בעוד שבימים אלה עיני העולם כולו נשואות אל משחקי המונדיאל, הזירה הדיגיטלית מציגה במקביל את הגרסה המעודכנת של המאה ה-21: "מונדיאל הגיימינג". בנובמבר הקרוב צפויה להשתתף נבחרת ישראל בטורניר ה-Esports Nations Cup, גביע האומות בספורט אלקטרוני, בה צפויות להשתתף למעלה מ-100 מדינות מרחבי העולם בסעודיה. נבחרות לאומיות יתחרו תחת דגלן והמנונן הלאומי בפורמט המדמה את גביע המונדיאל.
העוצמה של אירוע זה מקבלת משנה תוקף נוכח סכומי הפרסים האדירים, כאשר הנבחרות יתחרו על קופה כוללת של כ-20 מיליון דולר - נתון המציב את הטורניר בשורה אחת עם אירועי הספורט היוקרתיים ביותר בעולם בהשקעה ענקית של ה-EF ESPORTS Federation שהוקם על מנת לאגד את ענף הספורט האלקטרוני הבינלאומי עבור מועדונים ונבחרות לאומיות בהשקעה חסרת תקדים, לה שותפים קרן העושר הסעודית וחברות מסחריות מהגדולות בעולם. בעוד שהייצוג הישראלי בשטח הוא עובדה קיימת, המבנה הממסדי בישראל טרם השלים את ההתאמות הנדרשות כדי להכיר בענף זה כספורט מוכר.
גיימינג
(צילום: gettyimages)
ענף הגיימינג העולמי צפוי להגיע לשווי של כ-236.9 מיליארד דולר, עם קהל צופים גלובלי של כ-600 מיליון בני אדם. ישראל אינה נותרת מאחור במגמה זו, כאשר תעשיית הגיימינג המקומית מניבה הכנסות שנתיות של כ-10 מיליארד דולר ומעסיקה כ-15,000 עובדים. הפער הנוכחי בין עוצמתה הכלכלית של תעשיית הפיתוח והישגי השחקנים בתחום הספורטיבי בזירה הבינלאומית לבין המעמד החוקי שלו בישראל מייצר קושי תפעולי ותקציבי. לפי דירוגים רשמיים שהתפרסמו בחודשיים האחרונים, ישראל היא המדינה המדורגת מקום ראשון בעולם בקאונטר-סטרייק תחרותי (לפי ביצועי השחקנים הישראלים במועדונים ברחבי העולם), מענפי הספורט האלקטרוני הפופולריים בעולם. וכל זאת בזמן שכיום, הספורט האלקטרוני פועל ללא הכרה רשמית של משרד התרבות והספורט, מצב המונע מהנבחרת הלאומית גישה למעטפת מקצועית ולוגיסטית לה זוכה כל ענף ספורט מסורתי אחר.
כדי להבין את הפוטנציאל המוחמץ, כדאי להביט במדינות שכבר אימצו מודלים מתקדמים של אסדרה. דרום קוריאה נחשבת לחלוצה בתחום, כאשר ההכרה הממשלתית והארגונית בה החלה כבר לפני למעלה מעשור. האסדרה שם כוללת הכרה רשמית בליגות ובשחקנים, הקמת מועדוני אימון מסודרים וקביעת כללי שידור וחסויות. מבחינה מעשית, הדבר יצר מסלולי קריירה ברורים לשחקנים, הכנסות יציבות ושילוב מערכי אימון ולימוד התורמים לשימור הטאלנט הלאומי. באופן דומה, סינגפור החלה בשנים האחרונות, ובדגש על המהלכים המואצים בין 2020 ל-2026, לנסח מדיניות תומכת הרואה ב-Esports ענף כלכלי וספורטיבי אסטרטגי. הממשלה שם מעניקה תמריצים למשיכת טורנירים בינלאומיים והקלות רגולטוריות לגיוס השקעות, מה שמגביר את היציבות העסקית בענף ומאפשר למארגנים ויזמים למנף את הפעילות לצמיחה כלכלית משמעותית.
ערב הסעודית הקימה קרן השקעה של 50 מיליארד דולר לענף הגיימינג, במסגרתו המדינה עוברת תנופה אדירה של פיתוח משחקים וספורט אלקטרוני, הכוללים אירוח אליפויות רבות של ESPORTS בריאד, וגם פתיחת משרדים של חברות הגיימינג הגדולות בעולם במדינה.
מעבר להיבט הכלכלי, הספורט האלקטרוני מהווה גשר שמפגיש מתחרים וקהל צעיר מכל העולם עם ישראלים בפעילות שמתעלה מעל הבדלי שפה, תרבות, דת או פוליטיקה. ועבור רבים בעולם ששומעים רבות על ישראל ואף פעם לא פגשו באף ישראלי, זאת הזדמנות להכיר, להתחבר ולבנות שותפויות וחברויות חדשות שלא היו אפשריות עד ממש לאחרונה. ללא הסדרה ממלכתית, ישראל מחמיצה את ההזדמנות לייצר את הקשרים האלה בין צעירים בכל העולם לישראלים.
החסם העיקרי להסדרת הענף טמון בלשון חוק הספורט הישראלי, שנוסח בתקופה שבה פעילות תחרותית דיגיטלית לא הייתה קיימת. החוק כיום מחיל קריטריונים רפואיים וארגוניים שנועדו לענפי ספורט פיזיים, ואינם רלוונטיים לאופי המאמץ הנדרש בספורט האלקטרוני, כגון סיבולת מנטלית ומהירות תגובה פנומנלית.
הקיפאון בהסדרת הענף מותיר את ישראל מאחורי מדינות רבות שכבר עידכנו את חוקיהן והתאימו אותם למציאות של המאה ה-21. הסדרה רשמית היא המפתח למיצוי הפוטנציאל הלאומי, והיא אינה דורשת בהכרח הקצאות תקציביות חריגות, אלא בעיקר עדכון רגולטורי שיאפשר החלת פיקוח וקביעת סטנדרטים מקצועיים. השתתפות נבחרת ישראל בגביע האומות הקרוב היא הזדמנות לבחון מחדש את המדיניות, ולהעניק לספורטאים את ההכרה והכבוד המגיעים להם בזכות הישגיהם הכבירים.
*הכותב הוא יו"ר העמותה לגיימינג תחרותי בישראל
גם אתם רוצים להיות פרשנים? איך זה עובד? פשוט מאוד: כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ Word לכתובת: kick@ynet.co.il, בצירוף שם מלא.
אורך הטקסט הרצוי: 250–800 מילים.
אין לצרף תמונות, טבלאות או גרפים.
אם הטקסט מתייחס לאירוע עתידי – שלחו אותו מספר ימים מראש.
