ההפסד לדנמרק הראה שנבחרת ישראל עדיין לא ברמה של הנבחרות הטובות באירופה, והגיע הזמן לעשות שינוי בסגל.
נתחיל בעמדה הכי חלשה בנבחרת, עמדת השוער: למרות שאין שוערים הרבה יותר טובים ממנו, אופיר מרציאנו לא יכול לטעות כמו שהוא טועה. משחק הרגל החלש שלו כנראה גורם למאמן הנבחרת ועוזריו לחשוב על שוער יותר טוב לעכשיו ולא לעתיד, כגון אריאל הרוש, יואב ג'רפי ורובי לבקוביץ', יש עוד שמות, אבל לא בטוח שגם מי שברשימה לא יותר טוב ממרציאנו.

2 צפייה בגלריה
אופיר מרציאנו תופס את הכדור
אופיר מרציאנו תופס את הכדור
אופיר מרציאנו תופס את הכדור
(צילום: EPA)

איתמר ניצן לא ברשימה בגלל ששוער שהקבוצה שלו שיחקה בפלייאוף התחתון ומועמדת לירידה העונה, ולא משנה עד כמה גרועה ההגנה שלו, לא יכול לשחק במדי הנבחרת. בעתיד נראה שהמועמדים לעמוד בין הקורות יהיו דניאל פרץ ושריף כיוף. הכוכבית היא שדניאל טננבאום וג'וש כהן לא עוד לא יכולים לשחק בנבחרת - אבל טננבאום יוכל לשחק בעוד שנה וכהן בעוד שלוש שנים.
הגנה: לאורך כל תקופתו, וילי רוטנשטיינר משחק בשיטת שלושת הבלמים, שהיא שיטה לא רעה בכלל - אבל אי אפשר לשחק בה עם בלמים איטיים כמו טיבי ודגני, ששווים כמה טעויות ואפילו שערים במשחק. צריך שני בלמים מהירים בצדדים וגרזן באמצע, וזה לא מה שקורה בנבחרת. במקום לתת את ההזדמנות לבלמים צעירים ולא פחות טובים כמו עופרי ארד, עידן נחמיאס, אורי דהן, אור בלוריאן, ג'ואל אבו חנא ואחרים שישחקו לצד ניר ביטון וחאתם אל-חמיד, טיבי ודגני ממשיכים לשחק בקביעות. בנוסף, בשיטה הזו המגינים חייבים לתקוף כל הזמן מהצדדים, אבל בנבחרת הם מצטרפים רק מדי פעם להתקפה.
קישור: במשחק מול דנמרק ובקמפיין כולו נאתכו הראה לכולם עד כמה הוא חשוב - כדורי העומק הנהדרים שלו, ההרמות שמגיעות ישר לראש של השחקן ועוד הרבה מאוד דברים שמוכיחים שלמרות גילו לנאתכו אין תחליף. לצידו של נאתכו, וכל עוד ממשיכים לשחק עם בלמים איטיים שטועים הרבה, צריך קשר אחורי שיוכל לעזור לבלמים וגם ללחוץ על הקשרים ולפגוע בהנעת הכדור של היריבה. למרות יכולתו המצוינת של דן גלזר, צריך לשקול שחקנים אחרים כמו נטע לביא, מוחמד אבו פאני, דור פרץ, אייל גולסה ועוד. גלזר שחקן מצוין, אבל צריך לחשוב על חלופות במקרה של פציעה או יום רע.

2 צפייה בגלריה
ביברס נאתכו
ביברס נאתכו
ביברס נאתכו
(צילום: EPA)

התקפה: אף פעם לא הייתה לנו שם בעיה, וגם הפעם לא. מנור סולומון שפורץ באגפים, מסכן את השער של היריבה וכמובן מושך אליו הכי הרבה מגינים; שון וייסמן שרודף אחרי הבלמים; מונס דאבור, שלמרות שריקות הבוז הצורמות בסמי עופר הבקיע נגד אוסטריה, חלוץ עם חוש לשערים; וכמובן ערן זהבי, הווינר הישראלי הגדול בכל הזמנים, שחקן שיכול לעשות הכול. מצד אחד הוא נמצא בכל פעם במקום הנכון ברחבה, ומצד שני הוא שחקן מהיר שיכול לעבור את הבלמים בדריבל מהיר. בעתיד מי שינהיגו את ההתקפה בנבחרת הם ליאל עבדה, יונתן כהן, סולומון, דין דוד, וייסמן ועוד שחקנים מצוינים.
המאמן: וילי הוכיח לכולם שהוא מאמן מצוין, אבל למרות זאת הוא חייב להתאים את ההגנה להתקפה של היריבה. לדעתי מאמן זר נקי מפוליטיקה עדיף על מאמן ישראלי שלא בהכרח יזמן את מי שהכי טוב.
רוצים גם אתם להיות פרשנים? אז תתחילו לכתוב. איך זה עובד? פשוט מאוד:
*כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ וורד לכתובת הבאה: kick@ynet.co.il בצירוף שם מלא.
*אורך הטקסט הרצוי הוא בין 250 ל־800 מילה.
*נא לא לצרף תמונות, טבלאות, גרפים או עיבודי מחשב לקבצים.
* אם בכוונתכם לכתוב על משחק או אירוע מסוים שעומד להתקיים, אנא שלחו את הטקסט מספר ימים לפני כן.