גם בחלומות הפרועים ביותר של הילד משעריים – זה שהתאמן לבד בשעות הלילה מול קירות המגרש החשוך בשכונה הרחובותית – הוא לא דמיין שבגיל 21 ייכנס בשערי יוהאן קרויף ארנה, יחלוף על פני דיוקנאות של אגדות כדורגל, ויקבל לידיו את אחת החולצות הנחשבות ביותר בכדורגל האירופי, עם המספר 10 של איאקס.
ביום חמישי נחת גלוך בבירת הולנד, בטיסה פרטית שיצאה מזלצבורג – התחנה האירופית הראשונה שלו במשך שנתיים וחצי. איאקס שילמה עליו סכום עצום, אחת מהעברות השיא שלה ואחת הגבוהות בתולדות הכדורגל הישראלי: 14.75 מיליון יורו, שעשויים להגיע עם בונוסים עד ל־17.25 מיליון.
ביום שישי בבוקר עבר גלוך בדיקות רפואיות וחתם על חוזה לחמש שנים, שבמסגרתו יקבל שכר של 1.2 מיליון יורו לעונה, עם בונוסים אפשריים של עד חצי מיליון יורו נוספים.
אף ששחקנים ישראלים כמו יוסי בניון, רוני רוזנטל ואבי כהן ז"ל שיחקו במועדונים נחשבים יותר ובליגות בכירות יותר מהליגה ההולנדית (הממוקמת שישית באירופה), מה שמייחד את המעבר של גלוך הוא המעמד המיועד לו. הוא מגיע למועדון פאר אירופי, כשהוא נושא את כאמור המספר 10 על גבו, ובחר שייכתב על חולצתו "אוסקר" – סוג של אמירה שמביאה איתה אחריות וציפיות אדירות.
המספר החזק
לא מדובר בעוד רכש של איאקס, אלא בשחקן שאמור להנהיג, לייצר, להבריק. עבור זר ממדינה קטנה כישראל, מדובר בכבוד אדיר, אבל גם באתגר של ממש. "אני מבין שללבוש מספר כזה זה הרבה לחץ. אני צריך לעמוד בו ולשחק טוב. זה מספר שלבשו אגדות כמו דושאן טאדיץ' שהיה מנהיג ענק פה והאוהדים העריצו אותו", אמר גלוך.
הקשר, בליווי אביו מקסים וסוכניו רפאלה פימנטה, המייצגת בין היתר את ארלינג הולאנד, ועו"ד שחר גרינברג, נפגש כבר לפני ההצגה הרשמית עם המאמן ושחקן העבר ג'ון הייטינחה, שזכה באליפות בעונה שעברה כעוזרו של ארנה סלוט בליברפול, והבהיר לגלוך את החשיבות שלו במערך ההתקפי של איאקס.
גם המנהל המקצועי, אלכס קרוס, התעקש להחתים את הישראלי, וליווה את התהליך מקרוב עד לסגירת העסקה. לאורך כל היום תיעד צוות הצילום של איאקס את גלוך מקבל את חולצתו, נכנס לחדר ההלבשה הגדוש בהיסטוריה ובסמלים, ויורד לכר הדשא, שממנו ישקיף על היציעים שיארחו אותו בליגת האלופות.
"מרגיש שאני חי בתוך חלום", חזר גלוך ואמר לאורך יום הצגתו. "אני מתרגש מאוד להתחיל לשחק כדורגל במקום כזה. ברגע שאיאקס הגישה הצעה, ידעתי שזה המקום שבו אני רוצה להיות. היה לי ברור שאקבל כאן כל מה שאני צריך, לכן ההחלטה הייתה פשוטה עבורי. ההיסטוריה, האוהדים, כמות התארים. תמיד אהבתי את איאקס, צפיתי במשחקים שלה עוד כשהייתי ילד וחלמתי לשחק באצטדיון הזה. גם כששיחקתי במכבי ת"א היו מגעים עם איאקס. רציתי לבוא, אבל אז יצא שעברתי לזלצבורג. עכשיו זה קורה. זה מועדון ענק ואני מאמין שאוכל לעשות כאן דברים גדולים".
גלוך אף שיתף בציפיות שלו מעצמו: "אני שחקן התקפי שאוהב לכדרר, למסור, ליצור מצבים, להביא אנרגיה ולהשפיע על המשחק. חשוב לי לא לשחק לבד, אלא להיות חלק מקבוצה. התקשורת עם שאר השחקנים חשובה לי מאוד. אני רוצה לשחק ברמה של איאקס, של ליגת האלופות. תארים הם מה שחשוב באמת בכדורגל. המטרה האישית שלי? 15 שערים ו־10 בישולים לפחות".
