קן קארטר הוא אחת הדמויות הכי אהובות עליי בעולם הקולנוע. שחקן הכדורסל לשעבר בבית הספר בריצ'מונד חוזר על תקן מאמן לקבוצה שמרבה להפסיד ולא מרשימה אף אחד, וישר שם את כל הקלפים על השולחן: הלימודים לפני הכל, תהיה רמה של איכות וכבוד בקבוצה, ומי שלא מוכן שלא יחתום על החוזה ויצא מהקבוצה. מיד אחד הקלעים הבכירים טימו קרוז לומד את זה על בשרו, ופורש מהקבוצה, ואחריו פורשים שני השחקנים המצטיינים ביותר. "אלו היו שני השחקנים עם הכי הרבה נקודות שנה שעברה", אומר אחד השחקנים. "אז כנראה יהיה לנו קלע מוביל אחר השנה", מגיב קארטר ומתחיל את האימון. הקבוצה המשיכה לעונה מבטיחה והכי מוצלחת שלה מזה שנים רבות, אולי אי פעם.
נכון, פוצ'טינו וראנגניק הם לא בסרט הוליוודי שבסופו הכל עובד, והקבוצה מתגברת על כל הקשיים וזוכה באליפות, אבל הסיטואציה דומה לתחילת הסרט "המאמן קארטר". הקבוצות לא עומדות בציפיות של עצמן בצורה חדה ומשמעית, ואישית אני מתקשה להגיד שמנצ'סטר יונייטד ופ.ס.ז' קבוצות שיכולות ללכת עד הסוף בליגת האלופות, בטח לא בצורה כזאת.
2 צפייה בגלריה
לאו מסי
לאו מסי
לאו מסי
(צילום: גטי אימג'ס)
עכשיו, אפשר להאשים את המאמנים שהם לא מנוסים בעבודה עם קבוצות כאלה עשירות בכסף, כוכבים, ובמקרה של יונייטד, היסטוריה, אבל לדעתי יש כאן שתי דמויות אחרות שאנשים מוכנים להעביר ביקורת, אבל לא מוכנים להודות שהן עושות היום יותר נזק מתועלת. לדמויות המרושעות בסרט של החיים האמיתיים שלנו קוראים לאו מסי וכריסטיאנו רונאלדו.
תקראו לי משוגע, מטורף, בחור פרימיטיבי שמעדיף את פלה, מראדונה וקרויף על פני שני השחקנים הפנומנלים האלה (למרות שאני לא זכיתי לראות את שלושת שחקני העבר הללו משחקים), אבל צריך להיות רציניים. פריז באה לעונה בקול תרועה עם שלישיית התקפה שכוללת את מסי, אמבפה וניימאר, עם די מריה ואיקרדי המצוברח על הספסל, אבל לא משכנעת יותר מדי לא בצרפת ולא באירופה, ובעיר מנצ'סטר צופים בקבוצה התכולה בראש טבלת הליגה בקרב מול היריבה המרה מליברפול, ובליגת האלופות מתקשים לנצח את יאנג בויז ובבית חלש בקושי מסיימים ראשונים.
אם אגיד לכם "ברצלונה", תשעים ותשעה אחוזים מכם יגידו לי ישר שמסי הוא הראשון שעולה לראש, וקשה להתווכח על זה: גדול הכובשים של הקבוצה, הסמל הבלתי מעורער, הבחור שזכה בארבעה גביעי ליגת האלופות מתוך החמישה שיש לקבוצה וזוכה הבאלן ד'אור שבע פעמים, יותר מכל אחד אחר אי פעם. כן, מסי הוא אייקון בעיר הקאטלונית והיה שובר עבור הרוב לראות אותו עוזב בדמעות לבירת צרפת, אבל הוא עזב לא כי לא הייתה ברירה, אלא כי לא היה כסף. מסי רושש כמעט לבדו את אהובת ליבו ברצלונה והיום הם מתקשים לעמוד כלכלית על הרגליים. מסי לקח את הכישרון והחוזה העצום שלו לפ.ס.ז', ונראה כמו הצל של הצל של מה שראינו ממנו. הוא עם 7 שערים בליגה הצרפתית ובליגת האלופות, כמות שהוא פעם היה כובש בעבר בשלושה או ארבעה משחקים, אין כמעט תנועה שלו ללא כדור, וכשהוא מקבל אותו, הוא מרבה לאבד יותר מהרגיל.
