מי שעוקב אחר היורוליג, יודע שהשנה לא תשתתף בו אלבה ברלין, הקבוצה הגרמנית אשר הייתה האסקופה הנרמסת של הליגה מספר לא מועט של שנים. אלבה ברלין היא קבוצה צנועה, שלא היו לא יומרות גבוהות במפעל זה, ולא הייתה מוכנה להיות חלק ממרוץ החימוש של רוב הקבוצות ולהשקיע סכומים מטורפים בשכר שחקנים, בשביל סיכוי נמוך לפיינל פור. לגיטימי לחלוטין לעניות דעתי הצנועה. את מקומה של אלבה ברלין כרכיכה של היורוליג, מחליפה קבוצה שגם היא לובשת צהוב.
מי שעוקב קצת אחרי מכבי ת"א ביורוליג, רואה איך לאט ובשקט, מכבי הופכת להיות האלבה ברלין החדשה – קבוצה לא תחרותית אשר לא מהווה פקטור במאבק על הפלייאוף, ואף לא על הפלייאין. למצב דברים זה יש כמובן סיבה ידועה ועובדתית – זו השנה השלישית ברציפות שמכבי אינה רשאית לארח את משחקי הבית שלה בישראל, בגלל המלחמה כמובן.

1 צפייה בגלריה
דאוטין ג'וניור
דאוטין ג'וניור
דאוטין ג'וניור
(צילום: Ivica Veselinov)

לא ניתן להפריז בחשיבות של היכולת של קבוצה לארח באולם הביתי שלה, מול הקהל שלה, ומכבי כידוע הייתה אחת הקבוצות הכי ביתיות ביורוליג. סרביה עם כל הכבוד, אינה בית, ולשחק עונה שלמה של משחקי חוץ היא נחיתות אשר לא ניתן להמעיט בערכה. אציין כי העובדה שלפני שתי עונות מכבי הצליחה להעפיל לפלייאוף (ללא משחקי בית לאורך עונה שלמה למעט מחזור ראשון) ולהגיע לסדרה אדירה מול פאנאתינאייקוס, שם נכנעה 3-2, הייתה בגדר נס.
את זאת יודעים כמובן מקבלי ההחלטות במכבי (בעלים), והם קיבלו "החלטה שקטה" שבכל הקשור ליורוליג הולכים לעונות פיננסיות, כלומר מוותרים מראש על התחרותיות ולא מתכוונים להתפרע בתקציב השחקנים לאור חוסר ההוגנות והספורטיביות שנכפה על הקבוצה והסיכוי הנמוך ממילא להצליח בתנאים שכאלו. החלטה אחראית ושקולה.
מעמדו של קטש אינו על הפרק, כיוון שבעלי המועדון יודעים שאינם נותנים לו את הכלים להצלחה. נותר למכבי להתרכז ב"לחם והחמאה" שהוא כמובן הליגה המקומית, עד שתוכל לשוב ולארח בארץ. לאוהדיה נותר לקבל בהבנה את המצב, לא לצאת למלחמות ומחאות (שלא יניבו דבר) כנגד ההנהלה, ולחכות לימים טובים יותר.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? איך זה עובד? פשוט מאוד:
כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ Word לכתובת: kick@ynet.co.il, בצירוף שם מלא
אורך הטקסט הרצוי: 250–800 מילים
אין לצרף תמונות, טבלאות או גרפים
אם הטקסט מתייחס לאירוע עתידי – שלחו אותו מספר ימים מראש