אנסטסיה גורבנקו סיימה אתמול (ראשון) את אליפות אירופה בבריכות קצרות בפולין עם לא פחות משלוש מדליות ארד ברזומה: במשחי 100 ו-200 מעורב אישי ו-100 חזה. היא אף הייתה קרובה לאחת רביעית במשחה ל-50 חזה, אולם סיימה במקום הרביעי - וממש לא התאכזבה. "זה בסוף משחה כיפי, אני מרוצה מהביצוע שלי", אמרה השחיינית הישראלית בשיחה עם ynet. "הייתה תחרות ברמה גבוהה. בואי נגיד שזה המשחה שאני לא הכי מבואסת ממנו".
למרות שיא של שלוש מדליות אישיות באליפות - משהו שגורבנקו בת ה-22 לא עשתה אף פעם - היא ראתה את עצמה מגיעה רחוק יותר במשחה החזק שלה - 200 מ' מעורב אישי. כזכור, היא אלופת אירופה במשחה זה בבריכות 50 מטרים שלוש פעמים ברציפות. "אחרי חמישה ימים של תחרויות בוקר ערב זה מאתגר", היא מסבירה. "גם האליפות הזו באמת הייתה עם מתחרות מהטופ, היה עומק".
ראו שכבר לא מדובר בשנה פוסט אולימפית. את שייכת לצמרת, איך היה בשבילך החזרה להתחרות עם השחייניות שאת מכירה?
"כיף. עברתי השנה הרבה שינויים. לקחתי חופש אחרי המשחקים האולימפיים בפריז לחזור לעצמי וכיף לחזור לרמה הזאת ולהיות על הפודיום ולהתחרות עם ספורטאיות ברמה כזאת. היו פעמים שנגעתי בקיר והייתי מופתעת שאני רק שלישית עם התוצאות שלי. כל מי שעלתה על הפודיום שחתה בין עשרת הזמנים הכי מהירים בהיסטוריה של המשחה. לא זוכרת מתי ראיתי אליפות אירופה כזאת מהירה בפעם האחרונה. יש קפיצה גדולה וכיף לי שאני חלק גדול ממנה גם".
"הגיע הזמן לאיזון מסוים"
מאז שננעלה אליפות העולם בקיץ, גורבנקו עברה שינוי מאוד גדול. היא עברה לארה"ב, אל מכללת לואיוול שבקנטקי, שם היא לומדת ביולוגיה לצד אימוני שחייה. "הסמסטר הראשון שעשיתי היה מאוד מאתגר. אם בספטמבר מישהו היה אומר לי שאזכה בשלוש מדליות באליפות אירופה בדצמבר לא הייתי מאמינה לו", היא מספרת. "יש קושי, אתגרים. זה פיזי ומנטלי כל המעבר הזה, מאוד לא פשוט. שחיינים שעברו לקולג' דיברו על זה, ואני עדיין מתקשה עם המעבר הזה. אני שמחה לראות שדברים באים לידי ביטוי, זה שווה את זה".
"גם כשאני שוברת שיאים אישיים שלי יש כאלה שעדיין עוקפים אותי, ראו את זה בתחרות פה, וזה קשה לי. אני רוצה להיות במקום יותר גבוה"
מצד אחד, מעבר מאוד קיצוני. מצד שני, יש לך סוג של בית אחרי ששנים שלמות נדדת ברחבי העולם סביב תחרויות.
"להיות ממוקמת במקום אחד אחרי שש שנים באמת בכל העולם זה קצת אתגר בשבילי. זה משהו שרציתי ואני צריכה שיהיה לי מקום שאוכל לקרוא לו בית. קיבלתי הרבה ריגושים מהטיסות ועכשיו יש שגרה. מבחינה מקצועית, היא הרבה יותר טובה לי. כשאני יודעת שיש אימונים ואיך יראה השבוע שלי זה משהו שהיה חסר. גם הרמה המקצועית מאוד גבוהה וזה טוב".
התרגלת למעבר בין יארדים למטרים?
"רוב השנה התאמנתי על יארדים ובריכות 50. בגביעי העולם גם התחריתי במטרים. שבוע לפני היציאה לאליפות אירופה הביאו לנו להתאמן בבריכה קצרה של מטרים. אלה שינויים שהם פותחים למשהו חדש כל פעם. המטרים מכינים אותי ליארדים, ואני צריכה לראות איך אני משלבת את זה בשביל הלימודים. זה מעניין. עדיין לא התחריתי ביארדים בשביל האוניברסיטה ובתחילת ינואר זה יקרה. זה משהו שאני מצפה לו. בסוף, עברתי כמעט כל תחרות אפשרית בשחייה ולא עשיתי בחיים אליפות מכללות. לא הייתי חלק מקבוצה כזאת. אני מתרגשת ומחכה להיות חלק מזה".
