לפעמים יש משחק אחד שמחזיר אותך למציאות. לריאל מדריד של צ’אבי אלונסו זה קרה בדרבי נגד אתלטיקו – ובצורה הכואבת ביותר האפשרית. 5:2 מהדהד, לא מול מועמדת לאליפות אלא מול יריבה שהתחילה את העונה מזעזע.
וזה לא עוד הפסד – זו תבוסה שמורידה מסכות. המאמן שהתחיל את העונה כאילו המציא מחדש את השיטה, בחר דווקא בדרבי להחזיר את ג’וד בלינגהאם להרכב – מוקדם מדי. משם ההחלטות רק הידרדרו: רוטציות לא ברורות, חילופים בלי היגיון, ובסוף אפילו ראול אסנסיו מצא את עצמו מגן ימני. ריאל נראתה אבודה, ובעיקר – לא מוכנה מנטלית.
דין האוסן ואלבארו קרראס, עד לא מזמן נקודות האור, קרסו תחת הלחץ. מיליטאו ירד פצוע, קרבחאל הוחלף והקבוצה התפרקה. מול יריבה כמו אתלטיקו, שכל מה שהיא יודעת זה להריח דם, זה נגמר כמו שזה נגמר – בחמישה שערים, כולל הצגה אישית של חוליאן אלבארס. אמבאפה המשיך להבריק, ארדה גולר סיפק רגעים של קסם, ויניסיוס בישל נפלא – אבל זה היה כמו פלסטר על פצע מדמם. בדרבים, יותר מהכישרון האינדיבידואלי, צריך אופי, משמעת וניהול משחק נכון. שלושת הדברים האלו לא הופיעו.
אפשר לומר "זה רק משחק אחד", אבל האמת פשוטה יותר: ריאל נראתה לא מוכנה ברגע הגדול הראשון שלה. קבוצה שרוצה אליפות אירופה לא יכולה לקרוס ככה. זו לא תקלה חד־פעמית, אלא סימן אזהרה חד וברור – יש בעיות עומק שמתחבאות מתחת לניצחונות הקודמים. ריאל מדריד של אלונסו חייבת להבין: ניצחונות נוצצים על יריבות חלשות זה נחמד, אבל כשמגיע משחק גדול באמת – החולשות מתגלות. אם אלונסו לא יעשה חושבים מחדש ולא יחזק את המשמעת והקשיחות, העונה הזו עלולה להידרדר מהר מאוד.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? איך זה עובד? פשוט מאוד:
כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ Word לכתובת: kick@ynet.co.il, בצירוף שם מלא
אורך הטקסט הרצוי: 250–800 מילים
אין לצרף תמונות, טבלאות או גרפים
אם הטקסט מתייחס לאירוע עתידי – שלחו אותו מספר ימים מראש
