יום מיוחד נרשם היום (רביעי) במשרדי הוועד האולימפי כאשר נבחרת המזחלות של ישראל, שתתמודד באולימפיאדת החורף שתיפתח בעוד תשעה בימים במילאנו וקורטינה, פתחה קמפיין עם מסיבת עיתונאים חגיגית. הסיפור הייחודי סביב הנבחרת מתחיל בספורטאים בשהגיעו מענפים אחרים, כמו אתלטיקה וראגבי, ועשו הסבה קיצונית לענף החורף. ספורטאי הנבחרת הם אדם אידלמן, המייסד, אורי זיסמן, ארד פוארסה, עומר כץ ומנחם חן.
מדובר בהישג מרשים של נבחרת המזחלות, שתתחרה במשחקי החורף למרות שקמה בשנת 2019 והתחברה למעשה רק ב-2024, כלומר לפני פחות משנתיים.
אידלמן, שמלבד היותו מתחרה גם כספורטאי יחידני מממן את הפרויקט, לא הסתיר את התרגשותו מהדרך לאירוע השיא באיטליה: "לפני 12 הקבוצה של ההוקי באו אליי באוניברסיטה ואמרו לי שאני יכול להתחרט. חשבתי האם זה החלום שלי? להיות בהוקי? אני ציוני מ-2006. ממלחמת לבנון השנייה החיים שלי הלכו לכיוון נורא, המשפחה ואני בזבזנו את הקיץ במקלטים. שם, התחלתי לרקום חלומות ומטרות. ישראל הצילה אותי, אז אני אייצג אותה. רציתי משהו משמעותי, וזה התחיל בסרט 'ג'מייקה מתחת לאפס'".
עוד אמר: "להקים קבוצת מזחלות שתגיע לאולימפיאדת החורף, זה גם מסר לילדים. זה צריך להיות הסיפור, למרות החום, אפשר לעשות הכל. ב-2018 הכרתי את אורי, וב-2020 התחלנו את המסע הזה. זה היה קשה, אבל דחפנו את עצמנו. במשחקי החורף ב-2022 אמרתי להם לחלום והנה זה קורה, אנחנו הולכים להיות שם. אף אחד לא ידע מי אנחנו, זה לא שמות, זה דגל ישראל. זאת הייתה דרך משוגעת, לא נורמלית, ובורכנו".
פוארסה, שחקן ראגבי לשעבר והדרוזי הראשון אי פעם שייצג את ישראל במשחקים אולימפיים אמר: "אני ספורטאי מגיל צעיר, הייתי בנבחרת הראגבי. אדם שלח לי הודעה ב-2019, ולפני זה לא ידעתי שיש אולימפאידת חורף. זאת גאווה לייצג, להיות עם האתלטים האלה. המטרה שלי היא לייצג את העדה, לפתוח דלתות לספורט הישגי ברמה הגבוהה ביותר. יש לנו הרבה ספורטאים ברמה גבוהה אבל אין מי שיכיוון אותם. אני רוצה לתת להם את הכלים".
"אני סטודנט להנדסת חשמל. הייתי בעברי בקראטה, אתלטיקה, קופץ במוט, משוכות, ספרינט", אמר כץ. "הספרינט היה מה שהכניס אותי לנבחרת. אדי שלח לי הודעה לפני שנתיים, בהתחלה לא רציתי, עד שהשנה האתלטיקה ואני היינו במקומות אחרים ופרשתי. הצטרפתי לנבחרת ועשינו את זה. זאת הייתה שנה שתלך איתי לכל החיים".
"תודה לוועד האולימפי. עשינו לכם חיים קשים", הוסיף זיסמן, שגם היה שחקן ראגבי. "אנחנו כמו הילדים של אדי. פרשתי אחרי שהייתי קופץ במוט, כי הבנתי שלא אהיה באולימפאידה. הייתי בהודו כשאדי שלח לי את ההודעה להצטרף. לא ידעתי לאן אני נכנס. הגשמת לי חלום. היינו בכל מקום בעולם ואדי הולך עם חולצה "אני אוהב ישראל" מגן דוד וכיפה, גם במקומות ששונאים אותנו. אמא שלי חושבת שזה מסוכן שאנחנו עם מגן דוד על הגב, אבל בזכותו אנחנו פה וזה הכי מרגש בעולם, עשינו את זה".
איתמר שפרינץ, מאמן הנבחרת אמר: "כל אחד מספר על עצמו, אז אגיד שכנער, סטיתי לכיוון קצת שלילי. בגיל 17 הספורט מצא אותי מחדש. זאת הייתה הדרך שלי להתמודד עם העולם. אני רוצה להראות ששינוי זה אפשרי. שכל נער יגיד שאם הוא עשה את זה, זה אפשרי. הייתי בקרוספיט כשקיבלתי הודעה שיש בחור שמחפש ספורטאים מהירים וחזקים. עשר דקות אחרי אדי רצה שאבוא, והיה לי כבר כרטיס טיסה לגרמניה. זאת דרך להגשמת חלום ונעשה את הכי טוב שאנחנו יכולים".
