משחקי כדורסל גדולים, של קבוצות עם סגלים עמוקים ואיכותיים, הם שילוב של ריצת מרתון וריצת שליחים. לכל רגע יש משמעות, אסור ליפול לפיגור גדול מדי – אבל גם צריך לחלק נכון את הכוחות והמשאבים, כל פעם מצטרף למערך עוד גורם איכותי, ואז עוד אחד ועוד אחד, אתה מנסה לעשות הפתעות טקטיות, ולאחר מאבק מלא זיעה, שריטות ומאמצים, הכל מוכרע ברגע האחרון.
המשחק הנהדר אתמול בין הפועל ת"א לפנאתינייקוס הראה למה כל שחקן בסגל של הפועל חשוב ומשמעותי. כל מי ששיחק, תרם משהו. לכל מי שהיה קצת פחות טוב בשלב כלשהו – היה מחליף ראוי. ליוואי רנדולף קלע שלוש נקודות, קיילר אדוארדס לא קלע בכלל, אבל יכול להיות שבלי הדקות שלהם שחקני המפתח של הפועל היו מגיעים טיפה יותר עייפים לרגעי ההכרעה, והסוף היה שונה. שלא לדבר על טאי אודיאסי, שחקן שנמצא לרוב מחוץ לשיח, היה חסר במשחק הקודם שנגמר גרוע מאוד, ואתמול היה הג'וקר שעשה את ההבדל עם 12 נקודות ועם הגנה אדירה על מתיאס לסור, שחזר מהפציעה יותר רזה ופחות מפלצתי מבעבר, ופשוט לא הצליח לנער מעליו את אודיאסי בצבע.
מנגד, היוונים חסרו שחקן מפתח: ג'ריאן גרנט. מדובר באחד שלא נמצא באור הזרקורים, אבל במובנים רבים הוא האיש שמחבר שם הכל. מוביל כדור כשצריך, קולע כשצריך, שומר נהדר, יכול לשחק בשלוש עמדות. כמו אלייז'ה בראיינט, אם כי דגם טיפה פחות משוכלל. בשל היעדרותו המשחק של היוונים היה פחות מאורגן, העומס על קוסטאס סלוקאס היה גדול יותר, הוא הגיע עייף לדקות הההכרעה, ובין היתר בגלל זה הקבוצה שלו הפסידה. כן, כל שחקן חשוב, בטח ובטח שחקן חמישייה. ואגב בראיינט, צריך להגיד את זה: אין כנראה ביורוליג שחקן שיותר משמעותי לקבוצה שלו. הפועל כשהוא היה פצוע והפועל מאז שהבריא זה שני סיפורים שונים לחלוטין.
היוונים, צריך לומר, מזכירים במובן מסוים את הפועל. הם מתמקדים במשחק של עצמם ופחות מנסים לנצל נקודות חולשה של היריבה. הכוכבים שלהם לקחו אחריות והלכו למהלכי אחד על אחד מול השומרים של הפועל, וכתוצאה מכך ראינו קרבות מאוד מעניינים בין שני שחקני התקפה אדירים, צ'אדי עוסמאן וקנדריק נאן, לבין שלושה שחקני הגנה מצוינים, בראיינט, קולין מלקולם ואנטוניו בלייקני. מה היוונים לא עשו? את מה שרוב הקבוצות באירופה כן עושות מול הפועל: חסימות שנועדו להוציא את דן אוטורו מחוץ לצבע. וכשלא עושים את זה, ההגנה של הפועל יודעת להתמודד עם רוב מה שמפילים עליה, אפילו מול קבוצה עתירת כוכבים כמו פנאתינייקוס.
שני המאמנים עשו אתמול הפתעות אחד לשני. בשלב כלשהו לארגין עתמאן נמאס מההרכבים הכבדים שלו והוא שיחק עם הרכבים נמוכים מאוד, כשווילי הרננגומז בעמדה מספר 5 ונייג'ל הייז דיוויס בעמדה 4. בדקות האלה הם שיחקו מהר, קלעו טוב יותר, חדרו המון, ובגלל הבלגן שנוצר גם לקחו הרבה ריבאונד התקפה.