אני הרבה מאוד שנים טוען שמסי הוא השחקן הטוב בעולם, בתנאי ששיטת המשחק מתאימה לו, והנה ההוכחה שלי: הוא בקבוצה שונה לחלוטין, שלא בנויה סביבו אלא סביב ניימאר ואמבאפה, והוא מנסה בכוח שהיא תהפוך להיות קבוצה שלו, גם אם הוא לא נראה מעוצבן וכועס.
הזכייה של מסי בבאלן ד'אור היא הבדיחה והשחיתות ללא כסף הכי גדולה שראיתי בכדורגל. מסי מציג עונה נוראית בפריז, וגם בשנה שעברה בברצלונה הוא נראה טוב, אבל לא נהדר, והזכייה שלו עם ארגנטינה בקופה אמריקה מרשימה, אבל כולנו יכולים להסכים שהיורו יותר עניין אותנו ומרשים יותר לזכות בו. לבנדובסקי נתן שתי עונות לא אנושיות, ג'ורג'יניו זכה בהכל פרט לאליפות אנגליה, בנזמה זכה באליפות ספרד על חשבון מסי, הוביל את ריאל לחצי גמר ליגת האלופות וכבש בצרורות, ואני אתן פה את הטענה האישית שלי שאנגולו קאנטה הוא השחקן הכי טוב בעולם היום, ופשוט לא מוערך. כל אלה היו יותר ראויים לזכות בתואר מאשר מסי, אבל היי! זה מסי! הוא חייב לזכות, במיוחד כשהוא עכשיו משחק בצרפת!
מסי נראה משחק בשביל תואר אישי וכסף, ואולי גם מתוך דיכאון שעדיין נמצא מהעזיבה מברצלונה, אבל לא למען ההצלחה, וזה ניכר בסטטיסטיקה, באיכות המשחק, בביצועים הכללים של פ.ס.ז' וקשה היה להתעלם מהתיקו עם קלאב ברוז' ובניצחון על ריאל מדריד בליגת האלופות ובתבוסה לנאנט לפני כמה ימים. מסי פשוט הרס לפריז את המשחקים. הוא רוצה לגעת בכדור אבל לא עושה תנועה על מנת לקבל, לא מנסה להיות חד, ורק לי היה צפוי שמסי יחמיץ את הפנדל מול קורטואה במשחק נגד ריאל? מזל גדול שמבצע אישי של אמבאפה ניצח לצרפתים את המשחק. קבוצה כמו שיש לפריזאים על הנייר אמורה להיות לפחות עם פער של עשרים נקודות מהמקום השני בצרפת, וכרגע הפער זז באזור העשר נקודות, בטוח, אבל לא הכי יציב. מסי חייב לזכות בבאלן ד'אור, לא משנה מה.

רונאלדו: משחקי אגו מיותרים

אוקיי, כאן אני טיפה סובייקטיבי כי אני אוהד ליברפול ולכן אני מעדיף שרונאלדו יישאר היונייטד, רק כדי שהם ימשיכו לשחק רע. החזרה של רונאלדו לקבוצה בה פרץ הייתה אולי אפילו יותר גדולה מהעזיבה של מסי מברצלונה. רונאלדו, הסקורר הכי טוב בהיסטוריה מבחינת מספרים, הבחור שזכה בחמישה גביעי ליגת האלופות, בחמישה באלן ד'אורים, כשרק מסי זכה ביותר, חוזר לקבוצה שכבר רכשה בקיץ את ג'יידן סאנצ'ו, רפאל וראן, קבאני בחוזה חדש וכבר החזיקה בברונו פרננדש, מרכוס ראשפורד, דויד דה חאה ואפילו הארי מגוויר ולוק שואו שעשו יורו לא רע בכלל, כשמות גדולים שהפחידו את רוב הקבוצות באי הבריטי.
