1. הגרלה נוחה – איך אמר איינשטיין, הכל יחסי. אמנם אין זכות לכדורגל הישראלי הכושל להגדיר יריבות נוחות או קשות, בסוף כולן גברו עלינו, אך אם נסתכל על העובדות היבשות בבית הישראלי: יש את שווייץ, הנבחרת הפייבוריטית בבית ללא ספק. יש להם את הסגל הכי טוב, ניסיון ומסורת. מאז 2006 שווייץ העפילה לכל הטורנירים הגדולים חוץ מיורו 2012, אך היא עדיין לא נבחרת דרג א' כמו ספרד, גרמניה או איטליה; רומניה היא נבחרת בסדר גודל ישראלי; קוסובו ובלארוס הן נבחרות עקשניות, במיוחד במשחקי הבית שלהן. חוץ מאנדורה החלשה, כל הנבחרות יאבדו לא מעט נקודות. על הנייר, המקום השני ריאלי.
2. מאמן ישראלי – לא בטוח שאלון חזן הוא הבינגו הכי גדול. ימים יגידו. אבל חזן הוא שחקן עבר בנבחרת, ישראלי משלנו שצבר לא מעט שנים בתפקידים שונים בנבחרות. המאמנים הזרים, במיוחד בתקופה הארוכה יחסית עם הצוות האוסטרי, הרחיקו את הנבחרת מהקהל, מהתקשורת, מסדר היום. לאחר שהתגלה שאין שום תועלת מקצועית במינוי זר (לא חשבתי אחרת), ראוי לחזור למקום האותנטי והפשוט ולהחזיר את הנבחרת למקום הראוי לה לפחות ברמה הציבורית.

1 צפייה בגלריה
שחקני נבחרת ישראל חוגגים עם תאי בריבו
שחקני נבחרת ישראל חוגגים עם תאי בריבו
שחקני נבחרת ישראל חוגגים עם תאי בריבו
(צילום: עוז מועלם)

3. שבירת המנחוס? – כדור נייח, דקה 90. תקציר הטראומה הישראלית הבלתי נגמרת ב-4 מילים. אם נביא כאן את הדוגמאות - "יכְלֶה הַזְמַן וְהֵם לֹא יִכְלוּ" (וידוי רבי נסים ליום כיפור). במשחק האחרון נגד אלבניה קרה דבר שלא ראינו. דקה 90. שחקן הגנה מתבלבל וטועה, ותאי בריבו כובש שער ניצחון. כל מה שהיינו רגילים, רק הפוך. האם זו דוגמה חד פעמית או סימן לשינוי הקללה?
4.העפלת מכבי חיפה לליגת האלופות – בנבחרת יש לא מעט שחקנים ירוקים, שהשנה עשו מסע משכנע לליגת האלופות דרך ניצחונות עם עליונות מקצועית והרבה אופי. צבירת הניסיון והביטחון על הבמה הכי גדולה באירופה יכולה וצריכה לתרום גם שזה מגיע לכחול-לבן.
5. עזיבת דאבור – עשרות שנים שמשחקים בנבחרת שחקנים ערבים, חלקם אפילו קפטנים. מעולם לא הייתה שום בעיה, שום מתיחות. השחקנים נתנו את הנשמה והקהל החזיר אהבה. ואז הגיע מונס, ובשיאו של "שומר החומות" שיחרר ציוץ שלא מתאים לשחקן נבחרת ("אל תחשבו שאלוהים לא רואה את עושי העוולה. יום יבוא והוא יתחשבן איתם"). דאבור פגע מאוד בנבחרת, זיהם את השיח, את חדר ההלבשה, את הקהל, את הקונצנזוס הספורטיבי הכי גדול שיש. באווירה כזאת אין סיכוי לנבחרת להיות מלוכדת ולהצליח.
6. הקהל – משהו מטורף עובר על הכדורגל הישראלי בנושא הקהל. מכבי חיפה מפוצצת את סמי עופר במשחק נגד נס ציונה. בלומפילד מלא ביותר מ 20 אלף במשחק נגד קרית שמונה. דרבי ירושלמי כאשר בית"ר בכלל קבוצת תחתית מביא יותר מ 15 אלף לטדי. תרבות הנהירה של האוהדים גם במשחקים לא אטקרטייבים זה תופעה חדשה ומרעננת בליגת העל. כאשר הקהל הזה יראה ויתחבר לנבחרת עם DNA ישראלי כולל ניהול, צוות מקצועי , שחקנים שנלחמים. הדבר יכול לתת דחיפה ענקית במיוחד במשחקי הבית.
7. "דור הולך ודור בא" (קהלת א', ד') - כמעט 20 שנה שאין כישרונות, אין כוכבים. פשוט אין. לא כל דבר אפשר לתכנן, אבל כמו שהיה "דור הזהב" של שנות ה-90 (שלא הביא אותנו לשום מקום למרות 3 ראיונות בשבוע של ה"אווירון" על כמה שהם היו טובים), קיבלנו תקופה ארוכה שהשאירה אותנו בלי ציפיות. חוץ מבניון וזהבי, הכדורגל הישראלי לא סיפק שום דבר יוצא דופן ב-20 שנה האחרונות. אך עכשיו עושה רושם שיש שינוי. דורון ליידנר הולך להיות המחליף של מרסלו האגדי, ומאייש עמדה מאוד בעייתית אצלנו (מגן שמאלי). ליאל עבדה מככב בסלטיק, מנור סולומון כישרון ענק שאחרי הפציעה יחזור וייתן תפוקה, שון וייסמן פצצת אנרגיה שלא מספיק לתת מספרים בספרד, שון גולדברג בלם ראוי ויציב, גבי קניקובסקי מהיר ומסוכן. גם מגמת הצערה של הנבחרת (גישה נכונה של בניון) וגם כישרונות שיש לטפח יכולים להביא את השינוי המיוחל.
8. יש שוער בשער – על העמדה הזאת ראוי לתת סעיף מיוחד. כמה שוערים התחלפו בנבחרת בתקופה האחרונה? מרציאנו, הרוש, ניצן, גורש, חיימוב, גלזר. חוסר היציבות בעמדה החשובה השפיע רבות על התוצאות, ואפשר לראות הרבה ספיגות מיותרות מטעות שוער או במקרה היותר עדין חוסר תיאום של שוער עם ההגנה. שוער חייב ביטחון, לדעת שסומכים עליו, זה לא חלוץ 9 שמי שיותר "חם" שיפתח ויחכה ברחבה לכדורים. כעת, ולא רק בגלל שהעלה את הצעירה ליורו בהופעה הירואית, אין ספק מי השוער הטוב בישראל. דניאל פרץ הוא כישרון ענק, ובגיל מאוד צעיר (במיוחד לשוער) נותן קבלות כל פעם מחדש. חובה לתת לו את האפודה לעשור הקרוב, ובכך להביא להגנה המפוררת דמות יציבה איכותית, וסביבו לבנות שחקני קו אחורי שישחקו בביטחון ותיאום. ע"י עבודה קשה ונכונה בקו האחורי אפשר יהיה למגר את כל ה"מחלות" הכרוניות שיש לנבחרת על הגב.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.