עירוני טבריה היא ללא ספק אחת ההפתעות המרעננות ביותר של ליגת העל בתקופה האחרונה. זה התחיל בשלישייה המדהימה לרשת של הפועל באר-שבע, המשיך בתיקו קשוח בבלומפילד מול האלופה מכבי ת"א, והגיע לשיא בשבת האחרונה עם תצוגת תכלית אדירה ו-0:4 היסטורי על מכבי נתניה - הניצחון הגדול ביותר של המועדון אי פעם בליגה הראשונה.
על המקהלה הזו מנצח בשקט אלירן חודדה (44). כבר חמש שנים שהוא מוביל את הפרויקט הזה, משדר עסקים כרגיל גם כשהכותרות זועקות. בעולם שבו סבלנות היא מצרך נדיר, מערכת היחסים שנבנתה בינו לבין הבעלים, מיקי ביתן ואריה קלמנזון, היא חריגה בנוף המקומי. למרות שהקבוצה רחוקה רק שתי נקודות מהפלייאוף העליון, חודדה לא מסתנוור ומסרב לשנות יעדים. מבחינתו, הצניעות היא לא רק סיסמה - היא סוד הקסם.
אלירן, עם יד על הלב, הקבוצה שלך לא מפתיעה אפילו אותך?
"מבחינת היכולת, אני לא מופתע. יש לנו שחקנים איכותיים שמשתדרגים ככל שהעונה מתקדמת. אם אתה שואל על התוצאות - להבקיע נגד באר־שבע שלושה שערים מול נתניה ארבע זה בהחלט לא שגרתי. אנחנו אולי מופתעים מהמספרים, אבל לא מהדרך. אני מאמין לפני כל משחק שאפשר לקחת נקודות מכל קבוצה בליגה".
אלו לא תוצאות של קבוצה שנלחמת על חייה.
"אל תשכח שבסיבוב הראשון קיבלנו מאותן קבוצה שבעה וחמישה שערים. היינו חייבים לתקן את הרושם הזה. הליגה העונה מאוד צפופה ודינמית, מי שמצליחה לייצר מומנטום מקבלת אוויר לנשימה. אבל אסור להתבלבל: על כל ניצחון כזה קיבלנו שלוש נקודות, לא יותר. אין בונוסים על ניצחונות גבוהים".
מה עבר לך בראש אחרי התצוגה מול באר־שבע?
"שום דבר מיוחד, באמת. חשבתי מיד איך משפרים את חוסר היציבות שהיה לנו בסיבוב הראשון. התבוסות הקשות שספגנו ישבו לי בראש כמאמן. המחשבה שלי הייתה רק איך לשמור על הפוקוס של השחקנים והצוות, איך לייצר המשכיות. אני לא מסתנוור מניצחונות גדולים, בדיוק כפי שאני לא נכנס לדיכאון אחרי הפסדים. חייבים לשמור על איזון".
ובכל זאת, מה הרגשת אחרי השער הרביעי מול נתניה?
"הקלה גדולה. האמת שגם ב־0:3 עוד הייתי מוטרד. נתניה קבוצה איכותית שיכולה להעניש בכל רגע. הייתי מאושר בשביל השחקנים, הם נתנו משחק ענק".
"הכדורגל דינמי והכל משתנה מהר, אבל אני אומר בפה מלא: טוב לי פה ואני לא חושב על שום יעד אחר. הצלחת המועדון הזה היא הדבר היחיד שעומד לנגד עיניי"
צמחנו יחד מהליגות הנמוכות
התוצאות האלו משנות את המטרות שלכם? הפלייאוף העליון בטווח נגיעה.
"עירוני טבריה הוא מועדון צנוע שהתחיל תהליך לפני חמש שנים. עצם ההגעה לליגת העל הוא הצלחה אדירה לעיר. אנחנו חייבים להישאר נאמנים לדרך שלנו, ושני ניצחונות לא יגרמו לנו לסטות ממנה. המטרה נותרה חד משמעית: להישאר בליגה. נקודה".
3 צפייה בגלריה
"צמחנו יחד מהליגות הנמוכות ועד למקום שאנחנו נמצאים בו היום". חודדה
(צילום: אביהו שפירא)
בזמנים קשים, הבעלים נתנו לך גב שנדיר למצוא בכדורגל הישראלי. זה מחייב?
"מערכת היחסים עם מיקי ואריה היא ארוכת שנים. יש בינינו אמון והערכה הדדית גבוהה מאוד. זה לא מובן מאליו - היום רק אני וזיו אריה עובדים תקופה כל כך ארוכה באותו מועדון. אני מוקיר להם תודה, והתגמול שלי הוא העבודה הקשה. כל עוד הם ירצו אותי - אני בטבריה. צמחנו יחד מהליגות הנמוכות ועד למקום שאנחנו נמצאים בו היום".
אתה מרגיש שנועדת לטבריה, או שאתה כבר מכוון לאתגר הגדול הבא?
"הכדורגל דינמי והכל משתנה מהר, אבל אני אומר בפה מלא: טוב לי פה ואני לא חושב על שום יעד אחר. הצלחת המועדון הזה היא הדבר היחיד שעומד לנגד עיניי".
כמה האצטדיון החדש בטבריה הוא פקטור בשינוי שלכם?
"אנחנו כבר מתאמנים שם, וזה שדרג אותנו מקצועית ולוגיסטית - מהתנאים בחדר הכושר ועד לארוחות הבוקר. טבריה זה הבית שלנו. במשך ארבע שנים נדדנו בכל הצפון, וזה לא נוח לקבוצה בליגת העל. ברגע שנוכל גם לשחק שם, זה יחבר את כל הקהילה והדור הצעיר לקבוצה. יש ראש עירייה שדוחף חזק שזה יקרה, ואנחנו מקווים לשחק שם בקרוב".
יש מעליכם עננה משפטית, הסיפור סביב החוזים הכפולים והאפשרות להפחתת נקודות. זה מחלחל לחדר ההלבשה?
"אני תמיד אומר לשחקנים ולצוות: אנחנו צריכים להתעסק רק במה שבשליטה שלנו. אנחנו אנשי מקצוע על כר הדשא. בסיפורים שמסביב הבעלים מטפלים, ואני מאמין ומקווה שהכל יהיה בסדר".