לא נהוג ששחיינים ממכללות מגיעים לתחרויות היבשתיות בבריכות קצרות. מה השתנה?
"זה תלוי בשחיינים. בלואיוול כן רוצים שנצליח בתחרויות בינלאומיות. הם הכינו אותי לתחרות, זה היה יחסית פשוט לפנות את הזמן כי עוד לא התחריתי בשבילם. זאת הייתה תחרות המטרה שלי בחורף. עכשיו אראה איך אני משלבת עם התחרויות במכללות. הדבר הזה גם תלוי לימודים, הייתי צריכה להשלים הרבה כדי לצאת לתחרות. הייתי צריכה לדבר עם הפרופסורים ולראות שזה אפשרי כי בדיוק יש במכללה עכשיו תקופת מבחנים. זה עוד פקטור שלא היה לפני כן".
את מרגישה שאת במקום בריא?
"כן, היו לי שלוש וחצי שנים כאלה בהן הרגשתי שאם לא הולך בשחייה אז לא הולך בכלום - וזה לא נכון. הגיע הזמן שיהיה לי איזון מסוים, עוד משהו בחיים".
"רוצה להיות במקום גבוה יותר"
עד אליפות אירופה בבריכות ארוכות שתיפתח בעשרה באוגוסט בפריז, יש לגורבנקו כאמור מספר תחרויות במכללות כשהשיא צפוי לקרות במרץ. היא תשוב לישראל ביממה הקרובה למספר ימים ואז לא תחזור ארצה עד הקיץ, כאשר תתאחד עם נבחרת ישראל והמאמן הלאומי ליאוניד קאופמן למחנה גובה טרם היציאה לאליפות היבשתית. "אני אבנה איתו ועם יעקב טומרקין (המנהל המקצועי של הנבחרות באיגוד השחייה) את התוכנית שהכי טובה עבורי. אליפות אירופה היא המטרה הכי גדולה ולא אשקר, קיבלתי ביטחון מהתחרות שנגמרה עכשיו".
לא פשוט יהיה לזכות בתואר אלופת אירופה במשחה 200 מעורב אישי בפעם הרביעית ברציפות. איך תעשי את זה?
"אני חושבת שאצטרך לשבור את השיא שלי שם, בגמר, במאני טיים, כדי שאהיה שוב אלופת אירופה. גם כשאני שוברת שיאים אישיים שלי יש כאלה שעדיין עוקפים אותי, ראו את זה בתחרות פה, וזה קשה לי. אני רוצה להיות במקום יותר גבוה, זה לא מספק אותי. אני לומדת יותר כשאני זוכה במדליית ארד, יותר מאשר שאני זוכה במדליית זהב. אני מקבלת עוד רעב ורצון להשתפר. אני מקווה בקיץ לבוא במיטבי על מנת לשמור על התואר גם במשחה הזה ואולי גם במשחים אחרים".
בימים אלה מציינים עשור לאליפות אירופה בבריכות קצרות שישראל אירחה, זוכרת את האירוע?
"כן, הייתי בת 12. דיברתי עם נועם צבי וליאוניד, זרקתי להם שחייב לעשות משהו כזה. כל עוד שאני מתחרה- חלום שדבר כזה יהיה בקריירה שלי. יש כמה מטרות, כמה 'וי' שאני רוצה לסמן ואחד הדברים שהייתי שמחה שיקרו הוא תחרות גדולה בארץ, מול הקהל הביתי, שיבוא ויעודד אותי ואת הנבחרת. זה בדיוק הזמן לעשות משהו כזה, ואני מקווה שזה יצא לפועל. עברנו הרבה בשנים האחרונות, ואני מקווה שאנשים מאחורי הקלעים יוכלו לעשות משהו".
מה הכי זכור לך מהאליפות ההיא?
"הייתי רק בהצגה אחת, אבל זאת הייתה ההצגה שבה קטינקה הוסו שברה את שיא העולם, וקיבלתי מהאירוע הזה המון השראה, המון רצון להיות גם ברמה הזאת. אירוח תחרות כזו יעשה טוב לשחייה בארץ, ולפי המתקן שיש זאת התחרות היחידה שאפשר לארח".
