ב-NBA יש מושג שנקרא, בתרגום חופשי, "מצב פלייאוף". הכוכבים מעלים הילוך, שאר השחקנים נזכרים לעשות יותר הגנה, ואפילו הקהל המנומנם מתעורר לחיים ומתחיל לעודד. כולם מבינים שנגמר הזמן לניסויים, עכשיו משחקים על כסף. גם במחזור האחרון בעונה הסדירה של ליגת העל ראינו קבוצות שנכנסו ל"מצב פלייאוף" (חוץ מקריית־שמונה, שיכולה ללכת לים בגדול – וזה נאמר לזכותה). המצב בטבלה מצוין עבור האוהד הנייטרלי, הכל פתוח. עבור שאר האוהדים, זה מבוא להתקף לב.
כל גול קובע, כל בדיקת VAR מלחיצה, כל רגע צריך לבדוק מה קורה במגרש של היריבה. אז רגע לפני שכל משחק הופך להיות "כמו גמר גביע", כמאמר הקלישאה השחוקה, זה הזמן לשאול את השאלות שיכריעו את העונה, לפי סדר חשיבות. בתקווה שהכל יוכרע בדקה ה־90.
5. על פי תהום
האם בני סכנין תרד ליגה?
צריך לומר את האמת, לא מעט אנשים יחגגו אם סכנין תרד ללאומית. היא צברה לעצמה יותר אויבים מספיידרמן. להיות הכי שכונתי בליגת הקומבינות זה הישג גדול, חבל שהפרס תמורתו הוא נשירה. המאמן החדש מנחם קורצקי הוא בעל ניסיון בקרבות תחתית, זה כולל גם לרדת ליגה. השילוב בין קבוצה עם ניהול של גנון למאמן שמחליף קבוצות בקצב שבו ארמנד דופלנטיס שובר שיאי עולם – עלול להיות טרגי. מצד שני, טרגדיה של אחד היא קומדיה בשביל אחרים. סכנין היא הסיבה שאשדוד וחדרה לא הרימו ידיים. אשדוד שיחקה בסמי עופר כאילו היא ברצלונה, חדרה קמה מהקבר כמו אנדרטייקר ועשתה חיים קשים למכבי ת"א. הפרחים לאבו יונס.
4. שתי גדות לירדן
באיזה כושר נמצא ירדן שועה?
אם בשביל מכבי חיפה מקום שלישי זה כישלון, עבור בית"ר ירושלים זאת סיבה לחלום על אליפות בעונה הבאה. המאבק על התואר העונה עשוי להיות מוכרע בהתאם למצבו של שחקן שבכלל לא משחק אצל אף אחת מהטוענות לכתר. ירדן שועה הוא ההבדל בין טדי מנומנם לבין טדי מלא. הוא ההבדל בין עונה נחמדה במקום הרביעי לעונה חלומית עם מקום שלישי וזכייה בגביע. בית"ר מגיעה לפלייאוף הזה כשיש לה רק מה להרוויח. בשבילה זה כרטיס כניסה לדיסנילנד, עבור מכבי ת"א ובאר-שבע להגיע לטדי זה התקף חרדה משולב בזיעה קרה. את התיקו מול באר־שבע בית"ר השיגה עם שועה כמחליף, מה היא תשיג בפלייאוף העליון כשהוא יהיה בכושר מלא?
3.בור ירוק
מה נסגר עם מכבי חיפה?
למה גיא מלמד לא פותח באופן קבוע בהרכב? למה ברק בכר נראה כועס? איך קורה שמפסידים לאשדוד בבית? נראה שמישהו חתך למכבי חיפה את הבלמים והיא צריכה להגיע לסוף העונה בלי להתרסק לחלוטין. מקום שלישי זה כישלון, מקום רביעי זה כישלון גדול. מה שנשאר לבכר זה להשיג את הכרטיס לאירופה. הרבה אומרים ש"זאת לא מכבי חיפה" ו"זה לא ברק בכר", ועוד לא דיברנו על קלישאת "חייבים להתעורר!". זה סוג של הכחשת המציאות. כאילו יש איזה כפתור שיחזיר אותנו ל־2022. ב־2025 גם המקום השלישי בסכנה. השאלה מה עושים כדי לא להפוך את המצב לגרוע יותר. בכר יצטרך להעלות הילוך בפלייאוף כדי שבשנה הבאה נשאל: "האם בכר חזר להיות קוסם?"
2. שובר שוויון
מי יהיה הזהבי של מכבי ת"א?
יש שחקן אחד בליגה עם קבלות בזמן פלייאוף, שזכה לכינוי "הווינר הכי גדול בכדורגל הישראלי" – ובצדק. כי פעם היריבות היו רועדות כשהכדור היה אצלו בדקה ה־90. אבל מעמדו של ערן זהבי ספג מכה משמעותית, ואם לא הספיק הסיפסול הקבוע במכבי ת"א – הגיע הראיון ההזוי שבו הפריח תיאוריות קונספירציה. זהבי הפך לאחד ש"רק שואל שאלות", אבל כאלה שקשורות לחייזרים ולא לכדורגל. בהנחה שזה נשאר כך והוא לא הופך לאבי נימני גרסת 2002/3, מישהו אחר יצטרך לקחת את הקבוצה על הגב. דור פרץ? מעולה, אבל מחמיצן. ווסלי פטאצ'י? צעיר מדי. דור תורג'מן? כוכב בהתהוות, אבל לא יציב. נשארנו עם זהבי, השאלה אם המאמן ז'רקו לאזטיץ' בכלל מתכוון לספור אותו.
1. מבחן כוח
האם באר-שבע באמת "בלתי שבירה"?
היא נתנה לעצמה כינוי "הבלתי שבירה", אבל בטדי איבדה נקודות יקרות במאבק. החילוף של קינגס קאנגווה בדקות ההכרעה מול בית"ר ירושלים מרמז שמישהו פה מאמין בכוח המיסטי של הקבוצה בטרם זכתה בתואר. המאמינה האדוקה ביותר בעין הרע (ע"ע "עמה יעמיק") הכניסה שמפניות למקרר. הייתה תחושה
שבאר־שבע נמצאת במצב שבו הכל הולך לה, אבל "הבלתי שבירים" עדיין פריכים בדקות מסוימות. עוד תיקו אחד – והלך המקום הראשון. הפלייאוף יוכרע בזכות היכולת של קאנגווה לכבוש ולבשל, ופחות על ניסים של שחקני הספסל. החדשות הטובות הן שבאר־שבע שיחקה את הכדורגל הכי טוב העונה, ובפער. היא רק צריכה איזה רענון קטן, כמה דקות טובות של יורי מדיירוש, ויהיה בסדר.
פורסם לראשונה: 01:30, 13.03.25
