כל מי שאוהב אנשים וספורט יודע שכדורגל הוא דופק הלב של חברה. אם נשתמש במונחי קרדיולוגיה – בכניסה למלון חיכתה כרזת ענק של נבחרת יפן עם הסלוגן "גאוות יפן", שהבטיחה רבות. מצד שני, אף אחד מצוות המלון לא ידע על המשחק בין פ.ס. טוקיו לאוראווה רד דיימונדס. היפנים, כך מסתבר, הם קודם כול חובבי בייסבול. גם שיחות אקראיות ברחוב לא העלו רמזים למשחק.
עד 1992 ליגת הכדורגל ביפן הייתה חצי מקצוענית בלבד, ופעלה במקביל לנבחרת הלאומית. היום – המצב שונה לחלוטין, עם ליגה מסודרת ובסיס שחקנים רחב.
הגעתי לאצטדיון טוקיו עם ציפיות נמוכות וכרטיס ב־130 ₪ (הטווח: 65–225 שקל). כבר כחצי קילומטר לפני המתחם הרגשתי את הסדר היפני המופתי – כניסה מאורגנת, עלייה נוחה ליציעים, תורים מסודרים לדוכני אוכל מגוונים במחירים סבירים. חצי מהקהל היו משפחות צעירות בהרכב מלא.
טיפסתי לשורה הראשונה, ואז התחילה ההופעה – של הקהל. עידוד רצוף, חיובי, בלתי פוסק. אפילו באנפילד לא ראיתי כזאת אנרגיה (אגב, אוהדי טוקיו שרים את ההמנון של ליברפול לפני כל משחק). גם במחצית – הקהל נשאר לעמוד ולעודד שחקנים שאיכזבו, מתוך נחישות ותמיכה בלתי מתפשרת.
37 אלף אוהדים – כחול מול אדום – בלי קללות, בלי שירי נאצה, בלי זריקות חפצים. רק שפע של שירי עידוד, תופים ופירוטכניקה בטוחה. אנחנו, כמה זרים בשורה – ישראלית, אנגלים ואמריקאים – היינו היחידים שצעקו "בוז". היפנים פשוט לא צריכים את זה.
לפני המשחק היה מופע אש בסגנון NBA, עם הצגת השחקנים כ"גיבורי מטריקס", זיקוקים במחצית, מצלמה מסתובבת בקהל – רק בלי פדיחות. הכבוד בא לידי ביטוי גם בטקסים: שתי הקבוצות, כולל הזרים, משתחוות לקהל בתחילת ובסיום המשחק, לאות הוקרה.
בסיום, 37 אלף איש התפזרו – רובם ברכבות – בשקט מופתי. כחולים שמחים, אדומים עצובים, אבל אין הקנטות, אין אלימות, אין דחיפות. כולם ממתינים יחד לרכבת הבאה, באותו סדר מופתי שבו נכנסו.
והכדורגל? מצוין. רמה גבוהה, משחק שהסתיים ב־3:2 לטוקיו – קבוצה מאמצע הטבלה מול יריבה מתחת לקו האדום. הרמה הייתה גבוהה משל ליגת העל שלנו, ולכן, למרבה הצער, גם נבחרת יפן טובה משלנו – וכמובן, גם הקהל.
כבר שנים שלא לקחתי את בתי לבלומפילד. לראות כדורגל בטוקיו – ולמות מקנאה.
גם אתם רוצים להיות פרשנים? איך זה עובד? פשוט מאוד:
כותבים ושולחים בגוף המייל או בקובץ Word לכתובת: kick@ynet.co.il, בצירוף שם מלא
אורך הטקסט הרצוי: 250–800 מילים
אין לצרף תמונות, טבלאות או גרפים
אם הטקסט מתייחס לאירוע עתידי – שלחו אותו מספר ימים מראש