מצית את הדמיון
אם בזלצבורג גלוך נהנה מאנונימיות יחסית בעיר רגועה, הרי שבאמסטרדם הוא נכנס למרכז הבמה – עיר שנושמת ומקדשת כדורגל. החשיפה שיקבל לא תהיה רק מקצועית, אלא גם תקשורתית, וקהילת היהודים והישראלים בעיר כבר מתכוננת לתמוך בו וללוות אותו מקרוב.
התקשורת ההולנדית הגיבה בהתלהבות להחתמה. "איאקס סוף־סוף הבטיחה את הרכש הגדול ביותר שלה הקיץ, אחד היקרים בתולדותיה ואחד מהכישרונות הבולטים באירופה", נכתב בטלחראף. "יש לו טכניקה מרשימה, ראיית משחק ואינטליגנציית משחק, גלוך עשוי להחזיר את איאקס לצמרת ההולנדית והאירופית".
מי שיכול לנשום לרווחה ולחגוג את העסקה הוא האב מקסים, שניהל את התהליך והמו"מ מביתו ברחובות. "אלו היו החודשיים הכי מעייפים שעברתי", הוא שיתף.
כבר בינואר היה ברור כי גלוך יסיים את דרכו בזלצבורג, מועדון שלא הצליח לשחזר את הישגיו ולא זכה בשתי העונות האחרונות באליפות. הוא אף ויתר על הזדמנויות לעבור לאיאקס בחורף האחרון, מתוך הבנה והבטחה כי הקיץ יוכל לקבל תנאים נוחים יותר במועדון ההולנדי. זלצבורג, שחלמה על סכום מכירה של 25 מיליון יורו, הבינה מהר מאוד שמדובר במחיר שאינו ריאלי.
המטרה של גלוך הייתה לבצע קפיצה לליגה בכירה יותר מזו ההולנדית, בדגש על הבונדסליגה. כל ההחלטות עד כה סביב גלוך התקבלו על פי קו ברור של ניהול קריירה אחראי, כשהאב העדיף יציבות והתפתחות הדרגתית – ובשל כך בחר בזלצבורג כתחנה ראשונה באירופה, ולא נענה לפיתוי להצטרף לברצלונה או לפרמייר־ליג.
לא רבים יודעים, אך בתקופת האימון של אריק טן האח במנצ'סטר יונייטד, גלוך היה קרוב למעבר לשדים האדומים, אך זה לא קרה, ובקיץ האחרון לא התקבלו הצעות רשמיות מהאי הבריטי.
בשלב מסוים שכר גלוך את שירותיה של סוכנת העל הברזילאית, פימנטה, שידועה בקשריה עם שחקנים בכירים ובקרבה לליגות האיטלקית והפורטוגלית. מועדונים שונים הביעו עניין, בהם פורטו, שבחרה בסופו של דבר לשמור את כוכבה הצעיר, רודריגו מורה.
למרות הקשר של זלצבורג ללייפציג, שנמצאת אף היא בבעלות קונצרן רד בול, אופציית המעבר לקבוצה הגרמנית ירדה מהפרק. פנייה נעשתה, אך כשהתברר כי איאקס נכנסה לתמונה, גלוך לא רצה לשמוע על שום הצעה אחרת. הרצון להיות שחקן מרכזי בקבוצה ולקבל את המספר 10, הכריע.
החברים מהנוער
קבוצות איטלקיות רבות עקבו אחרי גלוך, אך ההתנגדות הפוליטית לישראל שיחקה לרעתו. אפילו בקומו, שם ססק פברגאס רצה להביאו, נדחתה העסקה על ידי הבעלים האינדונזי מהסיבות הידועות. יובנטוס בחנה, אך ההצעה הרצינית ביותר הגיעה דווקא מרומא, שעל פי אביו של השחקן הייתה מוכנה לשלם סכום גבוה משמעותית מזה של איאקס, אך האחרונה היא זו שפעלה באופן ממוקד וסגרה עסקה.
גם עם איאקס הדרך לא הייתה פשוטה. בתחילת יוני נשלח מסר ראשוני למשפחת גלוך, כי המועדון רוצה לתקן את פספוס העבר ולא ייתן להזדמנות הזו לחמוק. בתחילה הוצע לשחקן שכר שנחשב למעליב, זהה לבסיס שקיבל בזלצבורג (600 אלף יורו), אבל לאחר מו"מ ההצעה עלתה ל־900 אלף ובהמשך ל־1.2 מיליון יורו, כאמור לפני תוספות. בשבוע שעבר, עם קבלת האור הירוק, העסקה נכנסה לשלבים מתקדמים, אך גם אז נדרש לילה שלם כדי לסגור את נושא המענקים.
אגב, גלוך יפגוש במהלך העונה שניים מחבריו לנבחרת הנוער של אופיר חיים: סתיו למקין בטוונטה ותאי עבד באיינדהובן.
פורסם לראשונה: 01:30, 03.08.25