2 צפייה בגלריה
רונאלדו
רונאלדו
רונאלדו
(צילום: EPA)
אבל, שמות לחוד, פנטזיה לחוד, ומציאות כל כך לחוד. רונאלדו עדיין כובש בכמויות יפות, בניגוד למסי בפ.ס.ז', אבל הוא מתקשה לקבל את מקומו בקבוצה. כן, הוא השחקן הכי טוב על הנייר, אבל הוא לא הקפטן, אז הוא יעשה מחנה בו הוא הקפטן, הוא לא אוהב את הצעירים, אז הוא יעביר עליהם ביקורת קשה ופחות ימסור להם (לא שהוא מרבה למסור), הוא לא בועט הפנדלים והבעיטות החופשיות, אז הוא יזרוק את ברונו פרננדש לעזאזל ויבעט אותן. ואחרי זה הוא עצבני שהקבוצה לא מתפקדת כמו שצריך כשרוב השחקנים שבורים נפשית בגללו, ולא בגלל ראנגניק או סולשיאר.
מנצ'סטר יונייטד חשבה שהיא זכתה באליפות עם החתמת רונאלדו, שכבר היה רגל וחצי במנצ'סטר סיטי, אבל לא בדקה איך הוא היה ביובנטוס. גם שם הוא השפיע לרעה. דיבאלה נעלם בגללו, בופון לא נראה שמח כשחזר לקבוצה שהוא מזוהה איתה, מוראטה, שהיה נהדר בקדנציה הראשונה שלו ביובה פשוט לא קיבל צ'אנס מרונאלדו, ושלושה מאמנים פוטרו בגללו. רונאלדו אולי בפוטנציאל וביכולת השחקן הכי טוב בעולם, אבל יש יותר מנטו משחק רגל וראש טוב, גם היחסים עם החברים לקבוצה חשובים לא פחות, אולי אפילו יותר מכמה שערים תכבוש אי פעם.
יונייטד מפולגת, רונאלדו מעוצבן יותר מאי פעם, והאוהדים מתפללים שיעזוב. בלי רונאלדו, אני בטוח שסאנצ'ו ישחק יותר דומה איך שהיה בדורטמונד, ראשפורד יהיה יותר שמח ואפילו פרננדש, שכל כך מאושר מהגעת רונאלדו, ישמח יותר וישחק טוב יותר. רונאלדו לא מוכן להקשיב לראנגניק בכלל ולשיטת משחק שלו, כופה על חבריו לקבוצה דברים, מסביר לדה חאה איך מתפקד שוער וכועס שמגוויר קפטן לא מספיק מנהיג, כשרונאלדו עצמו השחקן הכי פחות מנהיגותי שיש היום להציע בממלכה. יונייטד רחוקה שנות אור מהמאבק על האליפות שאליו ציפו בתחילת השנה, נראת רע מול אתלטיקו מדריד ובנס הוציאה מולה תיקו. זה רק עניין של זמן עד שהיא תודח ותהיה לא רלוונטית באנגליה השנה. אפילו ארסנל, טוטנהאם וווסטהאם משחקות יותר טוב ממנה. אני רק מקווה שהוא יישאר ביונייטד כדי שליברפול תנצח אותם גם שנה הבאה. רונאלדו לא בדיוק מקבל את מקומו בסגל של השדים האדומים.
נכון, מסי ורונאלדו כבר לא בני 28 או 31, הם מבוגרים יותר ולא אותם שחקנים קטלניים שהיו פעם, אבל הם לא מוכנים לקבל את זה בשום תנאי. זה בסדר לדעוך ולהיות פחות טוב עם הזמן. זה לגיטימי וקורה לכל ספורטאי טוב וקורה כבר עכשיו לשניהם, אבל משומה אצלם הכחשה היא לא חלק מקבלת האמת, ומה לשעות, הם לא השחקנים הכי טובים בעולם יותר. אמבפה והאלנד כובשים בצרורות, קאנטה מוכיח שהוא השחקן הכי חשוב בעולם בלי לעשות רעש או לכבוש שערים, לבנדובסקי הוא החלוץ הכי חם בעולם, ואפילו דונארומה, סלאח, ואן דייק ודה בריינה יותר טובים לדעתי מהצמד שזכה יחד ב-12 באלן ד'אורים. זה רק עניין של זמן עד שמישהו יניח להם את זה על השולחן, וחבל שככה זה קורה לצמד אגדות שעדיין קיימות.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.