בעוד שחצאי הגמר הפגישו בין קבוצות עם אופי שונה, הגמר מפגיש שני מועדונים שיש קווים מקבילים לא מעטים בדרך שעשו העונה, שכללה בעיקר ייסורים. מכבי ת"א התפרקה מנכסיה כבר בתחילת הדרך, כשג'ורדן לויד עזב, ומאז היא מנסה לבנות את עצמה מחדש. ברמת היורוליג זה לא מצליח, אבל בזירה המקומית היא עדיין כוח גדול, ושחקניה כנראה יצאו מחושלים.
כן, גם הכישלון מלמד, אם הוא לא שובר אותך כמובן. ומאחר שלמכבי ת"א נותרו רק הליגה והגביע, היא מגיעה בשיא ההתלהבות. אלה לא הימים שבהם היא שמרה כוח לאירופה. המשחק מול הפועל ת"א הראה גם שלמרות סגל מוגבל, זאת קבוצה שיודעת מה היא רוצה מעצמה ברוב הדקות.
"יודעת מה היא רוצה מעצמה" הוא שמה השני של הפועל ירושלים. היררכיה ברורה, שחקנים שמצד אחד מפגינים ביטחון ומצד שני לא עושים טעויות של שיגעון גדלות, קבוצה ששומרת טוב, שלם שעולה על סך חלקיו. וגם בתהליך הבנייה שלה היה כרוך לא מעט סבל. לא מכיר יותר מדי מועדונים שהיו מאבדים את שלושת הגבוהים המרכזיים שלהם בבת אחת – ג'סטין סמית', אוסטין ווילי ונמרוד לוי – ולא נכנסים להיסטריה. אז ירושלים חיזקה מעט עם גבוה אחד, אבל בעיקר הבינה שזה עניין זמני ושמהאתגר אפשר לצמוח. אז גבי צ'אצ'אשווילי התבגר, יובל זוסמן פיתח אסרטיביות, כריס ג'ונסון חיבר את ההגנה, וג'ארד הארפר נתן לכולם תקווה שכל עוד הוא שם, אפשר לנצח כל יריבה, ולא משנה כמה פצועים יש לך. עכשיו, כמו במשל העז, וויילי וסמית' חזרו. לכאורה, לוי עדיין חסר וזה משמעותי. אבל אחרי שכל השלושה נעדרו – מה שיש עכשיו נראה כמו לוקסוס ענק.
המפתח לניצחון מבחינת מכבי ת"א זהה לזה שהיה לה בחצי הגמר: לא להתפתות לעודף זריקות שלוש, לטחון מתחת לסל של ירושלים עם הגבוהים שלה, ולכפות קצב משחק איטי יחסית, שימנע את משחק המעבר של היריבה.
ירושלים תצטרך למצוא דרך לעצור את רומן סורקין. סמית' הוא תואם ג'יילן הורד מבחינה אתלטית ויכול לשמור גם על חסיאל ריברו ועל טרביון וויליאמס. אבל סורקין זה סדר גודל אחר. אם הוא ייכנס פנימה ולא רק יזרוק שלשות, זה יחייב את ירושלים לשחק עם וויילי וסמית' ביחד לאורך דקות לא מעטות, מה שיעלה לה באובדן מהירות. יונתן אלון צריך גם לשקול שימוש נרחב בכריס ג'ונסון בעמדה 3 כדי לעצור את ליוואי רנדולף, שחגג מול שומרים פחות גבוהים שהציבה מולו הפועל ת"א. זוסמן יהיה כנראה זה שיזכה במשימה כפויית הטובה לנסות לעצור את רוקאס יוקובאיטיס. ירושלים חייבת לתת לשחקן שעליו הוא ישמור לנסות להתיש אותו במהלכי אחד על אחד ולהדביק לו עבירות.
מי תנצח? מכבי ת"א מעט עדיפה, אבל לירושלים יש את הנשק שלה: זאת אולי הפעם הראשונה שיש בישראל קבוצה שיותר חזקה מנטלית מהצהובים. בחצאי הגמר ניצחו הקבוצות שנהנו מקבלת החלטות טובה יותר בדקות הסיום ומהיכולת של השחקנים להישאר קרי רוח. תחושת הבטן שלי היא שבמשחק צמוד, לירושלים יש יתרון מסוים. בכל מקרה, אחרי שני חצאי הגמר הנפלאים, אף אחד לא יסתפק בפחות ממותחן.
פורסם לראשונה: 01:30, 13.02.25