הפועל נקלעה לפיגור דו ספרתי, ודימיטריס איטודיס הגיב עם חמישייה סופר נמוכה שכללה את כריס ג'ונס, בלייקני, בראיינט, מלקולם ואודיאסי. האדומים השיגו סלים יותר קלים (לא שיש סל קל של בלייקני, פשוט הקשה שלו זה הבלתי אפשרי של אחרים), חזרו במהירות, יצרו יתרון, ולמרות שבדקה האחרונה פנאתינייקוס לקחה הרבה יותר מדי ריבאונד התקפה, הקליעות לא נכנסו לה והפועל זכתה בניצחון חשוב ויוקרתי, 88:92.
הקבוצה מדורגת כרגע במקום הרביעי, עם 21 ניצחונות ו-13 הפסדים. המשחק אתמול הרחיק אותה מפנאתינייקוס, שנמצאת במקום השביעי עם 20 ניצחונות ועם 15 הפסדים, מאזן זהה לברצלונה שבמקום השמיני, אשר הפסידה אתמול לז'לגיריס.
לא ניצחון קל למכבי
גם מונאקו שבמקום התשיעי והכוכב האדום שבמקום העשירי הפסידו אתמול, מה שקירב את מכבי ת"א לתמונת הפלייאין. הצהובים ניצחו אתמול את אנדולו אפס 89:103, הם במקום ה-11 ויש להם מאזן של 18 ניצחונות ו-16 הפסדים. לכוכב האדום ולמונאקו יש אותו מספר הפסדים וניצחון יותר. המשחק החסר של שתי התל-אביביות הוא אחת נגד השנייה. זה עשוי להיות משחק שיקבע המון לשתיהן.
הניצחון של מכבי היה לא קל. אנדולו אפס אומנם חסרה כמה שחקני מפתח, הבולט ביניהם שיין לארקין, אבל מאחר שמכבי חסרה את איפה לונדברג זה באמת לא תירוץ. הטורקים הובילו בפתיחה 9:19 הודות לברייס דזר הדי אלמוני ויעיל מאוד, שטחן את מכבי בקלילות מתחת לסלים. כרגיל בתקופה האחרונה, החמישייה השנייה הובילה מהפך, וכשג'יימי קלארק חזר למגרש כשלידו ג'ון דיברתולומיאו - מכבי פתחה יתרון. הפרט החשוב במחצית הראשונה היה שניק ווילר-באב צבר במהלכה ארבע עבירות. דזר השיג את הרביעית שלו בדקה השלישית של המחצית השנייה, וזה היה נפלא עבור מכבי כי השניים האלה היו הבעיות הגדולות שלה לצד ג'ורדן לויד.
במחצית השנייה לוני ווקר נכנס לקצב קליעה מטורף וסיים עם 25 נקודות ב-5 מ-7 מהשלוש. יפה - אבל. ראשית, לאורך דקות ארוכות כמעט אף אחד לידו לא נגע בכדור. ולהבדיל מלויד, רוב הזריקות שלו לא היו טובות, לא כאלה שייכנסו בעקביות מול הגנה טובה יותר משל אנדולו אפס, קבוצה שבאמת לא שומרת על שחקני החוץ: מכבי קלעה 65% לשלוש. נתון מעניין נוסף: 24 מ-24 מהקו. מתכון לניצחון.
מה היה יפה במשחק הזה? ראשית, לא בטוח שגם הסגל שהיה אתמול לטורקים, עם הפצועים, פחות טוב משל מכבי. הם פשוט קבוצה פחות חכמה ועם סף שבירה נמוך יותר. מעבר לכך, חוץ מווקר וג'יילן הורד אף שחקן במכבי לא היה מעל רמתו הממוצעת בשבועות האחרונים. השאר היו בסדר, לא יותר, וזה הספיק. ואם הקבוצה מנצחת בכזה הפרש ביום בינוני שלה, זו בשורה מצוינת עבורה.
