אליניב ברדה הוא אגדה בהפועל באר שבע. החזרה שלו לנגב אחרי קריירה אדירה בבלגיה (הוא יכול היה להמשיך שם עוד כמה שנים בכיף) שינתה לחלוטין את הקבוצה. הפך אותה מלוזרית לווינרית. האפקט היה מיידי: ב"ש הייתה בפלייאוף התחתון בעונת 2012/13, ובעונה אחריה כבר התמודדה בצמרת מול מכבי ת"א. בעונת 2015/16, בהובלתו, היא זכתה באליפות היסטורית אחרי 40 שנה, אחת מתוך רצף של שלוש אליפויות. היה זה טבעי שהוא יקבל תפקיד מקצועי אחרי הפרישה, הוא הפך למנהל המקצועי – אך כמו שקורה לא מעט בישראל, הוא ירד לקווים.
אבל במקרה של ברדה וב"ש זאת לא הייתה שכונה ישראלית, אלא ניסיון אמיתי להציל את העונה. רוני לוי כבר לא היה יכול להוביל את המועדון וברדה הוא הפיתרון הטוב ביותר. גם על המגרש זה מתחבר טוב: באר שבע חזרה לכבוש ולנצח, היא נזכרה שהיא יודעת לכבוש גם יותר משער אחד במשחק. יש לה את רמזי ספורי בעונת שיא, את ניקיטה רוקאביצה המנוסה בחוד, ואת מיגל ויטור – הבלם הטוב ביותר בליגת העל.
באר שבע רחוקה רק ארבע נקודות ממכבי חיפה, ועם איך שהירוקים נראים כרגע – האליפות בהישג יד. באר שבע משוחררת יותר מאז פיטוריו של רוני לוי, הקבוצה מנצלת הרבה יותר טוב את הכלים ההתקפיים שלה ועם טוטו-טרנר מלא באוהדים אדומים הכל אפשרי.
הרבה סמלים נכשלו כשירדו לקווים, אבל ברדה הוא קצת שונה מהם. אף אחד לא יכול לכעוס עליו בבאר שבע אחרי מה שהביא לקבוצה, שצריכה לבנות פסל שלו מחוץ למגרש. אבל יש לו הזדמנות לקבל עוד פסל: הפעם כמאמן. כמו שיש שחקנים שנכנסים להיכל התהילה של ה-NBA פעמיים (פעם כשחקנים, פעם כמאמנים), גם ברדה יכול לעשות זאת בבאר שבע. הרוח שלו כבר עושה טוב למועדון, והיכולות הטקטיות פחות משנות בשלב הזה של העונה. מה שצריך זה פשוט לנצח, ומי כמו ברדה יודע מהי ווינריות.
גם למכבי חיפה יש ווינר משלה, קוראים לו ברק בכר. לבכר יש ארבע אליפויות בקריירה הקצרה שלו. הוא לא היה שחקן אגדי כמו ברדה, אבל הוא כבר עכשיו מאמן אגדי. מכבי חיפה שלו מגמגמת, אבל הצליחה לגרד את ה-0:1 הקטן על בית"ר רגע לפני הפלייאוף. לחץ לפני המאני-טיים של העונה זה דבר שבכר מכיר היטב: בעונה שעברה הוא גבר על מכבי ת"א במרוץ צמוד, בעונת 2015/16 הוא גם שרד מותחן מול הצהובים וסיים עם אליפות במחזור האחרון. הוא רק צריך למצוא את הניצוץ, איזה שחקן נוסף שיתעלה מלבד עומר אצילי. חיפה פותחת את הפלייאוף מול הפועל תל אביב, יריבה יחסית נוחה. היא ניצחה אותה פעמיים בעונה הסדירה, היא אמורה לנצח גם עכשיו. זה הזמן של מכבי חיפה לחזור לשחק כדורגל של אלופה.
מלאדן קרסטאיץ' יכול לחשוב שהוא פחות או יותר עשה את שלו, הוא החזיר את מכבי ת"א למאבק האליפות. הצהובים שוב רלוונטיים בצמרת, והמסורת שהחלה בעונת 2012/13 לא נשברה. אבל הוא צריך להיזהר ממה שקרה לפטריק ואן לוון בעונה שעברה. גם ההולנדי החזיר את מכבי ת"א לחיים, אבל בפלייאוף כשל לחלוטין. לקבוצה נגמר האוויר והיא איבדה את האליפות.
הצהובים מגיעים לפלייאוף אחרי שבעה ניצחונות רצופים, והם בכושר הכי קטלני בליגה. על הצמד יובאנוביץ'-פריצה נכתב מספיק. הבעיה היא שמכבי ת"א לא יכולה לאבד נקודות אם היא רוצה לקחת אליפות, ביום אופטימי במיוחד זה נראה אפשרי. היא פוגשת את בני סכנין אותה לא ניצחה העונה. סכנין מול מכבי ת"א בפלייאוף מחזיר אותנו ישר למהומות ב-2015/16 שאפשר להגיד שעלו למכבי ת"א באליפות אז, גם הפעם צפוי להיות לצהובים קשה מאוד.
נוף הגליל רוצה להישאר בליגה, זה קשה מאוד. אבל היא קיבלה מתנה: משחק מול מ.ס אשדוד במחזור הראשון של הפלייאוף התחתון. הקבוצה של רן בן שמעון בכושר גרוע במיוחד, היא לא חשבה שהיא תהיה במאבקי תחתית אבל ההפסדים מצטברים והפער מהקו האדום עומד על שש נקודות בלבד. פתאום זה מסוכן. הולך להיות קרב חפירות בי"א.
