לתת MVP לשיי גילג'ס-אלכסנדר זה המאמץ האחרון של הליגה להתכחש ולהתייחס לוויקטור ומבניאמה כמו אל אדם רגיל. כזה שאפשר לחשוב ברצינות אם מישהו ראוי ממנו, על בסיס סטטיסטיקה או על בסיס עניינים ברי־השוואה כמו הקבוצה איתו ובלעדיו. רק עוד רגע אחד שבו נחלוף על פניו של החייזר ונעמיד פנים כאילו הוא "עוד לא שם". הסתיים הטקס - והחייזר שבר אגרטל על הראש. פעם חמישית השנה.
כולנו מכחישים, אגב. מווסתים את קצב חדירת השינוי. "יש למינסוטה קצת סיכוי" או "אוקלהומה סיטי תצטרך את הולמגרן", "גם החלום נתן בראש ל־MVP" - אלו כולם ניסיונות לקשור את וומבי לסיפור שכולנו מספרים, לנסות לשכנע את עצמנו שזו לא אנומליה מוחלטת.
אם אתם מנסים לפתור את בעיית וומבי בראש, אז גם אתם במאמצי הכחשה. דאבל־טים? אולי למנוע כדור? גארד זריז רגליים? להתיש, להרחיק מהסל, פציעה? אולי השנקל שלי: "אם שאק היה פה... הלך על וומבי?". אם נצליח בראש, אולי יש תקווה, אבל אני לא בטוח שיש. גם כי הוא מציאות, וגם כי אתם כבר יודעים. כולנו ראינו ויודעים.
אם הוא בריא, והוא לא צרפתי מדי בנפשו - הליגה שלו. תיפרדו לשלום מהנבואה, מהתחרותיות, מהתקוות הקטנות להפתיע. תיפרדו לשלום מהאשליה. אם הכול ילך כשורה, זה יהיה מגעיל, ויעלו שאלות פילוסופיות לגבי המשחק, תחרותיות ומה תכלית המשחק - כל משחק - כשמופיע שובר שוויון שאין דרך לקזז.
כנער בגובה 1.80 שאהב לשחק קרוב לסל, ראיתי את עצמי נפרד מהמשחק ואת הגבוהים ממני ממשיכים לחלום. תקופה שנאתי את המשחק שכל כך אהבתי, בגלל שהרגשתי שזה לא הוגן. אין עוד משחק שמציב קטגוריה פיזית כל כך אכזרית. רק גבוהים יכולים לשחק בטופ - איזו טריקת דלת. זו הסיבה, לדעתי, שהכדורגל פופולרי יותר, כי הוא חלום נגיש.
גם היום, כשבא לי לפנטז - "ברק עם הכדור... סטרוס עליו... 5 שניות..." - אני נעצר. נמוך מדי. אז אולי הקארמה באה לנשוך למשחק את האף, ואולי קצת מגיע לו. וומבי הוא נקמתם של כל הנערים שהמשחק הגדיר "קטן מדי לעמדה". עכשיו כולכם קטנים מדי לכל עמדה.
ניצחו את פריים שאק ואת פריים סטף ואת פריים קובי. מייקל ירק דם - וזה מה שהפך את הניצחונות שלהם להתעלות אנושית. מה אם הגיע שחקן שלא צריך להתעלות, ושאין דרך להתעלות עליו?
"חייזר" הם קראו לו, ולא ידעו כמה דייקו. הוא לא משלנו. מוגזם? אולי מוקדם מדי לקבוע. ואולי גם זו הכחשה.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? איך זה עובד? פשוט מאוד: כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ Word לכתובת: kick@ynet.co.il, בצירוף שם מלא. אורך הטקסט הרצוי: 250–800 מילים. אין לצרף תמונות, טבלאות או גרפים. אם הטקסט מתייחס לאירוע עתידי – שלחו אותו מספר ימים מראש.
