למץ, הוא כבר לא היה הילד הקטן שנזרק מליון. הוא הוביל את הקבוצה חזרה לליגה הראשונה וסיים כמלך השערים של הליגה השנייה. זו הייתה סגירת מעגל שקטה הילד שדחו בגלל הגובה, עכשיו עמד בראש טבלת הכובשים של מדינה שלמה.
במדי נבחרת גיאורגיה, מיקאוטדזה פרץ אל קדמת הבמה. ארבעה שערים ביורו 2024 הפכו אותו למלך השערים של הטורניר, אבל מאחורי הנתון הסתתר משהו אחר: שחקן שמביא איתו היסטוריה, משפחה, ומנטליות של מי שכבר חווה מלחמה ודחייה.
ויאריאל שילמה עליו את הסכום הגבוה בתולדותיה בחלון ההעברות. שם, לצידו של מנור סולומון, הוא מתחיל פרק חדש. שניהם שחקנים שמגיעים מתרבויות שונות, שניהם עברו דרך ארוכה כדי להוכיח שמקום קטן יכול לגדל לב גדול. אולי דווקא שם, בצוללת הצהובה , נולדת חברות מקצועית שתלמד את שניהם משהו על זהות, על סבלנות ועל הדרך למעלה.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? איך זה עובד? פשוט מאוד:
כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ Word לכתובת: kick@ynet.co.il, בצירוף שם מלא
אורך הטקסט הרצוי: 250–800 מילים
אין לצרף תמונות, טבלאות או גרפים
אם הטקסט מתייחס לאירוע עתידי – שלחו אותו מספר ימים מראש
