בשיתוף הטוטו וההתאחדות לכדורגל
יש תקופות שבהן הכדורגל מפסיק להיות רק משחק. הדשא הופך למקום מפלט, והשערים - לנקודת אחיזה בתוך מציאות לא יציבה. עבור שחקנים ושחקניות צעירים, המגרש הוא לפעמים הדבר היחיד שמצליח להחזיר תחושת שגרה, ביטחון וכיוון.
מתוך המקום הזה נולד "טופ טאלנט 3" - פרויקט משותף של ההתאחדות לכדורגל והטוטו, בשיתוף קבוצת "ידיעות אחרונות", שמטרתו לחזק ולקדם כישרונות צעירים ששגרת האימונים והחיים שלהם נפגעה בעקבות המלחמה. לאחר תהליך מיון מקיף נבחרו 30 שחקנים ושחקניות מבטיחים בגילאי 14-17, שזכו למענק כספי של 10,000 שקלים, ציוד ספורט וליווי מקצועי של מנטורים מעולם הכדורגל.
בקרוב תיפתח גם הצבעת "חביב הקהל", אך עוד לפני כן - זה הזמן לעצור ולהכיר מקרוב שניים מהפנים שמסמנים את העתיד של הכדורגל הישראלי: אמה קאופמן ואור וקנין אברג'יל.
"טופ טאלנט 3" – אמה קאופמן
(קרדיט: אינטרוויזיה)
אמה קאופמן (16), תושבת אשרת, היא שחקנית הפועל בנות מטה אשר, המשחקת בעמדות המגן והכנף. שחקנית קבוצה מובהקת, שמובילה על המגרש ומחוצה לו - גם ברגעים שבהם המציאות עצמה דרשה ממנה הרבה יותר מכדורגל.
הקבוצה והתפקיד במגרש: הפועל בנות מטה אשר | מגן / כנף
איך הגעתי לכדורגל?
"נולדתי בנשר, אני הבת האמצעית בין שני בנים. בכיתה ב' שיחקתי טניס, ואז עברנו כל המשפחה לאשרת. לפני ארבע שנים התאהבתי בכדורגל - ומאותו רגע ידעתי שזה המקום שלי. היום אני קפטנית קבוצת הנערות, וזה נותן לי אחריות גדולה וגם הרבה גאווה".
מה היה האתגר הכי גדול?
"בזמן המלחמה הבית שלנו נפגע מרסיסים, וזה היה מאוד מפחיד. דיברו על פינוי, לא הייתה שגרה - לא אימונים ולא בית ספר. הרגשתי שאני יורדת בכושר, והחזרה אחרי המלחמה הייתה קשה, פיזית ומנטלית".
מה הכדורגל נותן לי?
"כדורגל זה כל החיים שלי. לבוא לאימון, לראות את המגרש, לפגוש את הקבוצה - זו התחושה שהחיים ממשיכים. היום אני הרבה יותר קשובה באימונים, משתדלת לדחוף גם אחרות לא לוותר. אני מאמינה בפרגון - אם חברה בעמדה טובה יותר, אני אעדיף למסור לה. הניצחון הוא של כולנו. כשאני חוזרת הביתה אחרי משחק כזה, יש שקט טוב – שקט של קבוצה שהצליחה".
מה החלום?
"להמשיך להתפתח, להוביל כקפטנית ולהגיע הכי רחוק שאני יכולה - בקבוצה וכשחקנית".
טיפ מהמנטור - דני בונדר, מאמן נבחרת ישראל עד גיל 16:
"אחד הדברים החשובים ביותר לשחקנית צעירה הוא להבין שהצלחה אישית אמיתית מגיעה דרך הקבוצה. שחקנית שרואה את החברות שלה, שמעדיפה את טובת הקבוצה על פני הסטטיסטיקה האישית - זו שחקנית שמאמנים רוצים. זה מה שמבדיל בין כישרון לשחקנית שלוקחת את עצמה צעד קדימה".
"טופ טאלנט 3" – אור וקנין
(קרדיט: אינטרוויזיה)
אור וקנין(16), תושב אילת, הוא בלם במכבי בני אילת. סיפורו משלב אהבה עמוקה לכדורגל עם התמודדות משפחתית וקהילתית בתקופה שבה השגרה של כולם התפרקה.
הקבוצה והתפקיד במגרש: מכבי בני אילת | בלם.
איך הגעתי לכדורגל?
"הפעם הראשונה שהלכתי לחוג כדורגל הייתה בגיל שלוש או ארבע. תמיד רציתי לגעת בכדור. התחלתי במתנ"ס באילת, שיחקתי כמה שנים, ובגיל 11-12 עברתי לבני אילת. היום יש לי ארבעה-חמישה אימונים בשבוע, לא כולל משחקים".
הרגעים הקשים:
"בשבעה באוקטובר הייתי בבית. הרבה מהמשפחה שלנו מהדרום הגיעו אלינו, והבית היה מלא. אמא שלי עובדת סוציאלית, והיא טיפלה במפונים מבארי ומהאזור. זו הייתה תקופה מאוד עמוסה רגשית".
המלחמה והשגרה שנעצרה:
"לא תמיד היה מי שייקח אותי לאימונים, וזה גרם להפסקה ארוכה - כמעט שנה, און-אוף - עם הכדורגל. היה חשוב יותר לעזור ולטפל באנשים שנפגעו. המשכתי להתאמן לבד בבית, אבל הכדורגל היה מאוד חסר לי".
מה הכדורגל בשבילי?
"ראו שזה משפיע עליי. הייתי יותר סגור, יותר עצבני. כשיש לי כדורגל אני שמח - במגרש ומחוץ לו. זה פיתח אצלי סבלנות כלפי אחרים, חיזק לי את הביטחון העצמי. בלי הכדורגל, אני באמת לא בטוח שהייתי מגיע לשם כל כך מהר".
מה החלום?
"להתפתח, לצאת מאילת, להיות כל יום יותר טוב מהיום שלפניו. החלום הוא לשחק בליגה הבכירה, ואולי גם בחו"ל".
טיפ מהמנטור - ניסו אביטן, מאמן נבחרת הנשים של ישראל:
"כדי להפוך לשחקן שמאמן סומך עליו, לא מספיק רק כישרון. ערך מוסף נבנה מהבנת משחק, מדיבור נכון על המגרש ומהיכולת להראות שאתה מחובר למה שקורה. מנהיגות, אחריות ועבודה יומיומית - אלה הדברים שמייצרים שחקן שאפשר לסמוך עליו ברגעים החשובים".
מי יהיו חביבי הקהל?
פרויקט "טופ טאלנט 3" של ההתאחדות לכדורגל והטוטו, בשיתוף קבוצת "ידיעות אחרונות", נועד לתמוך בדור הבא של הכדורגל הישראלי – ובמיוחד בשחקנים ושחקניות צעירים ששגרת האימונים שלהם נפגעה בעקבות המלחמה.
30 כישרונות מבטיחים נבחרו, ובקרוב תיפתח הצבעת "חביב הקהל". הזוכים במספר הקולות הגבוה ביותר ייהנו מחבילת אירוח למשחק של נבחרת ישראל בחו"ל.
בשיתוף הטוטו וההתאחדות לכדורגל
